נתחיל בסיפור..

[odelialah]

נתחיל בסיפור..

אני עובדת היי טק, בת 24 משכורת מכובדת מקום עבודה די מעצבן.. הכל מתחיל בזה שאני ראש גדול מדיי, "סוחבת" פרוייקטים על גבי, ומנהל הפרוייקט נהנה משקט כשאני עובדת איתול כי אני תופסת פיקוד.. לפני שמונה חודשים החלטתי ללמוד לפסיכומטרי, ואז עשו לי בעיות, לקחתי חופשה של שבוע וחצי למרתון וגם אז הטרידו אותי.. מיותר לציין שכשחזרתי התברר לי שמנהל הפרוייקט "ליכלך" עלי מאורי גבי, וטען שאני חסרת אחריות (אחרי שנתיים של אי יציאה לחופשה!!! וטחינת שעות!!!) הדבר היה, והמשכתי קדימה לא לפני שהבהרתי לו שלא מצא חן בעייני שהוא הלך למנכ"ל וטען שאני לא עובדת טוב. לפני חודשיים הודעתי שבתחילת ספטמבר אני מעוניינת לצאת לשבועיים וחצי חופשה לחו"ל, כמובן שהיתה התנגדות גדולה ואיומים שיעיפו אותי מפרוייקט מסויים, אך לבסוף הוחלט שאני אסע על חשבון החגים (כך שלא אחסר הרבה) ואכן הזמנתי כרטיס.. אממה... אתמול בא אלי המנכ"ל וביקש ממני לדחות את הטיול ב א ר ב ע ה חודשים..הסברתי שאני יכולה לדחות רק בחודש (כי אח"כ אני מתחילה לימודי ערב לתואר ראשון) אך כמובן שהבוס דורש שאני אבטל את הטיול , ולא אקח חופש כי הם לא התארגנו על מחליף עבורי. אני מצידי הצעתי לדחות את הטיול בחודש ולקצר אותו לשבועיים, אך עדיין הם בשלהם. מה אני עושה? להתפטר לא בא בחשבון כבר תכננתי את הטיול, כבר קניתי דברים, גם כרטיס (הם מספיק נחמדים לשלם את עלות הביטול) אני ממש עצובה, מאתמול לא מסוגלת בכלל לעבוד...

 

[אסקורט]

קודם כל ליבי ליבי לך...

ממש לא נעים להמצא בכזה מצב ואני הבן-אדם האחרון שיכול להציע מה לעשות אבל אני כן חושבת שזו צומת חשובה ובה הבחירה מי מנהל עבורך את החיים: את או העבודה שלך... לדעתי גם אם הבחירה במקרה הבודד הזה אינה דרמטית, הבחירה העקרונית היא חשובה ואת עשוייה לבחור בה שוב ושוב שוב... אם גם את חושבת כמוני קחי זאת בחשבון... במה תבחרי למשל כשילד שלך יהיה חולה עם חום גבוה?? (ונניח שיש סידור כך שזה לא מצב של אין ברירה) להיות איתו למענו ולמענך או להיות בעבודה... תאמיני לי (בת 33, עובדת מאז גיל 25 בהייטק) שהסיטואציות האלה של בחירה בין חיים פרטיים ל"טובת העבודה" לא נגמרות... בהצלחה בבחירה, אסקורט

 

[אסקורט]

ועוד נקודה למחשבה...

בגיל 24, מן הסתם בלי משפחה לפרנס ובלי משכנתא על הראש, את בנקודה שבה את באמת יכולה לבחור מה את רוצה בלי שיקולים זרים. בעתיד החופש שלך לבחור בטובתך עשוי להצטמצם בגלל מחוייבויות כלכליות ומשפחתיות... היום, אם תעמידי את הבוסים שלך בפני עובדה שאת נוסעת (אמנם חודש אחרי ורק לשבועיים) תגני על עמדה חשובה לך. אם זה יעלה לך בעבודתך אזי הנזק שלך קטן בהשוואה לאישה מבוגרת יותר עם משפחה ומשכנתא ואם זה לא יעלה לך במשרתך אולי בפעם הבאה יחשבו פעמיים לפני "שיתעסקו איתך"... אני למשל לא הייתי מקדמת מישהו שמתכופף בקלות מהפעלת לחצים (לא שמישהו אי פעם נתן לי להגיע לעמדה של מקבלת החלטות שכאלה)... מקווה שעזרתי בלהרחיב את הפרספקטיבה שלך לפרספקטיבה שמן הסתם תהיה גם מנת חלקך בגילי, אסקורט

 

[האם של איתי]

אני מעיזה להציע לך לחשוב על עצמך

נראה לי שאת די חנוקה עובדת כמו שור שנתים וחצי בלי יום חופש שבוע וחצי מרתון לקראת הפסיכומטרי לא נקראים חופש מהכסף שחסכת ולפני המרוץ החדש את רוצה לאסוף כוחות לא רק שמותר לך נחוץ לך וכל אידיוט יודע אני מציעה לך לקנות למנכ"ל את ספרו של איקוקה ולהדגיש במרקר את הפרק שעוסק בחופשות של עובדים איקוקה טוען שמי שלא יודע לקחת חופש מהעבודה הוא לא מנהל קל וחומר מי שלא מאפשר אותה לעובדיו ופשוט תיפרדי יפה סעי לחו"ל על פי התוכנית ושום דבר אמיתי לא יקרה לבד מהיכולת שלך למלא מצברים לקראת שנה בכלל לא קלה בחייך אני מציעה לך את החיוך במקום את המצוקה והכוחנות גם המנהל הישיר וגם המנכ"ל הם בני אדם והם יודעים שעבודה בלי סוף שוחקת, הורסת גם אם היא מועילה בטווח הקצר להשלמת הפרוייקט בהצלחה

