ליאור, מה שנשלח לתחנות רדיו לא נקרא
"דמו". דיסקים שיצאו לתחנות רדיו נקראו White label אבל אני לא בטוחה שזה היה השם בשנת 1967. "דמו" זו הקלטה שאמנים עושים על מנת לתת אותם לחברות תקליטים, בכוונה לעניין אותן, ואולי לקבל כך חוזה הקלטות. פינק פלויד הקליטו מספר דמואים, לפני שחתמו עם EMI: השירים King Bee, Lucy Leave (ועוד שניים, שלא מוכרים לנו), וכן Arnold Layne ו-Candy and a Currant Bun (בגרסה מוקדמת). ג'ו בויד הפיק את שני השירים האחרונים. הוא קיווה לשכנע את חברת פולידור להחתים את הפלויד, ולהפך למפיק שלהם. אבל EMI הקדימו אותו. הם החתימו את הפלויד - וגם קנו את הדמו שהפיק (עם Arnold Layne ו-Candy). הם הכריחו את הפלויד להקליט שוב את Candy כי חששו מהצנזורה; Arnold נשאר כשהיה, כי ההפקה של בויד היתה מלוטשת דייה. וזה מה שיצא כסינגל הראשון של הפלויד. שוב: חברות תקליטים אינן מוציאות "דמואים" לשוק. גם לא לתחנות רדיו. וזאת כי דמואים הם בד"כ הקלטות באיכות נמוכה, הקלטות בוסריות, שנועדו רק לאוזניים המקצועיות של חברות התקליטים, או של מפיקים. מה שיש בידך: dj copy only וכד', הם white label singles, שמוצאים לתחנות הרדיו. אלו אינם דמואים.