סבא/סבתא נפטרו

[גלבועא]

סבא/סבתא נפטרו

כיוון שאני עובד עם צעירים, יותר מפעם אני נתקל בתופעה שתלמידים נעדרים מביה"ס בגלל שסבם/סבתם נפטרו. כשמפשפשים קצת לעומק מגלים פעמים רבות שהקשר המשמעותי העמוק ביותר של הנער/ה בתוך המשפחה הוא הסבא/סבתא. בטח אני יכול להעיד על כך מחיי הפרטיים והאהבה העצומה שרחשתי לסבתי. מהן הסיבות לכך? איך סבא/סבתא הופכים לדמות מרכזית כל כך?

 

[אמא לבוגרים]

משפחה מורחבת

אני שלא זכיתי לסבאסבתא, מרגע הולדת ילדי סבאסבתא היו חלק משמעותי בחייהם. זה כלל בצעירות ילדי ביקורים אינטנסיבים והדדיים, כבוד הדדי, שמירה של כל משפחה על התא הגרעיני שלה. אצלנו קיים קשר עמוק מאוד בין ילדי לסבאסבתא והפירות לכך ,שהיום הם חיילים ולמרות המרחק הגיאוגרפי הגדול מאוד בין ביתנו לבית סבאסבתא לפחות אחת ל...ילדי מוותרים על הגעה הבייתה ונוסעים לבקר את סבאסבתא. בנוסף הקשר הטלפוני ביניהם הוא יומיומי. כשאני מסתכלת בסביבתי הקרובה אני רואה שיש לא מעט סבאסבתא שכמעט "מגדלים" את הילדים וזה בהחלט מוסיף לקשר. בנוסף ,קשר טוב בין ההורים להוריהם משפיעה על קשר טוב עם הנכדים, שהרי אנו יודעים שלא תמיד זה כך וברור שקיימת השלכה על היחסים להורי ההורים.

 

[גלבועא]

מרתק

לפני 15 שנים התפרסם ספר ילדים בו עוצבה דמות הסבתא, כאשה נמרצת, פעלתנית שאין לה זמן ל"נכדים/ות".

 

[alona 9]

במעקב אחרי סיבת ההעדרות

אפשר להבין שישנם תלמידים ש"קברו" את סבא סבתא יותר מפעם אחת....

קל להבין את האהבה העצומה לסבא סבתא, כאלה שאינם מתערבים בחינוך הילדים,ההורים כועסים והם המרגיעים,אלה שמתנות תמיד שולפים, מחבקים מנשקים ומוכיחים לילד מהי אהבת אמת, סבא כמו אבי,שהגיע יום יום לבקר את נכדיו,לקחת אותם לטיול,גן שעשועים,ממש דמות שמאירה את עינהם... ישנם עולי מדינה מסויימת שבה נהוג כי הסבתא והסבא גרים עם ההורים והנכדים,שם ראיתי מעורבות עמוקה בחינוך הנכדים,זאת אומרת לא רק תפקיד ההורים לגעור ולכעוס על הילדים,הסבא והסבתא גם הם מצטרפים לחגיגת ה"עליהום"..הופכים להיות דמויות מאד מרכזיות,השאלה אם הנכדים מחזירים אהבה ואוהבים באותה מידה שילדי למשל,אוהבים את הורי....

 

[אור חבצלות]

כמה נכון אלונה. כשבתי היתה חיילת היא

נסעה להלוויתם אחת לחודשיים שלושה. לזכותה אומר שהיא קברה מחדש רק את השלושה שכבר היו קבורים. סבתא אחת עדיין בחיים ואהובה ומכובדת על כל נכדיה. אבל - כשילדיה היו קטנים היא לא טיפלה בהם, לא שמרטפה ובודאי שלא הלכה עמם לגן שעשועים, הצגה או סרט. אבל כן זכרה לתת מתנות יפות. לי לא היה קששר עם סבי וסבותיי, האחת נפטרה לפני הולדתי ואני קרויה על שמה, השניה נפטרה ככשהייתי בת 9 בערך, אני זוכרת אותה כאישה כבודה, יושבת וסורגת אבל קשר ממשי איני זוכרת- ובעצם בדיבור לא יכולתי לתקשר איתה. מוצאו של אבי מגרמניה והוא החרים את השפה בגלל... כם אני ואחי הפסדנו שפה ותקשורת עם סבתא שלא ידעה עברית... סבתא אחת של זמר שושנים בעלי חיה עם המשפחה, והיתה אם שניה לו ולאחותו, היא בעצם ניהלה את הבית, הוא זוכר אותה בגעגועים גם היום למרות שחלפו יותר מ40 שנה מאז הלכה לעולמה. איון לי ספק שנכדותי אוהבות אותי. אני מבלה איתן הרבה - מקריאה ומשחקת בבית ובחוץ, הולכים לים ולבריכה לסרטים והצגות. אני אוהבת אותן בכל לבי והן מחזירות לי אהבה. ובמה שכתבתי ראיתם סוגים של קשר בין ילדים סביהם/סבתתאותיהם, אבל אהבה וכבוד תמיד היו.

