סאב-ספייס

[חניתה דרלינג]

טיפול שורש

זה לא כששחורדיניות עושות הבהרה?

 

[UltraL]

זה משפיע על תאי המוח?

 

[חניתה דרלינג]

אם לשפוט לפי אוכלוסיית השחורדיניות-

אז לגמרי

 

[חניתה דרלינג]

אתה

חווה גם רגעים שבהם אתה ענייני, חכם ורלוונטי?

 

[נימפית1]

מעולם

לא שמעתי שדרושה הרגשת הערצה לשולט בכדי להגיע
לספייס.
אני מעולם לא הערצתי שום שולט, בכלל, אני לא אוהבת את
השימוש במילה הזו במערכות יחסים, כל שהיא.

כשאני בספייס, נראה שאני פשוט מתנתקת לגמרי. לא נמצאת
על הקרקע בכלל ולא בשום מקום. מנהרה ארוכה כשהקול או שינוי
המגע הוא זה שמעיר ומחזיר למציאות.

 

[UltraL]

בדיוק ככה

ככה בחורות תיארו את ההרגשה באזני. ואז חוזרות לאט למציאות ואתה מחבק ומלטף והכל בסדר.

 

[danaob3]

הבנתי (אני חושבת)

אקווה שזה באמת יכול לעזור והייתי מבולבלת.

 

[UltraL]

דברי חכמים בעברית

תמיד יש מה למצא בארכיון. הכבוד לצה"ל ולאלון המנהל ולוותיקי הפורום.

http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?forumid=507&messageid=64144606&r=1

 

[חניתה דרלינג]

קשה מאוד להסביר.

יוצא לי לחוות סוגים שונים ועוצמות שונות של ספייס, וכולם מרגשים בכל פעם מחדש.
לא כולם נובעים מכאב ומהחומר שהוא משחרר בגוף.
לפעמים זה מנטלי לחלוטין. למשל, כשאני מגשימה פנטזיה אדירה שתמיד חלמתי עליה - אני פשוט עפה ונכנסת ל-Zone אחר לגמרי...
ואיכשהו - דווקא על הספייס שנובע מכאב כתבתי פעם:
http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2621355

 

[חניתה דרלינג]

הנה הסבר מעלף (ומאלף) שמצאתי פעם ברשת

מפורט מאוד, גם מעבר לספייס שנובע מכאב, ומתחבר אחד לאחד למה שאני חוויתי (למשל בפוסט הנ"ל) באופן מופלא שממש ריגש אותי כשקראתי

אני מאוד שמחה לשתף את זה כאן:
___________________________
מהו סאב-ספייס? (חוויית היציאה מן הגוף וריחוף בתוך מסע מרתק ומטהר)
סאב-ספייס הוא מצב מותנה, אליו מגיע הנשלט על ידי השולט.
מדוע מצב מותנה?
כדי להגיע לסאב-ספייס, פועלים על הנשלט שני מישורים:
המישור הפסיכולוגי-נפשי והמישור הפיזיולוגי-גופני.

המישור הפסיכולוגי-נפשי בא לידי ביטוי בצורך של הנשלט להתמסר טוטאלית לשולט.
התמסרות זו כוללת בתוכה את המרכיבים הבאים או חלקם:
אהבה,
הערצה,
כניעה מוחלטת,
נכונות עמוקה להיות נשלט
והצורך לציית ללא עוררין.

אל הסאב-ספייס, מתוך המישור הפסיכולוגי-נפשי, ניתן להגיע בכמה שיטות, אך כאמור, תלוי מהי מידת ההתמסרות והאהבה של הנשלט.
ישנם מקרים בהם הנשלט ישמע את קולו ה'מוביל' והמרגיע של השולט ובצו המילים ייכנס אל ה'נסיקה' מתוך הגוף.

במקרים אחרים, בהם הנשלט מצוי עמוק מאוד בתוך ההתמסרות, יתכן מצב התנייתי בו השולט יאמר מילה או ישמיע צליל המוכר לנשלט כ"פקודה" שעליו לשקוע והיציאה מן הגוף אל המסע המרתק יחל מייד.

גם בתהליך פיזי בלבד ניתן להגיע לסאב-ספייס, אך הדרך לשם היא ארוכה הרבה יותר ולפעמים מתישה הן את השולט והן הנשלט ולעיתים אינו מוצלח או נכשל.

המישור הפיזיולוגי-גופני:
המישור הפיזיולוגי-גופני בא לידי ביטוי בגירוי פיסי.
לגירוי הפיסי יש מכלול אפשרויות שהמאחד את רובן הוא הכאב.

מדוע כאב ?
בעת ספיגת הכאב, מבצע גוף הנשלט תהליך מדהים המבוסס על שחרור אנדרופינים. (אנדרופינים הם חומרים טבעיים המצויים בגוף, המשככים את הכאב ומרגיעים אותו).
על ידי העלאה מבוקרת של רמת הכאב, מייצר הגוף כמות גדלה והולכת של אנדרופינים, הגורמים לתחושה של אופוריה וריחוף.

