נשמת האדם

melancholy man

New member
נשמת האדם

נמשיך במסע לעבר הרחוק, לעבר סוף שנות החמישים ותחילת השישים, לאמריקה שלפני הפלישה הבריטית, תקופה שפעם נהוג היה להגדיר אותה כתקופה יבשה במוסיקה הפופלרית האמריקאית, כאילו מאז הגיוס של אלוויס ומותו של באדי הולי, האמרקאים ישבו ובהו בקיר בציפיה לבריטים שיבואו ויצילו את המוסיקה שלהם, האמת היא, שבשנים אלו היתה פריחה מדהימה של מוסיקה באמריקה שבהרבה מובנים נעלמה כמעט לגמרי עם הופעת הביטלס הסטונס ושאר נתיניה של המלכה. הפעם, נדבר על soul ו R&B ובגלל שבדרך כלל מתחילים דיונים כאלה (ורוב הזמן למרבה הצער גם מסיימים) עם מוטאון, נתחיל דווקא עם היריבים הגדולים שלהם: Stax Records ממפיס, לסאטקס היה אגרוף משולש שנתן מכת מחץ, בקדמת הבמה, היה זה Otis Redding שמשך בקולו הנפלא ובביצועים מלאי נשמה, את כל הלייבל למעלה, כאן, הוא שופך את הנשמה על הבמה בקצת רכות, מאחורי הקלעים היו אלה הכותבים, אייזיק הייז (שאתם בטח מכירים כקול מאחורי שף בסאוט'פארק)ודיוויד פורטר שכתבו מאות להיטים, בין השאר לצמד הנפלא Sam & Dave (סאם מור ודיוויד פארטר) הייז ופורטר הפכו עם הזמן (בעיקר הייז) לכוכות המובילים בסגנון הזה גם כמבצעים, אבל מקומם בפנתאון המוסיקה האמריקאית היה מבוטח גם לולא הקליטו ולו שיר אחד בזכות המורשת האדירה שהם השאירו בסאטק, בין השאר הם כתבו לסאם ודיב את Hold On I'm Comin וכמובן גם את Soul man הקלאסי והנפלא. הצלע השלישית של המשולש של סטאקס, היו Booker T. & the MG's, להקת הבית של הלייבל, למרות שאני בספק שיש יותר מחמישה אנשים כאן שמכירים אותם, הלהקה הזאת ניגנה ביותר להיטים שהגיעו למקום הראשון במצעד מכל הרכב אחר בהיסטוריה (בקלות הרבה יותר מהביטלס למשל), מלבד הליווי לאמנים של סטאקס, לבוקר טי, היו גם להיטים אינסטרומנטליים בזכות עצמם, הגדול שבהם היה green onions שלמרות שהגיע מעולם אחר לגמרי, הצליח איכשהו בלי מילה אחת, לתפוס משהו אמיתי מהמהות של הסיקסטיס http://www.youtube.com/watch?v=U-7QSMyz5rg וד כמה שירי נשמה קלאסיים, בקישורים למטה..
 

HelterSkelter1

New member
אולי התכוונת

להגיד לגבי Booker T. & MG's שלא הרבה מכירים אותם ממש טוב ולעומק. Green Onion זה סטאנדרט של R&B וסול. קטע גדול ומוכר מאוד. בקטע הזה יש כ"כ גרוב ו"מגניבות" שפשוט היה אפשר להשאיר אותו אינסטרומנטלי... זמר רק היה הורס. תרשה לי להוסיף את ריספקט, בביצוע של ארית'ה פראנקלין שזה איזכור חובה בהקשר הזה. ואני מקווה שתסלח לי (זה לא קשור לסול) - אני חייב גם לקשר לקטע הזה. פשוט אין מילים לתאר את המוזיקה הזאת...
 

melancholy man

New member
לגבי בוקר טי התכוונתי בדיוק למה שכתבתי

(מה שלא קורה לי הרבה דרך אגב) וזה לא סותר בשום צורה את מה שאתה כתבת שהוא גם נכון. טלוניוס מונק, זה תמיד תוספת מבורכת, בלי קשר לשרשור ואריט'ה זה בכלל אחלה!.
 