 

[אריה הבחור]

נראה לי המנכ"ל מחפש תרוץ לפטר אותך

לא נעים לי להגיד לך את זה אבל זה נשמע כל כך חוצפה מצידו לדרוש ממך דבר כזה כשהוא יודע שאת מצפה לחופש הזה בכליון עינים וכבר עשית סידורים בענין ואפילו התפשרת איתם כי רצית חופש בתקופה אחרת. תראי, אני בסיטואציה כזו הייתי מעמיד דברים על דיוקם. עוד לא שמעתי על מקום עבודה שהתמוטט וקרס ופשט רגל בגלל שאחד העובדים יצא לחופש פתאום. את עשית את המוטל עליך, הודעת מראש וזה מספיק טוב. לדעתי אני חושש שהוא מחפש דרך או תרוץ לפטר אותך כי הוא יודע שיהיה לך קשה לבטל את הכרטיסים וכו'. כרגע את בטוח חשה מתוסכלת ואני במקומך לא הייתי ממשיך לעבוד במקום עבודה "די מעצבן" כפי שרשמת. אם את באמת משקיענית וראש גדול תוכלי למצוא עבודה במקום יותר טוב ומתחשב. אין סיבה להשאר במקום שרק מחפש איך להזיק לך ולגרום לך להרגיש יותר רע. העבודה היא עבודה אלא לא החיים שלך והגיע הזמן שתחליטי מה את רוצה באמת. לעבוד בשביל העבודה או לעבוד בשביל עצמך, התועלת שלך.

 

[odelialah]

תודה לכולם על ההתייחסות.

ביום ראשון אני אמרוה להכנס למנכ"ל ולעמוד על שלי, וזה ממש מציק לי, אפילו לא ביקשתי פיצויי על זה שאני אזיז את זה, והחלטתי שאני גם לא מקצרת את זה.. נראה מה יהיה בשיחה, הציעו לי לדרוש הטבות כספיות כדי להשאר, אני לא יודעת אם זה הצעד הנכון, אבל אני לא מוכנה גם לבטל וגם שיוציאו אותי אשמה בזה.. הם ממש חוצפנים לגרום לי להרגיש לא טוב בעניין ולנגן לי שאולי אני אצתרך חופשות בעתיד.. אני לא אתפטר אבל אם יפטרו אותי אני אשמח, במקום לעמוד בדילמות האלא, אקח את הפיצויים ואסע לחו"ל ליותר זמן תודה לכולם..

 

[אריה הבחור]

החיים שלך יותר חשובים מעבודה ../images/Emo140.gif

לעולם לא אבטל את עצמי או את חיי בשביל שום עבודה כזאת או אחרת, גם לא מליון דולר. זה פשוט לא שווה את זה. החיים שלך חשובים יותר מכל עבודה וכל חברה וחשוב לדעתי לעשות את ההפרדה בין החיים לעבודה ולתת חשיבות רבה יותר לחיים שלך. עבודה אפשר גם למצוא במקום אחר ולהתקדם הלאה.

 

[מלך עכברוש]

כנ"ל. אני דוחה מספיק סיפוקים בחיים

שלי, בשביל שלא יעשו פרצוף כשאני בא לבקש חופש.

 

[odelialah]

גם אני.. מה זה עוזר בסוף...

כשביקשתי תוספת במשכורת הייתי צריכה להלחם, המנהל הישיר שלי ניסה לשכנע אותי לא לבקש (יש לו אחוזים בחברה) אחרי שעשיתי מניפולציות וקיבלתי הוא אמר את רואה רצית והשגת, ככה זה כל הזמן בחברה שלנו.. עכשיו הוא מזה עושה לי פרצופים, כאילו זה שאני נלחמת לצאת ולא אמרתי טוב אם אתה רוצה אני אבטל, אז אני לא בסדר, בנתיים אלא ביטלתי את הטיול, מקווה שאני אצליח להחזיק מעמד במשחק הזה, אני לא רוצה למצמץ ראשונה אפילו שיפתרו אותי, כבר לא אכפת לי, למרות שאני מפחדת שאני אצטער אח"כ. תודה על התמיכה... אודליה

 

[amitayg]

גם לי בדיוק זה קרה

בצבא תמיד הינו אומרים כל המשקיע שוקע ואכן נכון הדבר גם באזרחות ובעבודה החוכמה להגיע לתבונה כזו שתנחה אותך לשביל הזהב לא להשקיע ולקחת על עצמך יותר מדי ווצד שני גם לא ליצור רושם של עובד שרק מוריד מעליו מטלות. לתבונות הללו עליך להגיע בעצמך זה רק ענין של ניסיון במקומות עבודה. תגידי לדבר עם הבוס ניסית ? אמיתי