נשימה
שאיפה מצב בו קשה להתרכז קיימת הרפייה של השרירים אם רוצים ואם לא, אי אפשר לדבר ולרוב גם כושר החשיבה והריכוז יורדים. מצב זה הינו מצב פגיע אדם המותקף בזמן שאיפה אינו יכול להגן על עצמו.אם אתה רוצה לתקוף אדם ודא שהוא נמצא בשלב השאיפה. במצב השאיפה הוא מצב בו ה"אני " פגיע וכאשר אתה נמצא מול אדם נוקשה ומנסה לדובב אותו רצוי להתבונן בקצב הנשימה שלו ולפי כך לה"שחיל | את המילים" המצב של השאיפה מתאים למיסוס האגו והמחשבה זהו מצב של וויתור וכניעה חסרת שליטה מצב בו תיתכן חדירה לרבדים עמוקים... בין שאיפה לנשיפה עצירת נשימה ריגעית טבעית- מצב בו נולדת הנשיפה הנקודה הזו היא נגיעה במקור , נקודה בה נוצר יש מאין נקודת הארה טיבעית...הכרת הנקודה הזו והתבוננות בה ללא ניסיון שליטה, כמוה כמוה כהכרת הכלום ,"המקור" נשיפה במצב זה האגו פעיל מגן על עצמו ומוצא מקלט-שימו לב שהמנטרות נאמרות במצב של הוצאת אוויר דבר שהוא בשליטה ולכן זה חסר טעם כי לא תיתכן חדירה בזמן שהאגו בשליטה.. גם חקירה לתוך העצמי "אני" תיתכן רק במצב של נשיפה ולא במצב של נשיפה ולכן גם היא אינה פגיעה אלא מוגנת. חקירה של "אני" צריכה להיות בשני המצבים יש לשים לב לכך... (נסה לומר "אני" שאתה שואפ ונסה שאתה נושפ) במצב של נשיפת אוויר רצוי להתבונן בכוליות לשם יתפזר האגו "יתמוסס" בין נשיפה לשאיפה עצירה ריגעית המקום מימנו עולה כוח החיים (עשר אצבעות מתחת למפתח הלב) וגם זו נקודת פגישה עם המקור נקודה ללא יכולת מחשבתית מסודרת..הכרת הנקודה וחוויתה היא חוויה של הארה בהתחלה זה נראה פרדוקס בהמשך מתחילים לחוות את זה הנשימה היא כלי רכב של המחשבה בלעדיה אין מחשבה המחשבה זורחת ושוקעת יחד עם הנשימה כאשר נקודת המפגש בין הזריחה לשקיעה ולהפך היא בריאה , יצירה , יש מאין נקודת המקור.. בהתבוננות בנשימה (בעצירות נשימה קומבקהות טבעיות) לא לשנות את הנשימה אם האגו מנסה להשתלט על הנשימה להחליף מחשבה כדי שהנשימה תחזור לעצמה..התירגול של וויתור על האגו לטובת הנשימה יחד עם הקשבה ללא תגובה מקלפים את האגו לטובת התמוססות למקור כל הנכתב פה הוא מהתבוננות אישית (אין פה המלצה לכלום, רק ראייה אחרת) החוויה שלי אינה אמת עליונה מחר היא יכולה להשתנות לכן לא להאחז בכלום!
שאיפה מצב בו קשה להתרכז קיימת הרפייה של השרירים אם רוצים ואם לא, אי אפשר לדבר ולרוב גם כושר החשיבה והריכוז יורדים. מצב זה הינו מצב פגיע אדם המותקף בזמן שאיפה אינו יכול להגן על עצמו.אם אתה רוצה לתקוף אדם ודא שהוא נמצא בשלב השאיפה. במצב השאיפה הוא מצב בו ה"אני " פגיע וכאשר אתה נמצא מול אדם נוקשה ומנסה לדובב אותו רצוי להתבונן בקצב הנשימה שלו ולפי כך לה"שחיל | את המילים" המצב של השאיפה מתאים למיסוס האגו והמחשבה זהו מצב של וויתור וכניעה חסרת שליטה מצב בו תיתכן חדירה לרבדים עמוקים... בין שאיפה לנשיפה עצירת נשימה ריגעית טבעית- מצב בו נולדת הנשיפה הנקודה הזו היא נגיעה במקור , נקודה בה נוצר יש מאין נקודת הארה טיבעית...הכרת הנקודה הזו והתבוננות בה ללא ניסיון שליטה, כמוה כמוה כהכרת הכלום ,"המקור" נשיפה במצב זה האגו פעיל מגן על עצמו ומוצא מקלט-שימו לב שהמנטרות נאמרות במצב של הוצאת אוויר דבר שהוא בשליטה ולכן זה חסר טעם כי לא תיתכן חדירה בזמן שהאגו בשליטה.. גם חקירה לתוך העצמי "אני" תיתכן רק במצב של נשיפה ולא במצב של נשיפה ולכן גם היא אינה פגיעה אלא מוגנת. חקירה של "אני" צריכה להיות בשני המצבים יש לשים לב לכך... (נסה לומר "אני" שאתה שואפ ונסה שאתה נושפ) במצב של נשיפת אוויר רצוי להתבונן בכוליות לשם יתפזר האגו "יתמוסס" בין נשיפה לשאיפה עצירה ריגעית המקום מימנו עולה כוח החיים (עשר אצבעות מתחת למפתח הלב) וגם זו נקודת פגישה עם המקור נקודה ללא יכולת מחשבתית מסודרת..הכרת הנקודה וחוויתה היא חוויה של הארה בהתחלה זה נראה פרדוקס בהמשך מתחילים לחוות את זה הנשימה היא כלי רכב של המחשבה בלעדיה אין מחשבה המחשבה זורחת ושוקעת יחד עם הנשימה כאשר נקודת המפגש בין הזריחה לשקיעה ולהפך היא בריאה , יצירה , יש מאין נקודת המקור.. בהתבוננות בנשימה (בעצירות נשימה קומבקהות טבעיות) לא לשנות את הנשימה אם האגו מנסה להשתלט על הנשימה להחליף מחשבה כדי שהנשימה תחזור לעצמה..התירגול של וויתור על האגו לטובת הנשימה יחד עם הקשבה ללא תגובה מקלפים את האגו לטובת התמוססות למקור כל הנכתב פה הוא מהתבוננות אישית (אין פה המלצה לכלום, רק ראייה אחרת) החוויה שלי אינה אמת עליונה מחר היא יכולה להשתנות לכן לא להאחז בכלום!