 

[גלבועא]

שם ראיתי

מסורת מתפרקת לגמרי, כי הסבתות הצעירות, שצריכות לצאת לפרנס לא יכולות לקיים את המנהג המקובל, וגם כבר שמעתי קיטורים רבים על הסבתא-החמות שיורדת לחיי הכלה/בת הזוג ואין אפשרות להיפטר ממנה כי היא גרה בבית. סבתי ע"ה לא חיה אצלנו, היתה מגיעה לביתנו רק פעם בשבוע, אבל כמות החום, היכולת לספר סיפורים, להעניק משמעות [דבר שהוריי התקשו ביותר] לכל אחד מהנכדים. סבתי היתה אדם נוקשה מאוד. הגבולות שלה היו קפדניים מאוד, רק היא לא השתמשה באלימות משום סוג, והיא חיבקה, מה שאמי ואבי לא הצליחו לעשות. בררררררררררר

 

[pf26]

נורא מתגעגעת אליהם

3 מבינהם זכו להכיר חלק מילדי ואחד הכיר את אישי ו"אישר אותו". סבא וסבתא לוקחים את הקצפת, ככה אומרים מספר מידידי שהפכו לסבים. מפנקים, משחקים ומחזירים להורים כשמגיע זמן החינוך ורגעי הדווקא. הסבים והסבתות שלי בהחלט פינקו אותי, ובני הדודים שלי ואני זוכרים את הסיפורים שסבא המציא והארוחות שסבתא בישלה. הם הקשיבו, קיבלו ולא חינכו וביקרו אלא פשוט היו שם בשבילי. אני מקווה שאדע להיות כזו לנכדי (אבל בבקשה לא עכשיו, ביתי הבכורה עוד צעירה מידי

).

 

[גלבועא]

אני כבר "מת" להיות סבא

חלק מחבריי הפכו לסבים/סבתות לאחרונה [ואני רק בן 50+2] והקנאה שלי מתעוררת. אוף

 

[אמא לבוגרים]

גלבוע

מעניין. גם בעלי כבר"מת" להפוך לסבא (בן גילך) ,ואני ממש לא. מה בוער ? כבר להיות סבתא ? תן עוד כמה שנים להרגיש נערית

. זה מאפיין גברים או שאני פשוט יוצאת דופן. דרך אגב, גם ממש לא לחצתי או דחפתי לנישואי בתי. לעיתים ,לפני שהכירה את בעלה הייתה מנסה אותי באמירות כמו תתחתן בת 30, ואני בשיא הכנות עניתי לה שזה ממש עניינה איך היא בונה ומתכננת את חייה.

 

[גלבועא]

בגילי לאבי היה כבר נכד בן שנתיים

ואחת בדרך. יש הבדל בין סבא צעיר לבין סבא זקן, לדעתי. אני מפנטז את עצמי כמו הדוד הזקן של אבי, ממש כמוהו. זה מביך כמה זה סנטימנטלי ומתקתק. ברררררררר

וכמובן, כמובן, אף דבר לא נאמר לצאצאה או לצאצא.

 

[אור חבצלות]

אמא לבוגרים, אני סבתא - ומרגישה נערית.

טוב לא בדיוק, אבל שלושים ואחת מ ק ס י מ ו ם ! סבא או סבתא זו לא מילה נרדפת לזקנה. סבא סבתא זה תואר כבוד. ויש בני שלושים המרגישים ומתנהגים כמו זקנים...

 

[גלבועא]

סבא/סבתא מציין סטטוס משפחתי

ובהחלט גיל מסויים מאוד. אפשר להתכחש לזה בלי הרף, ניתוחים, לצבוע שיער, לרוץ על הרים, להרים משקולות. סבתאות איננה ענין של צעירות. וזה שגברים בני 30 מתנהגים כחטיארים, לדעתי זה בגלל התפקיד שהם חושבים שעליהם למלא - ולכן בכוח הם מזקינים את עצמם.

 

[אמא לבוגרים]

ובכל זאת

יש אנשים עם נפש צעירה וההיפך. כשכתבתי שיש לי זמן בעניין ,התכוונתי לכך שכל תפקיד אני לוקחת מאוד בכובד ראש. גם כאמא ואני מניחה גם כסבתא. רק סיימתי את קטע גידול הילדים. רוצה קצת פינוק .מותר, לא?

