נתתי לאהבת חיי ללכת?

[הייתי בגן עדן]

נתתי לאהבת חיי ללכת?

השאלה הזו לא מפסיקה לנקר לי בראש. אהבנו בטירוף קרוב לשנה. אי אפשר לומר שהכל היה מושלם. אני עם החומות שלי, הוא עם הדפיקויות שלו. אנשים לא מאוד צעירים, בסביבות השלושים, שכבר ראו כמה דברים בחיים. בזהירות ולאט לאט התאהבנו, אני עם הרגל על הברקס כל הזמן. הוא הופיע בחיי אחרי זמן מאוד ממושך בו הייתי לבד מרצון. לפני חודש אמרתי לו שאני לא מאושרת. שיש יותר מידי דברים שמפריעים לי, והחלטתי אז, שאני לא יכולה לחיות איתם יותר. זה כאב בהתחלה, עכשיו אני כבר מצליחה לנשום נשימות מלאות בלי שהן תישברנה בדרך. אני חיה את חיי בלעדיו, וחושבת, האם נתתי לאהבת חיי ללכת? כשאני חושבת עליו בא לי לחבק אותו חזק חזק ולומר לו שאני מצטערת ושאני אתאמץ יותר ואשקיע במערכת היחסים ולא אצפה שהכל יסתדר מעצמו. אני יודעת טוב מאוד שאל מערכות יחסים צריך לעבוד, אבל לא ממש מיישמת את זה. למישהו יש איזו דעה/הארה/גישה שתעזור לי קצת לפתוח את הראש ולהבין מה אני רוצה?

 

[deyulia]

לגן עדן../images/Emo50.gif

אני חושבת שכשתהיי בסביבת גברים אחרים את תדעי אם אכן נתת לאהבת חייך ללכת, אני לא יודעת אם היו לך מערכות יחסים לפניו כמה ואיזה וזה גם לא מעניין, עצם העובדה שעכשיו את מתגעגעת ואולי אפילו בגלל שאת בודדה ולוא דווקא בגלל שהוא האחד והיחיד לכן תשתדלי לצאת עם אחרים ותראי האם זה באמת היה זה או לא , ובמחשבה שניה מה זה בעצם משנה הוא כבר בעבר תתחילי דף חדש עם אנשים חדשים ומה שכן אל תתפשרי על פחות ממה שהיה לך . מקווה שעזרתי. שלך deyulia

 

[gerry]

צודקת ביותר../images/Emo123.gif

 

[voguemaster]

נשמח לעזור..אבל..../images/Emo35.gif../images/Emo35.gif

אני חושש שתיאלצי לפרט טיפה יותר. הרעיון שלך היה לבדוק אם יש איזושהי גישה/הארה שתוכל לעזור לך או לשים אותך על הדרך או אפילו לגרום לרעיון שלך או משהו כזה, אבל אני לא חושב שאפשר לייעץ לכאן או לכאן בלי לדעת דברים מסוימים. לדוגמא, מה הן החומות האלו שאת מדברת עליהן ? הדפיקויות שלו שהזכרת ? הדברים שאמרת שמפריעים לך, קשורים מאוד לעניין. השאלה היא כמה הם מפריעים. נראה לי שאת לא בטוחה באיזה צד של הגדר להיות. הם מפריעים לך, ואת לא מסוגלת לחיות איתם, או שכן ? פה ההחלטה צריכה ליפול לדעתי. ואולי את באמת לא משקיעה, לא מיישמת כמו שאמרת. השאלה היא באיזה רמה וכמה. תיאלצי להחליט עד כמה הדברים באמת מפריעים לך, ועד כמה את רוצה להיות עם אותו אדם, וכמה את חושבת שאת מסוגלת להשקיע (כלומר, לתת מעצמך), וגם אם את חושבת שהוא יעריך את זה נכון ויחזיר מרצון. אני אשמח לשמוע עוד אלי

 

[נטליה מוזרה]

פרידה.

