../images/Emo184.gifעוד המלצה לספר.
היתה שאלה דומה בפורום בעבר, וניתנה המלצה על ספר מקסים אחר, "ליואב הארנב נגמרו הנשיקות." העתקתי משם: "גם אצלנו היתה בעיה דומה. סבא וסבתא נדנדו לילד בן 2.5 שיתן נשיקה... וזה נגמר בבכי. יום אחד חברה, שמתמצאת בספרות ילדים, הביאה לו במתנה ספר מקסים, "ליואב הארנב נגמרו הנשיקות". הספר מספר על יואב הארנב, שסבא לוקח אותו כל יום מהגן, ומקבל ממנו נשיקה. יום אחד נגמרו ליואב הארנב הנשיקות. סבא (ובהמשך גם סבתא) מגיבים בענייניות. הם מתייחסים למחסור הזמני בנשיקות בכובד ראש, תוך מתן לגיטימציה מלאה למצב, ומציעים לילד הצעות לפתרונות: סבא מציע לילד לתת לו נשיקה, ואז תהיה לילד נשיקה לתת בחזרה.. או לקנות נשיקות... אבל יואב דוחה את כולן. המצב מקבל תפנית מרגשת בתושייתו של הילד: כשאמא ואבא חוזרים מהעבודה, יואב הארנב מבקש מהם שיתנו לו המון נשיקות, כדי שישארו לו גם לאחר כך, כדי לתת לסבא וסבתא... הילד יודע בדיוק איפה "לחדש את מלאי" הנשיקות הפרטי שלו. הוא אוסף את הנשיקות בכיסים ושומר למחר. ועד מחר, הוא הולך לישון "מנושק עד עד השמיים." הספר מעביר מסר שיש גם ימים כאלה, שבהם נגמר מלאי הנשיקות, וזה בסדר. יש כבוד לילד, למצבו ולרצונותיו. והכי חשוב: הילד פותר את הבעיה בכוחו. בקיצור, הילד הקשיב שלש פעמים בלי להגיד כלום. בפעם הרביעית (...) הוא מפסיק אותי בקטע שיואב הארנב אוסף נשיקות מאמא ואבא ואומר לי: "אמא, מחר אני אגיד לסבא וסבתא שנגמרו לי הנשיקות והם צריכים לחכות שאמא ואבא יבואו מהעבודה ויביאו לי עוד נשיקות.". והוא עשה את זה. כמו גדול. ומה שמפתיע, שסבא וסבתא אהבו את הרעיון. אחר כך עשינו מסיבת נשיקות... הילד קיבל מאיתנו ו"העביר" הלאה. ממש מסחרה... לא חשוב, העיקר כולם יצאו מרוצים (ומנושקים)."