LEATHER REBEL

New member
בוקר טי? היום הוא עושה משהו אחר לגמרי

לא, הוא לא מת בכלל, הוא היום עוסק בהיאבקות/בידור! ראיתי אותו בטלויזיה ובא לי לבכות מצחוק. לעומת זאת, אני אישית דווקא מכיר כמה שלא יודעים מיהו, והם חושבים שכל העולם כמוהם.
 

psychodoodle

New member
Fאנק פסיכדלי ?

ה Chambers Brothers ? אולי סול או R&B פסיכדלי וגם זה בערבון מוגבל . האלבום ממנו לקוח הקטע (שיר הנושא) מכיל אסופה חביבה של R&B וסול די שגרתי לתקופה (1967) אבל מסתיים ב 11 דקות פלוס של המהומה הפסיכדלית שהוצגה לנו באדיבות המלנכולי . כשאני חושב על FUNK פסיכדלי אני בד"כ הולך על Funkadelic או על סלי סטון .אבל הנה לכם סול פסיכדלי במלא תפארתו . Isaac Hayes מבצע את Walk On By הקלאסי (למרבה הצער רק כ 3 דקות מהביצוע הארוך בהרבה באלבום) בנוסח סול - פסיכדלי . למתענינים מומלץ לאתר את אלבומו השני Hot Butterd Soul שכולל את הביצוע הנ"ל .
 

psychodoodle

New member
ובערך באותו זמן ...

גם בחברת מוטאון מדטריוט הכינו תגובה הולמת לאפנה הפסיכדלית . אם קודם ראינו מה עשו איזק הייז (ביחד עם דיויד פורטר מן הסתם) בחברת STAX הדרומית (ממפיס,טנסי) אז הנה המקבילה מהחברה המתחרה . Norman Whitfield המפיק ומחבר השירים המפורסם של החברה באותו זמן מתבקש ע"י ה Temptations לחבר שיר שישלב בתוכו גם השפעות פסיכדליות . אחת התוצאות היא השיר CLOUD NINE שנראה ב 2 ביצועים אחד של הפיתויים עצמם והשני של ה FUNK BROTHERS הרכב נגני האולפן של מוטאון בין השנים 1959 ל 1972 (אז מוטאון עוברת ללוס אנג'לס) . ניתן להשיג את כל החומר של הפיתויים מתקופת הסול הפסיכדלי שלהם באוסף שתמותו מצ"ב .
 

melancholy man

New member
דודול, מה אתה כועס? ../images/Emo13.gif

נכון, זה יותר בא מהמקום של סול ו R&B ולצ'ימברס בראדרס יש דיסקוגרפיה מלאה בסול מאוד קלאסי שקרוב יותר לגוספול ישן (משם הם באו ולשם הם חזרו) אבל Time Has Come Today היא בהחלט מהמהומות הפסיכדליות המוצדקות ביותר. ואם כבר העלאת את מוטאון והטמפטשיין, הנה אחד הקלאסיקות היותר גדולות (שגם מופיעה בביצוע שונה באוסף שהזכרת): Papa was a rolling stone אבל אי אפשר מוטאון בלי להקות בנות, הנה אחת הגדולות שבהן, Martha & the vandellas עם Dancing In The Street שכולם בטח מכירים מאיזשהו ביצוע (אגב, ריבוי הקאברים כמעט לכל השירים האלה, הוא לא סתם, מדובר ממש בבסיס של המוסיקה הפופלרית האמריקאית) ומיכוון שיש לי עוד קישור נורמאלי אחד בהודעה הזאת, הנה Gladys Knight (מגלדיס נייט והפיפס כמובן) עושה את I Heard It Through The Grapevine של מארווין גאי.
 
למעלה