תחילתו של ריחוף מתוך המישור הפיזיולוגי-גופני, נוצר מתוך כאב ממוקד, אשר נבנה בהדרגה על ידי השולט, מתוך הכרתו את יכולותיו של הנשלט.

כדי להגיע אל אותה חוויית הריחוף במסע, על הנשלט להגיע למצב זה מתוך רצון עז להתמסר לכאב, לספוג אותו מתוך נכונות לקבלו כחלק בלתי נפרד מהצורך בהנאה ולא מתוך תחושה של "עונש" או "השפלה".
עליו להתמסר לכאב והחשוב מכל - לא להתנגד לו ובוודאי לא להילחם בו, בכאב.
[הערה שלי: וואו. זה חלק שצימרר אותי לקרוא, כי עשיתי את זה באופן טבעי. החלטתי במודע ובמלוא הכוונה לסמוך ולציית, לא לעצור, לא להתנגד... ובמקביל החלטתי לספוג את הכאב ולהצליח לעמוד בו ולקבל אותו. ולא מתוך התנגדות לכאב, אלא מתוך התמסרות אליו. לא חשבתי על זה יותר מדי - פשוט החלטתי לזנק לתוך זה ולהתמסר לזה לחלוטין, תוך כדי שאני סומכת עליו לגמרי

]

גם במישור הפיזיולוגי-גופני ישנה חשיבות רבה לקשר שבין השולט לבין הנשלט.
גם כאן האהבה וההתמסרות מסייעות רבות ליכולת הספיגה של הנשלט ומקלות עליו לשקוע אל תוך הכאב ולקבלו בהנאה.

ישנם נשלטים שיכולים להגיע לסאב-ספייס גם אם לא קיימת האהבה.
מקרים אלה מתקיימים במצבים של תשוקה גופנית ונפשית, בהם נפגשים הצדדים אך ורק על מנת לספק צורך ריגעי ב"טיפול" חד פעמי.

עומק ועוצמת הסאב-ספייס
בשני המישורים, הן במישור הפסיכולוגי-נפשי והן במישור הפיזיולוגי-גופני, ישנן רמות שונות של כניסה אל תוך הסאב-ספייס - אל תוך הריחוף.
עם הימצאות האהבה ונכונות ההתמסרות, עוצמת הריחוף גבוהה יותר.
ככל שיכולת ספיגת הכאב וקבלתו גבוהים יותר, הריחוף עובר ל'מחוזות רחוקים' בתוך המסע ומכאן, גם זמן השהייה בו ארוך יותר ומלא חוויות נפשיות עמוקות יותר.
[זה מזכיר לי משהו שהוא אומר לי לא פעם - "ככל שתתמסרי ותיכנעי יותר - תעופי יותר גבוה"

]

 

[gidionline80]

שחכו

שם את מישור החוף

 

[Tranquility40]

הצד המנטלי

אפשר ללמד עיוור את הפיזיקה של חלקיקי/גלי האור ועל הביולוגיה של העין. אבל הוא עדיין לא ידע איך נראית שקיעה.

סאבספייס דומה במידה מסוימת לטראנס - ריכוז מוחלט בדבר אחד, בדומה להיסחפות אחרי ספר, או סרט - כשכל העולם נעלם לזמן מה.
כמו שלדומים לעיתים קשה להיכנס לתפקיד מהצד שלהם, לסאביות קשה לעיתים להרפות, וכנראה פה נמצא האתגר שלך. נסי לבדוק אם בהוויה שלך את מתנגדת לתהליך, אם את לא שלמה אתו, האם את מאפשרת לעצמך להיסחף.

טיפ קטן עליו את יכולה לדבר עם הדום שלך הוא לנסות ולזמן מה לעשות דברים בצורה מונוטונית - למשל כשהוא מצליף בך, לא לבקש ממך לספור כי זה מוציא מריכוז. או למשל, לזמן מסוים לא להחליף את הכלי המצליף - גם פה התחושות המשתנות יכולות להפריע לתהליך ההיסחפות.

 

[צועניה אדומה]

אל תשאלי אותי.

אני יכולה לכתוב על זה פוסט שלם

 

[צועניה אדומה]

אופפ, ברח ההמשך.

אני מניחה שזה אישי. לכן, אצל כל אחת זה יכול להגיע מדבר אחר. לא חושבת שצריך להתקייים משהו מסוים, אבל בעיניי קשר רגשי לאדם שאיתך.
אני מאוד נהנית מכאב, והתחושה שנוצרת אצלי היא של ריחוף ואופוריה,
כאילו שאני נמצאת במקום שלא יכול להתקיים במציאות.
וזה כל כך נעים

 

[מילואימניק5]

אז

תכתבי על זה פוסט שלם...
זה בטוח יגרום רק דברים טובים

 

[צועניה אדומה]

אני לא רוצה להציק להם יותר מדי.

 

[מילואימניק5]

אז

תציקי לי

 

[צועניה אדומה]

יש לי כבר

מוצק.

 

[נימפית1]

מי

זה להם?


דורשת איזון!

 

[צועניה אדומה]

להם, אתם, אנחנו.