 

[ע ו מ ר 4]

בוקר אור../images/Emo140.gif

אמא לבוגרים..........תתפנקי עם הנכדים. מקבלת את מילותיו של גלבוע....גם אני רוצה להיות סבתא למרות שאני "כלכך צעירה"...סבתא צעירה זה כייף לנכדים...גם לילדים...ומקווה מאוד לאור מה שקורה שזה יקרה לי במהרה. כן באמת.. ולענין אחר גם של סבים וסבתות... אמא שלי ניפטרה בקיץ האחרון.....באמצע החיים ממש בת 91 וחצי...צלולה לחלוטין. היתה סבתא הכי הכי...פעילה ..מארגנת ומאורגנת להפליא.בשלנית מעין כמוה...וכל יום אפתה משהוא ...לכל העולם ובעיקר לנכדים. למסיבות בבית הספר.לצבא.לנכד שבחול.לחברות של הבנים שלי..בדיוק מה שהן אוהבות.טלפון קטן מהרגע למחר בבבוקר והכל מוכן. ארוחות ערב...לנכדים לכל אחד מה שהוא אוהב. וכשנעלמה בצהרי שבת אחת...ונשאר אבא שלי בבית....הילדים שלי דאגו לו וטיפלו כמו בילד קטן....אחד הילדים אף הפליא והגדיל לעשות ודאג לכל צרכיו..עד שהצלחנו להעבירו לבית אבות.(אבא ממש רצה שרק....יטפל בו) בשבתות כשהבנים מגיעם הביתה מהצבא...נוסעים לסבא...וזה לא משהוא שבא ממני...ככה הם. פעם קיבלו המון אהבה...היום מחזירים...ובגדול. לסבתא וסבא שגרים באזור אחר בארצנו...איך כתבה אמא לבוגרים?.....מטלפנים בשבתות להגיד שבת שלום...וילד אחד אף נוסע ישר מהבסיס ומגיע לכאן מאוחר יותר. מאמינה באמונה שלמה...שמה שרואה הילד בינקותו...בבגרותו...בחיק המשפחה ,מפנים ומיישם מאוחר יותר. וכעת רק דבר אחד מבקשת......שיהיה שקט ורגוע...בארץ שלנו.

 

[pilpeletbm]

נגעת בנקודה הרגישה ביותר

בחיי. סבא סבתא הופכים מרכזיים כל כך מכיוון שכל החיים מכוונים כלפיהם ( אצלי לפחות ) מאז שאני זוכרת את עצמי החיים שלי מכוונים כלפיהם מתי נוסעים לסבתא ? וכשחוזרים לא מפסיקים לדבר כמה כיף היה ומחכים שוב ליסוע. כשהיינו קטנים ביוםנראשון של החופש הגדול היינו אורזים מזוודה ונוסעים לסבאסבתא ולא היינו מוכנים לחזור כלל עד שבוע לפני סוף החופש. היום כשבגרתי אז בנוסף לנסיעות הקשר הטלפוני הוא יומיומי וכשחלילה אחד מהם חש שלא בטוב מיד אני מניעה את הרכב ונוסעת לא משנה מה יש לעשות האהבה אליהם היא אדירה סבא וסבתא זה משהו מיוחד. וואי איפה נגעת. בדיוק השבוע סבתי יושבת שבעה על אחותה זו אחות שנייה תוך חצי שנה וסבתי היא האחות היחידה שנותרה כעת. הצער שיש לה הוא כל כך עמוק שאני מפחדת שהיא לא תחזיק מעמד וככה אני מוצאת את עצמי כל השבוע בוכה ומתפללת שיהיו לסבתי כוחות להמשיך כי כל כך קשה לי לדמיין חיים בלעדיה..

 

[גלבועא]

מרגש מאוד

גם בשבילי סבתי היתה עולם ומלואו, גם עבור גיסתי, שאמי לא ממש סבלה וסבתי אהבה מאוד.

 

[מתנרמלת]

סבאסבתא

כשסבתא שלי הייתה בבית חולים, הייתי במצב רוח מדוכא. זה היה נוראי. יש משהו בך שיודע שאתה תהייה בהלוויות שלהם, הם ימותו לפנייך (בד"כ) אבל, זה אף פעם לא קרוב מבחינתך. סבא וסבתא לא תמיד הופכים לדמות משמעותית. יש לי סבתא אחת שנפטרה כשהייתי בת 4- אני זוכרת את האהבה שלי אלייה ושהיא באה לחלץ אותי שהחלטתי לעשות טלוויזיה ותקעתי על עצמי כיסא על הראש (ילדה בת ארבע) אבל עדיין הייתי מאד קטנה. יש לי סבא שאני ממש לא אוהבת. וסבא וסבתא אחרים מדהימים. זה תלוי במשפחה ובעיקר בסבא ובסבתא איך הם מתנהגים אל הנכד.

 

[m i t a l y]

ברוכות הבאות, עומר, פלפלת ומתנרמלת ../images/Emo140.gif

נשמח אם תישאטרו איתנו ותצטרפו אל בין שורותינו (גלבוע, זוז קצת, תעשה מקום...

)

 

[pilpeletbm]

האמת, אשמח להישאר

אני מוצאת את עצמי הרבה קוראת בפורום הזה והתקבל אצלי הרושם שיש כאן אנשים חמים אנשי משפחה ואלה אנשים שאני אוהבת ! אצלי משפחה זה ערך מקודש מאוד שלמענו אני מוכנה לעשות הרבה מאוד !!!

 

[m i t a l y]

../images/Emo13.gif