SummerSpirit
New member
סביבה עויינת
נמאס לי. ראיתי לפני כמה ימים את הסרט "הסוד" והוא באמת השפיע עליי, כנראה כיוון שאני "רוחנית" בבסיסי ואני לא פוסלת על הסף דברים מהסוג הזה כמו רוב אנשים. החלטתי באמת ליישם את הדברים האלה ואני רואה שבדברים הקטנים זה באמת מתגשם אז התחלתי לחשוב קצת בגדול ואפילו התחלתי לכתוב מחברת הכרת תודה ודברים שאני רוצה ואני משתדלת לחשוב על זה די הרבה ולהסתכל בה כדי להעביר חזון ולעשות ויזואליזציה. הבעיה היא, וזאת אחת הסכנות שדיברו עליהן בסרט, שאני מדכא את עצמך כשאתה אומר "הוא לא נותן לי, היא לא נותן לי, אני לא יכול ואני לא יכול" וכל אני לא יכול משאיר אותך באותו מקום שאתה עכשיו ואתה אף פעם לא תוכל להנות ככה מהסוד. ובהתחלה זה היה בסדר, עכשיו לאט לאט אני מבינה שכל הסביבה שלי מנסה להשאיר אותי באותו מקום ולא נותנת לי לגדול. כמו שג'יימס ריי אמר (הוא אחד מהמורים שהכי השפיעו עליי ואני מבקרת המון באתר שלו), צריך להזהר מאנשים "מורעלים" שזה אנשים שיכולים להיות הכי קרובים אליך והכי טובים ואוהבים, והם אולי לא ישימו לב לזה, אבל הם מחזיקים אותך באותו מקום כשהם אומרים "זה שטויות, זה לא מוכח, רוחניות זה בולשיט, אתה סתם חולמני, זה לא יקרה" ועוד אמרות כאלו. מיד אחרי ששמעתי הקלטה שג'יימס עשה באתר שלו, שהוא מדבר על דרכים להתחיל להזיז את העניינים כדי לקבל מה שאתה באמת רוצה, דיברתי עם ידיד והוא אמר שהכל זה שטויות, למרות שאמרתי שיש לזה גיבוי מדעי בפיזיקה הקוונטית. הוא אפילו נתן דוגמא של כומר אחד בשנות השביעים שהיו לו תאוריות כמו של ג'יימס וגם הוא, כמו ג'יימס: נראה טוב, מדבר יפה, יש לו קול יפה והוא מאד כריזמתי וייסד כת של 1000 מאמינים שהלכו אחריו ללא ספק ובסופו של דבר הוא שכנע אותם להתאבד וזה לא הגיע לשום מקום. והוא אמר עוד מלא דברים שסתרו בדיוק את מה שהסוד, ג'יימס ושאר המורים אומרים וזה גרם לי להטיל ספק בזה גם למרות שאני באמת רוצה להאמין בזה ואני מאמינה. כל הסביבה שלי ככה. המשפחה, החברים, העבודה. אנשים טובים ואוהבים, אבל אני לבד במערכה ואני לא יכולה לדבר עם אף אחד מבלי שינסו להחזיר אותי לאותו מקום ואני יודעת שזה מכשול שדיברו עליי, שאנשים משאירים אותך באותו מקום ואני לא רוצה להשאר כאן. אני רוצה להיות הכי טוב, לא בבינוניות מתפשרת.
נמאס לי. ראיתי לפני כמה ימים את הסרט "הסוד" והוא באמת השפיע עליי, כנראה כיוון שאני "רוחנית" בבסיסי ואני לא פוסלת על הסף דברים מהסוג הזה כמו רוב אנשים. החלטתי באמת ליישם את הדברים האלה ואני רואה שבדברים הקטנים זה באמת מתגשם אז התחלתי לחשוב קצת בגדול ואפילו התחלתי לכתוב מחברת הכרת תודה ודברים שאני רוצה ואני משתדלת לחשוב על זה די הרבה ולהסתכל בה כדי להעביר חזון ולעשות ויזואליזציה. הבעיה היא, וזאת אחת הסכנות שדיברו עליהן בסרט, שאני מדכא את עצמך כשאתה אומר "הוא לא נותן לי, היא לא נותן לי, אני לא יכול ואני לא יכול" וכל אני לא יכול משאיר אותך באותו מקום שאתה עכשיו ואתה אף פעם לא תוכל להנות ככה מהסוד. ובהתחלה זה היה בסדר, עכשיו לאט לאט אני מבינה שכל הסביבה שלי מנסה להשאיר אותי באותו מקום ולא נותנת לי לגדול. כמו שג'יימס ריי אמר (הוא אחד מהמורים שהכי השפיעו עליי ואני מבקרת המון באתר שלו), צריך להזהר מאנשים "מורעלים" שזה אנשים שיכולים להיות הכי קרובים אליך והכי טובים ואוהבים, והם אולי לא ישימו לב לזה, אבל הם מחזיקים אותך באותו מקום כשהם אומרים "זה שטויות, זה לא מוכח, רוחניות זה בולשיט, אתה סתם חולמני, זה לא יקרה" ועוד אמרות כאלו. מיד אחרי ששמעתי הקלטה שג'יימס עשה באתר שלו, שהוא מדבר על דרכים להתחיל להזיז את העניינים כדי לקבל מה שאתה באמת רוצה, דיברתי עם ידיד והוא אמר שהכל זה שטויות, למרות שאמרתי שיש לזה גיבוי מדעי בפיזיקה הקוונטית. הוא אפילו נתן דוגמא של כומר אחד בשנות השביעים שהיו לו תאוריות כמו של ג'יימס וגם הוא, כמו ג'יימס: נראה טוב, מדבר יפה, יש לו קול יפה והוא מאד כריזמתי וייסד כת של 1000 מאמינים שהלכו אחריו ללא ספק ובסופו של דבר הוא שכנע אותם להתאבד וזה לא הגיע לשום מקום. והוא אמר עוד מלא דברים שסתרו בדיוק את מה שהסוד, ג'יימס ושאר המורים אומרים וזה גרם לי להטיל ספק בזה גם למרות שאני באמת רוצה להאמין בזה ואני מאמינה. כל הסביבה שלי ככה. המשפחה, החברים, העבודה. אנשים טובים ואוהבים, אבל אני לבד במערכה ואני לא יכולה לדבר עם אף אחד מבלי שינסו להחזיר אותי לאותו מקום ואני יודעת שזה מכשול שדיברו עליי, שאנשים משאירים אותך באותו מקום ואני לא רוצה להשאר כאן. אני רוצה להיות הכי טוב, לא בבינוניות מתפשרת.