סבתא לנכדים
שלום.
אני סבתא אלמנה בת 50 ויש לי נכד חמוד שהוא הבן של בני היקר .
לצערי מיום הולדת הנכד כלתי לא נתנה לי להתקרב יותר מדי אליו , התחושה היא שתמיד הייתי צריכה לבקש ולדרוש שיאפשרו לי לראות את הנכד , לא זכיתי לרחוץ אותו , לא זכיתי שהוא ישן אצלי וכו"י , תמיד לכלתי היו סיבות למה לא גם שהנכד היום בן 6 .
כלתי לא עשתה ולא עושה דבר על מנת לקרב אותנו וליצור יחסים חמים של סבתא , היחסים שלי עם הנכד קרים רק לצוך ימי הולדת ונתינת מתנות ופגישות של פעם בשבועיים ארוחת ערב אצלי כאשר אני צריכה לברר האם הם מגיעים אחרת באם אין להם תוכניות אחרות הם מופיעים בהפתעה או בשבתות כאשר אין להם תוכניות .
התחושה שכלתי נותנת לי היא שהיא צריכה אותי רק כסבתא שתבצע ביבי סייטר ולכסות לה חובות כספיים , לא הייתה עד היום יוזמה מצידה לקרב אותי לילד .
בהרבה מאוד מקרים בה אני מנסה להפגש איתם בתדירות גבוהה יותר זה לא מצליח בגלל כלתי ושוב מכל מיני סיבות שהיא ממציאה .
המענין הוא שהיחסים של כלתי עם הורייה דומים וההבדל הוא שהורייה גרים קרוב אליהם , לא עובדים , יכולים להיות ביבי סיטר לנכד , מקופצים לצורך זה מתי שלכלה יש צורך ולשמחתי אני הרבה יותר צעירה מהם ועובדת לפרנסתי כל יום מהשעה 6 בבוקר עד 6 בערב וקשה לי להגיעה אליהם באמצע השבוע , יש מצבים שבהם אני מפנה הכול ומוכנה לשמור על הנכד ומבקשת שיביאו אותו אלי ולצערי הכלה מתנגדת .
לאחרונה כלתי באה בטענות לבני שאני לא עוזרת להם עם הילד , למה אני לא לוקחת ימי חופש שהילד חולה , למה אני לא באה באמצע השבוע וכו"י , טענות מכאן עד אין סוף .
הכאב הגדול הוא שהנכד כשמגיע מתיחס אלי כאילו אני זרה עבורו והוא מרוחק ממני , שמח רק שאני נותנת לו מתנה וכו"י .
לצערי אינני מוכנה להיות רק סבתא של לתת כסף ולהיות ביבי סיטר .
מה דעתכם האם לתפוס שיחה כנה וישרה עם כלתי בנושא ולהניח את הכול על השולחן ?
האם זה נכון וצודק שכלתי באה אלי בטענות כאשר היא לא עושה דבר לקרב את הילד אלי וליצור יחסים חמים יותר ?
תשאלו היכן בני בכל הסיפור , אז ככה לצערי בני חלש אופי , ממש סמרטוט לידה ולא מסוגל להכנס לאימות איתה ולהגן על כבודי .
אשמח לקבל דעות איך לנהוג .
תודה מור.
שלום.
אני סבתא אלמנה בת 50 ויש לי נכד חמוד שהוא הבן של בני היקר .
לצערי מיום הולדת הנכד כלתי לא נתנה לי להתקרב יותר מדי אליו , התחושה היא שתמיד הייתי צריכה לבקש ולדרוש שיאפשרו לי לראות את הנכד , לא זכיתי לרחוץ אותו , לא זכיתי שהוא ישן אצלי וכו"י , תמיד לכלתי היו סיבות למה לא גם שהנכד היום בן 6 .
כלתי לא עשתה ולא עושה דבר על מנת לקרב אותנו וליצור יחסים חמים של סבתא , היחסים שלי עם הנכד קרים רק לצוך ימי הולדת ונתינת מתנות ופגישות של פעם בשבועיים ארוחת ערב אצלי כאשר אני צריכה לברר האם הם מגיעים אחרת באם אין להם תוכניות אחרות הם מופיעים בהפתעה או בשבתות כאשר אין להם תוכניות .
התחושה שכלתי נותנת לי היא שהיא צריכה אותי רק כסבתא שתבצע ביבי סייטר ולכסות לה חובות כספיים , לא הייתה עד היום יוזמה מצידה לקרב אותי לילד .
בהרבה מאוד מקרים בה אני מנסה להפגש איתם בתדירות גבוהה יותר זה לא מצליח בגלל כלתי ושוב מכל מיני סיבות שהיא ממציאה .
המענין הוא שהיחסים של כלתי עם הורייה דומים וההבדל הוא שהורייה גרים קרוב אליהם , לא עובדים , יכולים להיות ביבי סיטר לנכד , מקופצים לצורך זה מתי שלכלה יש צורך ולשמחתי אני הרבה יותר צעירה מהם ועובדת לפרנסתי כל יום מהשעה 6 בבוקר עד 6 בערב וקשה לי להגיעה אליהם באמצע השבוע , יש מצבים שבהם אני מפנה הכול ומוכנה לשמור על הנכד ומבקשת שיביאו אותו אלי ולצערי הכלה מתנגדת .
לאחרונה כלתי באה בטענות לבני שאני לא עוזרת להם עם הילד , למה אני לא לוקחת ימי חופש שהילד חולה , למה אני לא באה באמצע השבוע וכו"י , טענות מכאן עד אין סוף .
הכאב הגדול הוא שהנכד כשמגיע מתיחס אלי כאילו אני זרה עבורו והוא מרוחק ממני , שמח רק שאני נותנת לו מתנה וכו"י .
לצערי אינני מוכנה להיות רק סבתא של לתת כסף ולהיות ביבי סיטר .
מה דעתכם האם לתפוס שיחה כנה וישרה עם כלתי בנושא ולהניח את הכול על השולחן ?
האם זה נכון וצודק שכלתי באה אלי בטענות כאשר היא לא עושה דבר לקרב את הילד אלי וליצור יחסים חמים יותר ?
תשאלו היכן בני בכל הסיפור , אז ככה לצערי בני חלש אופי , ממש סמרטוט לידה ולא מסוגל להכנס לאימות איתה ולהגן על כבודי .
אשמח לקבל דעות איך לנהוג .
תודה מור.
