נשירת קומונרים

[more mor]

נשירת קומונרים

אוקי..אני לא יודעת מה איתכם..אבל אני כבר שמעתי על כמה קומונרים שפרשו מהש"ש שלהם (אחת מהם חברה טובה שלי). לכל אחד יש סיבות לפרישה.. לדעתי אחת מהסיבות הכוללות..הן חוסר מוכנות. אחד מהפורשים אמר לי שזה בגלל שאחרי שהוא הבין את המשמעות של הערכים הוא לא בטוח שהוא מאמין בהם. עכשיו..מה שאני אומרת הוא..שאולי התנועה לא מכינה מספיק לשנת שירות...אולי הכנה טובה יותר תגרום לאנשים כאלו לא לצאת..או לאנשים אחרים לצאת. ממ מה דעתכם?

 

[she runכמה מקורי]

אמממ

אני מאמינה שהתנועה כן מספיק מכינה לשנת שירות. תמיד יש איפה להוסיף. אני יודעת שמהרגע שאתה בגוב אתה מקבל יותר ויותר ידע על התנועה על ההיסטוריה הערכים מטרות בלה בלה בלה...אז יש לך פחות או יותר ידע לקראת מה אתה הולך. שמעי גם לי הייתה חברה טובה שפרשה מהיג באמצע השנה, היא ניסתה להישאר אבל היא לא התחברה בסופו של דבר לכל העיניין והמסגרת של השומר הצעיר. אני די חושבת שאנחנו עוברים ונעבור הרבה תהליכים שנותנים ויתנו לנו יותר ויותר ידע לגבי הי"ג.

 

[צפרדע עם שיניים]

תגובה....

אני באמת חושבת שכמה הכנות שלא יעשו לקומונרים עתידיים- בסופו של דבר זה הם מול השנת שירות. יש הרבה פרישות, וזה דבר שקורה די הרבה, אבל אני לא בטוחה שזה קשור להכנות שלפני, אלא בגלל שי"ג זה שנה באמת באמת קשה מכל הבחינות: תחשבי על זה, את מקבלת אחריות על קן שלם, על חניכים, על כל הפעילויות, חניכים באים אלייך בתלונות בלי סוף- מקום חדש, קן חדש, אנשים חדשים, ובסוף כל יום כזה את חוזרת לבית שיש בו עוד 20 אנשים, חברים שלך, זה באמת באמת קשה ומתיש, ואני לא בטוחה אם כולם בנויים לזה. בגלל זה, לפי דעתי לגיטימי שיהיו פרישות, כי לא תמיד אנחנו מבינים לאן אנחנו נכנסים... אני מקוה שהבהרתי את עצמי

יומטוב

 

[בשיא הטבעיות]

לפי דעתי זה בכלל לא לגיטימי שיהיו

פרישות!! כי אנשים סומכים עליך!! וזאת עובדה שיש בשמו"צ יותר משני קינים מתפרקים שצריכים המון המון עזרה, הבעיה שבשמו"צ מקבלים כל אחד להיות מק"ק. מה לעשות שיש כאלה שלא מתאים להם!!! עדיף שהיו 2 מקקי"ם שעושים את העבודה כמו שצריך ורגישים למצב של הקן ומוכנים ורוצים להשקיע בו מאשר 5 מקקי"ם שלאף אחד מהם אין מושג מה הוא עושה, אם הוא בכלל מזיז ת'תחת שלו לעשות משהו. כי יש כמה ילדים בקן הזה שיכולים להיפגע כשהמק"ק שלהם מגיע בתחילת השנה ותוקע להם בראש שהוא נורא רוצה לעשות ולהשקיע בקן ויהיה פיצוץ ואחרי חודש הוא מחליט שהוא הולך...

 

[צפרדע עם שיניים]

זה נכון.... אבל אף אחד לא יכול

לצפות את זה מראש. זה כמו הדרכה, יש גם הרבה פרישות בהדרכה, ומקבלים הכנה ממש טובה לפי דעתי, אבל זה לא משהו שאת יכולה לצפות. יכול להיות באמת שאנשים מוותרים מהר מדי ופורשים, אבל זו שנה לא קלה, ואני בטוחה שההחלטה הזו גם לא קלה בשבילם, כי סה"כ הם החליטו לדחות את הצבא בשנה ולהקדיש את עצמם למשהו, שמסתבר להם שהם לא עומדים בו. אני מסכימה איתך שכמות הפרישות היא גדולה מדי, כמו גודל האכזבה של חניכים, ואולי אנשים באמת צריכים להיאבק קצת לפני שהם פורשים, אבל אני לא חושבת שאת או אני במקום של לשפוט אותם על זה, כי זו שנה קשה ממש...

 

[נתאי יחזקאלי]

בתור ש"ש בשומר הצעיר אני חושב

שתמיד ישנן כמה "אי-הבנות", כלומר כמה הכנות שלא יהיו, תמיד היג' יהיה אחר ממה שהוא נשמע

 

[כריסמאן]

בקשר לפרישות...

אני ממש מסכימה איתך וגם לפי דעתי עדיף שמק"קים וקומונרים לא יפרשו. אבל מה לעשות יש אנשים שקולטים את גודל העניין רק כשהם נכנסים לתוך השנת שרות ובאמת ששום הכנה לא תוכל להכין אותך לזה 100 אחוז. אני גם מסכימה איתך שלא כל מי שהוציאו אותו לשנה הזאת מתאים. אני לפני שבועיים בערך עזבתי קן ואני עוברת עכשיו לקן אחר. אני לא חושבת שאת או מישהו אחר יודע כמה קשה זה היה בשבילי (כמו שאמרת אנשים סמכו עלי ונפגעו כי עזבתי) זה היה אחד הדברים היותר קשים שקרו לי בשנים האחרונות. אחרי חודשיים כבר יש לך סוג של רגשות לכל אחד ואחד מהחניכים וכן יש לך תחושת אחריות אליהם ועוד המון דברים. הבעיה היא שבתור חניכים לא תמיד רואים את התמונה המלאה ונוטים להתייחס למק"ק כמו לאיזה סופר-מן ולא כמו לבן אדם שיש לו רגשות, שיש דברים מסביב שמשפיעים עליו ושגם הוא יכול לעשות טעויות.ותמיד גם יש נטיה להגיד "המק"ק לא עושה כלום" נכון יש מקרים כאלה אבל עוד פעם יש המון דברים שחניכים לא רואים כמו פגישות עם כל מיני גורמים, הכנת פעולות ומערכים. זה שהמק"קים לא נמצאים לפעמים זה לא אומר שהם נסעו לבלות זה אומר שיש סמינרים וכל מיני ימי העשרה שבלעדייהם אי אפשר לעבור את השנה הזאת ואלה הדברים שנותנים להם את הכלים. בכלל ההחלטה לעזוב את הקן לא תמיד באה מתוך זה שאין זין לעשות וכי השנה הזאת היא שנה של זולה. יש מצבים שבהם הסביבה לא תומכת ולעבור את השנה בתחושה שאתה לבד זה דבר מאוד קשה וזה גם לא אמור להיות ככה. צריך לשים איפהשהו ת'גבול בין האחריות לחניכים לבין זה שהמצב מסביב מתחיל לפגוע בך וניהיה לא בריא. באיזשהו שלב זה גם מתחיל להשפיע על החניכים שלך וזה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות. ברגע שזה קורה לפעמים הדבר הנכון הוא לעזוב. גם בשבילך וגם בשביל החניכים.