ב ר ד ק י ס ט י ת
New member
נשים, שימו לב
במפקדי אוכלוסין, שנערכו בשנת 1800 בארה"ב ובאנגליה, הוגדרו נשים כ "עובדות יצרניות". מאה שנה מאוחר יותר הן הוגדרו כבר כ"נתמכות", בעלות מעמד זהה לזה של ילדים, חולים וזקנים. מהעקרה ועד לשפחה – 5 גלגולים של מושג אחד. 1. במילון אבן שושן – "עקרת בית – כינוי מליצי רווח לבעלת בית, לאישה הצופייה את הליכות בייתה" 2. במילון ספיר – "אישה שעיסוקה לנהל את משק בייתה" 3. המושג מופיע לראשונה בספר תהילים, פרק קי"ג, פסוק 9 – "מושיבי עקרת הבית, אם הבנים שמחה". ברור, כי אני מעדיפה את אחד הפירושים היותר מורכבים לפסוק, ומשמעותו, האישה היא העיקר בבית. 4. בספרות היהודית מוזכר המושג לראשונה בספר מ – 1815 שנקרא "שבחי הבעש"ט", שם, עקרת בית אינה אישה שיושבת בביתה, אלא מי שמפרנסת את הבעל והמשפחה. 5. שישים שנה מאוחר יותר, שוב השתנתה המציאות. עקרת הבית כבר לא הייתה הנושאת בעול הפרנסה, אלא המשרתת. לילנבלום כתב בשנת 1875 בספר "חטאת נעורים" – "אשם מישראל הירא והחרד צריך שישא אישה בשביל שלושה דברים: לצאת ידי חובתו כנגד התאווה הטבעית, להוליד בנים , וכדי שתהיה לו עקרת בית לגדל את בניו, להכין לו אוכל, לכבס את בגדיו וכדומה". ובתרגום חופשי : היא ספקית שירותים והוא נהנה מהחיים הנוחים שסידר לעצמו. בואו נתקדם הלאה... עשרה מאפיינים של בלבוסטע אמיתית, שהיא בתרגום פשוט, עקרת בית מקצוענית. אין לה כלים מלוכלכים בכיור והסירים שלה מבריקים כמו מראה. היא מגישה כל יום ארוחה חמה שבישלה במו ידיה. היא אופה לפחות עוגה אחת לשבת. כל הגרביים במגירות שלה מסודרים בזוגות, זה לצד זה או מגולגלים בכדור. בגינה או בעציצים שבמרפסת שלה העלים תמיד ירוקים ובריאים. כל כך נקי אצלה, שאפשר לאכול מהרצפה ולהתנגש בחלונות השקופים. יש לה ארגז מצויד היטב של עזרה ראשונה כולל תאורת חירום. יש לה כלי תפירה, גומי לתחתונים, כפתורים, משחות נעליים, ומברשות מכל הסוגים. במזווה שלה תמיד מאוחסן מלאי לחודשיים של מצור, כולל קמח, סוכר, אורז, קטניות, פסטה, קפה ושימורים. לעומתה, בעידן המודרני, "שאני אשפשף?" בפרסומות של היום לא מזכירים יותר עבודת כפיים. בעידן שלנו זה לא דבר שמתגאים בו. בשנות החמישים, כשהגברים חזרו הביתה מהמלחמה והיה צריך להחזיר את הנשים הביתה מבתי החרושת, עשו אידיאליזציה של ניקיון הבית. מכרו אז מוצרים וחומרי ניקוי על ידי כך שהדגימו את העבודה המצוינת שלהם. הראו את עקרת הבית שמנקה במרץ ו"נהנית". היום, יש מדען מסביר לאותה עקרת הבית, איך החומר הכימי באבקת הכביסה פועל, או כיצד המכשיר החשמלי יעשה בשבילה את העבודה. היא יושבת לה בפרסומות, כמו מנהלת חשובה, בווילה עם רצפות מבהיקות, כשעבודות הבית כביכול מבוצעות ללא מגע ידה. ולסיום.......אין / אאוט נשים יקרות אין: להקפיא, לחמם אוכל במיקרו, לקנות סלטים מוכנים, לקנות אוכל מסורתי של בשלניות ביתיות לקראת שבת, להזמין משלוחים, להעסיק עוזרת/מגהצת/מבשלת. אאוט:לאוורר מצעים על אדן החלון, לגהץ כלי מיטה, לסחוב סלים, לאפות עוגיות, לקלות פיצוחים, לדפוק שטיחים, להכין בצק עלים, להחליף גומי בתחתונים, לתקן גרביים, לנקות פנלים.