כל פרידה היא קשה, שלא יהיו לך אי אלו ספקות. הרגעים שאחריה, הרגעים שבהם את לבד, לאחר שהתרגלת למערכת יחסים, לבן זוג לצידך. לאחר שבקושי רב למדת לאהוב. לאחר שהצליח מישהו להפיל את החומות, זו התחושה שעוברת בך. מין חרטה. זה לא בהכרח שהיה לך טוב, זו הבדידות שמקיפה אותך כעת. שאלה אחת: אם היית חוזרת לאותו רגע, לאותה תקופה, עם אותם הרגשות שהיו לך(לא אלו שאת חווה כעת) האם היית נפרדת ממנו? את כעת קצת רואה את הדברים אחרת, כי את בתוך מצב עדין,רגשית. כי להיות לבד לאחר מערכת יחסים קרובה כל כך, כי פתאום עולות מחשבות שאף אחד אחר לא יצליח להתקרב אלייך באותה רמה שהוא הצליח. שאף אחד לא יצליח לפרוץ את החומות. המלצה שלי, קחי את הזמן לעצמך, לימדי מה את לא אוהבת בעצמך, מה ניתן לשנות והרימי עינייך אל העתיד, גם אם אינך מאמינה כעת, ישנו מישהו שיפתח את החומות הללו. מישהו שתהיה בו הסבלנות והכוח להתמודד. גברים כאלו הינם נדירים, אבל הם קיימים. אני לא מאמינה בחזרה לקשר שנגמר, אולי את כן, ובכל זאת תיזכרי שגם אם תחליטו לחזור, יהיו דברים רבים שישתנו בינכם, אולי לטובה, אולי לא. אל תתני להיותך לבד להשפיע על החלטתך, או הרגשתך. ראי בזאת, יציאה למסע גילוי, מי את ומה את מחפשת, כי מדברייך נראה שאת לא ממש יודעת. קחי את הזמן, זה עוד יגיע ומשהו שאני מאוד מאמינה בו:"במקום שפועם הלב, ישנה אהבה". אם חווית אותה, תחווי אותה שוב. בהצלחה. נטליה.

 

[הייתי בגן עדן]

היי נטליה

תודה על הדברים שכתבת. בתשובה לשאלתך: אם הייתי חוזרת לאותו רגע הייתי נפרדת ממנו כמובן - בדיוק כמו שעשיתי. שתביני, גם אם אחשוב שאני בטוחה שאני רוצה אותו בחזרה, אני לא אעשה את זה עכשיו. אני חייבת לתת לעצמי את הזמן להיות לבד, ובעיקר, להיות בלעדיו. ובקשר לזה שאת לא מאמינה בחזרה לקשר שנגמר, זה לא בהכרח תמיד אומר שזה לא ילך. יש לי זוג חברים שנפרדו לחצי שנה, והם נשואים באושר כבר 4 שנים פלוס ילדה חמודה. העיתוי הוא משתנה מאוד משמעותי במשוואה, העיתוי בהרבה מקרים הוא הכל. לפעמים עכשיו זה לא הולך מכל מיני סיבות, אבל זה יכול להתחיל מחדש עוד כמה חודשים והדינמיקה של היחסים תהיה אחרת לגמרי וטובה ויכולה להוביל למקומות נפלאים. אני לא ומרת את זה כדי לשכנע את עצמי שאני צריכה לחזור אליו, אני יודעת שאני לא רוצה את זה. אני רק שונאת את האנטי שיש לאנשים - למשל חברים שלי שאם אני אגיד להם שאנחנו חוזרים, יתנו לי את הפרצוף הסקפטי הזה של "אם זה לא נלך בפעם הראשונה, למה שזה ילך בשניה? משהו השתנה?". אז נכון שאני צריכה לצפצף על כולם ולעשות מה שטוב בשבילי, אבל כשהסביבה עושה פרצופים, זה מאוד מעיק. יש בי אופטימיות שאצליח לאהוב שוב ואני לוקחת את הזמן כרגע.

