לא צריך קסדה ושכפ"ץ, אני באה בליטופים.
מי שמכיר אותי יודע שאני האחרונה להעביר ביקורת על פרסומות שקהל היעד שלהן ברור.
ברור שקהל היעד העיקרי של אופנועים הם גברים, שישמחו לרייר על תמונות של כוסיות חצי ערומות בפוזות מגרות על האופנוע.
יכול להיות שאם הייתי פרסומאית הייתי עושה בדיוק אותו דבר, תוך עצב גדול שזה מה שקורץ לגברים כי לדעתי - הרבה גברים שאני מכירה
היו מעיפים את הבחורה לקיבינימט, היא מסתירה איזה חלק באופנוע שבזוית הזאת אני לא רואה...
זה המצב בשוק הפרסום ואם זה חיובי או לא בעיניי - זה כבר עניין אחר, שלא לשמו התכנסנו כאן.
אבל יקירי, לא מדובר פה על פרסומת לאופנועים.
כRובי שם פה קישור לכתבה שלו על תערוכת צילומים של "נשים רוכבות".
בוא תסביר לי, מלבד התמונה ששמתי (ונלקחה מהאתר של התערוכה), מה ההבדל בין דוגמניות בפרסומות ובין רוכבות אמיתיות?
ומה הטעם לדבר על "ההוויה האופנוענית" אם התמונות לא בדיוק מראות את ההוויה האופנוענית, אלא פשוט עוד אוסף של תמונות של כוסיות על אופנועים?
שלא לדבר על זה שזה נקרא כמו תמיהה על עצם קיומן של נשים כאלה, שלא עונות להגדרה "בחורילות".
כאילו שבארץ אין כאלה
אני יודעת שבמדינות מסויימות ברחבי העולם אין חובת חבישת קסדה וכנראה גם לא הרבה מודעות לנושא המיגון.
אולי זאת גם הסיבה שאין שם תמונות של רוכבות על אופנועים עתירי פיירינג - אולי הן יותר ממוגנות וזה מצטלם פחות "כוסי".
אין לי בעיה עם עצם התערוכה של תמונות של בחורות על אופנועים, גם הכתבה של כRובי זה אחלה.
רק אל תגידו לי שמדובר פה ב"נשים שבאמת ובתמים חיות ונושמות את ההוויה האופנוענית כפי שהיא".
למה שלא תכתבו בפשטות, כמו בכותרות של בלייזר, ישר ולעניין:
הנה כמה כוסיות על האופנועים שלהן. תהנו!
ככה כולם יודעים במה מדובר מההתחלה ופמיניסטיות לוחמניות יכולות לבחור לא להיכנס לקישור..