במפקדי אוכלוסין, שנערכו בשנת 1800 בארה"ב ובאנגליה, הוגדרו נשים כ "עובדות יצרניות". מאה שנה מאוחר יותר הן הוגדרו כבר כ"נתמכות", בעלות מעמד זהה לזה של ילדים, חולים וזקנים. מהעקרה ועד לשפחה – 5 גלגולים של מושג אחד. 1. במילון אבן שושן – "עקרת בית – כינוי מליצי רווח לבעלת בית, לאישה הצופייה את הליכות בייתה" 2. במילון ספיר – "אישה שעיסוקה לנהל את משק בייתה" 3. המושג מופיע לראשונה בספר תהילים, פרק קי"ג, פסוק 9 – "מושיבי עקרת הבית, אם הבנים שמחה". ברור, כי אני מעדיפה את אחד הפירושים היותר מורכבים לפסוק, ומשמעותו, האישה היא העיקר בבית. 4. בספרות היהודית מוזכר המושג לראשונה בספר מ – 1815 שנקרא "שבחי הבעש"ט", שם, עקרת בית אינה אישה שיושבת בביתה, אלא מי שמפרנסת את הבעל והמשפחה. 5. שישים שנה מאוחר יותר, שוב השתנתה המציאות. עקרת הבית כבר לא הייתה הנושאת בעול הפרנסה, אלא המשרתת. לילנבלום כתב בשנת 1875 בספר "חטאת נעורים" – "אשם מישראל הירא והחרד צריך שישא אישה בשביל שלושה דברים: לצאת ידי חובתו כנגד התאווה הטבעית, להוליד בנים , וכדי שתהיה לו עקרת בית לגדל את בניו, להכין לו אוכל, לכבס את בגדיו וכדומה". ובתרגום חופשי : היא ספקית שירותים והוא נהנה מהחיים הנוחים שסידר לעצמו. בואו נתקדם הלאה... עשרה מאפיינים של בלבוסטע אמיתית, שהיא בתרגום פשוט, עקרת בית מקצוענית. אין לה כלים מלוכלכים בכיור והסירים שלה מבריקים כמו מראה. היא מגישה כל יום ארוחה חמה שבישלה במו ידיה. היא אופה לפחות עוגה אחת לשבת. כל הגרביים במגירות שלה מסודרים בזוגות, זה לצד זה או מגולגלים בכדור. בגינה או בעציצים שבמרפסת שלה העלים תמיד ירוקים ובריאים. כל כך נקי אצלה, שאפשר לאכול מהרצפה ולהתנגש בחלונות השקופים. יש לה ארגז מצויד היטב של עזרה ראשונה כולל תאורת חירום. יש לה כלי תפירה, גומי לתחתונים, כפתורים, משחות נעליים, ומברשות מכל הסוגים. במזווה שלה תמיד מאוחסן מלאי לחודשיים של מצור, כולל קמח, סוכר, אורז, קטניות, פסטה, קפה ושימורים. לעומתה, בעידן המודרני, "שאני אשפשף?" בפרסומות של היום לא מזכירים יותר עבודת כפיים. בעידן שלנו זה לא דבר שמתגאים בו. בשנות החמישים, כשהגברים חזרו הביתה מהמלחמה והיה צריך להחזיר את הנשים הביתה מבתי החרושת, עשו אידיאליזציה של ניקיון הבית. מכרו אז מוצרים וחומרי ניקוי על ידי כך שהדגימו את העבודה המצוינת שלהם. הראו את עקרת הבית שמנקה במרץ ו"נהנית". היום, יש מדען מסביר לאותה עקרת הבית, איך החומר הכימי באבקת הכביסה פועל, או כיצד המכשיר החשמלי יעשה בשבילה את העבודה. היא יושבת לה בפרסומות, כמו מנהלת חשובה, בווילה עם רצפות מבהיקות, כשעבודות הבית כביכול מבוצעות ללא מגע ידה. ולסיום.......אין / אאוט נשים יקרות אין: להקפיא, לחמם אוכל במיקרו, לקנות סלטים מוכנים, לקנות אוכל מסורתי של בשלניות ביתיות לקראת שבת, להזמין משלוחים, להעסיק עוזרת/מגהצת/מבשלת. אאוט:לאוורר מצעים על אדן החלון, לגהץ כלי מיטה, לסחוב סלים, לאפות עוגיות, לקלות פיצוחים, לדפוק שטיחים, להכין בצק עלים, להחליף גומי בתחתונים, לתקן גרביים, לנקות פנלים.