 

[הייתי בגן עדן]

תודה לכולכם - ועוד פרטים

תודה על התגובות. רציתי להדגיש שהעובדה שאני לבד לא משנה, אלא העובדה שאני בלעדיו. אני אנסה להסביר: אין לי בעיה להיות לבד, אני אוהבת להיות לבד. אני לא מרגישה לחוצת חתונה וזו דווקא הרגשה שאני אוהבת, כי כך אני בטוחה שאני לא מתפשרת בגלל הלחץ (אני בת 31). אני יודעת שהדבר הכי טוב כרגע זה להיות לבד ולברר לעצמי איך אני מרגישה. להיות במרחק מהמערכת יחסים על מנת לקבל עוד פרספקטיבה שלא היתה לי כשהייתי בפנים. החומות שלי זה בעיקר לא לוותר על הלבד שלי - הוא רצה לעבור לגור יחד ואני לא רציתי, לא יכולתי לוותר על הלבד שלי, על הבית שלי שהוא רק שלי. הדפיקויות שלו זה העובדה שהוא אדם קצת קשה, לא תמיד מדבר על דברים שמפריעים לו. מפנים המון. אני לעומת זאת ההיפך, ישר מדברת על הכל, מתפרצת גם לפעמים. היו לי כמה מערכות יחסים רציניות לפניו. איתו הרגשתי משהו שונה, שזה טוב מהבסיס, שזה נכון, שנרגעתי, שמצאתי מה שאני מחפשת. אבל ברמת היום יום אנחנו מתנגחים הרבה יותר מידי. שנינו אנשים שלא מוותרים בקלות. אני צריכה להתרכך וזה לא קשור רק אליו. אני גם לא ממש מאמינה בפרידות וחזרות, לפחות בעבר לא האמנתי כי זה לא הוכיח את עצמו, בסוף תמיד זה נגמר סופית. עכשיו אני לןקחת את הזמן ונרגעת, ולא פוסלת את האפשרות שאולי יום אחד שוב נהיה יחד. לא יודעת אם אצליח שוב לאהוב מישהו, וגם אם כן, מי אמר שזה יספיק. הפעם זה לא הספיק.

 

[ליאן.]

אהבה זה לא הכל..

את יודעת בדיוק מה את רוצה וקשה לך להתפשר. גם מהסיבה שיש לך את ההרגלים שלך, הרצונות שלך, האהבות שלך והקבעונות שלך וגם משום שאת מפחדת לאבד קצת מעצמך. ההתפשרות שלך תגרום לך לוותר על מה שאת. לא בטוח, אבל יכול להיות שאם זה היה בנאדם שהיית יכולה לתקשר איתו בצורה יותר זורמת, היית מוכנה להתגמש יותר ולעבור לגור איתו, אבל ידעת שאין טעם להתקדם. לדעתי, את כבר יודעת שזה לא זה ועצוב לך כי ידעת שזה היה ממש כמעט.. לא נראה שאת לא יכולה לקבל את העובדה שויתור על משהו אחר יכול להביא למשהו חדש טוב לא פחות. פיתחת לעצמך קבעונות מהסוג שיכול לגרום לכך שהלבד שלך ישאר לבד. מעניין אם יבוא מישהו שיוכל להתגמש ולהתאים עצמו אלייך או שתמצאי עצמך עם מישהו שיגרום לך לאבד את הראש ולשכוח מההרגלים שכל כך דבקת בהם.. יהיה טוב (יותר)..

 

[gerry]

תראי את הצד השני

לפני כשבועיים פרסמתי הודעה בשם "אהבה אפאטית" תקראי אותה. זה יתן לך פרספקטיבה מה היה עם בן זוגך.