נשיכות - הצד הננשך

[נדיה של הארבעה]

נשיכות - הצד הננשך

לא שאני חושבת שיש לכן פתרון, סתם משהו שמעצבן אותי: יש ילד בגן של משה שמאוהב בו בצורה אובססיבית (אני אומרת את זה קצת בציניות, כי מדובר בילדים בני שלוש, אבל שתבינו,ככה זה נראה...) הוא תמיד רוצה לשחק אתו, שישב לידו, לחבק אותו וכו'. משה מאוד נרתע ממנו, עד כדי כך שיש לו ממש סיוטים ממנו. בגן ניסו לטפל בזה (הוא נשך את משה בעבר כמה פעמים) אבל לא ראיתי שמשהו זז. אמרו גם להורים, וגם זה לא ממש שינה. אתמול באתי לגן וראיתי שמשה עם שטף דם ענקי בלחי. מיד המטפלת סיפרה לי שהוא ננשך (זה נראה כמו נשיכת היפופוטם, אני אומרת לכם!!!) ומשה כמובן מילל: "עידו"... יש עוד משהו שאפשר לעשות?!! ממש מעצבן אותי המצב הזה.

 

[יסמין@]

מאוד מעצבן!

קודם כל, תדברי עם הגננת בתקיפות ותאמרי לה לטפל בנושא ולהפריד ביניהם ככל יכולתם. ולבנך תגידי (את יכולה לשחק משחק תפקידים עם בובה, במקרה הצורך): "אתה יודע מי נושך? כלב! אז אם עוד פעם עידו יציק לך וחלילה יעז לנשוך אותך תקרא לו כלב. תגיד לו: עידו הכלב, עידו הכלב (בנגינה קנטרנית)". "החברה" של הבת שלי נשכה אותה. אחרי שהדרכתי את בתי, למחרת ה"חברה" שוב ניגשה ורצתה לנשוך אותה. בתי מייד אמרה לה: "כלבה, את רוצה שוב לנשוך?". ה"חברה" מאוד נעלבה אבל יותר לא נשכה. אז אולי זה נשמע "לא יפה" להעליב ילד ולקרוא לו "כלב", אבל זה הרבה יותר חמור כשילד נושך. לדעתי.

 

[יסמין@]

וצריך להזכיר לגננת

שנשיכות זה דבר מאוד חמור, בייחוד בימינו. יש הרבה מחלות שעוברות בנשיכות. כולל חמורות מאוד.

 

[Shellylove]

סליחה, אבל ממש לא נראה לי

לחנך את הילד שלי לקרוא למישהו "כלב", מה פתאום כלב? נדיה תיארה מצב של ילד שמתעלק על משה ומנסה מאד להתקרב אליו ומרוב אהבה הוא גם נשך אותו. אני מבינה את התסכול של נדיה, אבל מכאן ועד להמליץ לה לקרוא לילד (שכאמור, רק רצה, בדרכו המגושמת והלא מיומנת, להביע אהבה) "כלב", הדרך מאד ארוכה!

 

[She Dolphin]

../images/Emo45.gif מסכימה

 

[לאה_מ]

זה נורא בעיני לקרוא לילד נושך "כלב"

ואני אומרת את זה גם כאם לילד נושך לשעבר, וגם כאדם. ילדים קטנים נושכים. הרבה מהם. מנסיוני האישי, היו לי שני ילדים שמעולם לא נשכו, ואחד שנשך הרבה. שלושתם גדלו באותו בית, לאותם הורים, קיבלו בגדול את אותו חינוך, ובכל זאת איך זה שאחד נשך? אני חושבת שיש דברים שהם לא תמיד בשליטתנו. אפשר לחפש כאן שנה ומשהו אחורה ולמצוא המון הודעות מתלבטות שלי בקשר לנושא הנשיכות. תאמיני לי, שלהיות אמא של נושך זה לא יותר טוב מלהיות אמא של ננשך. זה מאד מתסכל. אני ניסיתי הכל - כל דבר שנראה לי הגיוני - ולדעתי, בסופו של דבר, מה שלא הייתי עושה זה פשוט היה עובר עם הזמן. אז אני מצטרפת להמלצה לבקש מהגננת לשים עין על הנושך ועל הדינמיקה שלו עם משה, ולדאוג שבזמנים "רגישים" תהיה הפרדה, אבל בהחלט לא ליצור אצל הילד סטיגמה שלילית נגד הילד הנושך. אפשר לומר לילד, שהילד הנושך לא יודע להביע את עצמו בצורה טובה, אפשר להציע לו לומר לילד הנושך "אם תנשך אותי אני לא ארצה לשחק איתך / לא ארצה להיות חבר שלך", אבל לא לקרוא לו בשמות גנאי. סביר מאד להניח שהילד הנושך חסר כישורים חברתיים וכישורי ביטוי יעילים מספיק כדי שיתנו לו כלים טובים לבטא את התחושות, הרגשות והרצונות שלו. זה, כמובן, לא הופך את הנשיכה לאקט נעים, אבל הנושך הוא ממש לא כלב!

 

[She Dolphin]

../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif וגם איתך

 

[ליליה והגמדים]

../images/Emo45.gif

 

[ליליה והגמדים]

אבוי!!! חלילה לך מלכנות ככה ילדים..

הנושך אינו נושך מרוע אלא יש להנחותו במסתרי התקשורת בין הילדים כי הוא לא ממש טוב בזה. לא חושבת שהייתי שמחה על התחברות של ילדיי עם מי שמכנות ילדות אחרות "כלבה" אפילו בצחוק. זה ממש ללמד את הילדה שאביוז של הזולת הוא נכון ומוצדק. אולי אפילו אלים יותר מהנשיכות, שבאות בדר"כ דווקא מחוסר מודעות ולא ממודעות. די זיעזעת אותי, אני חייבת לציין.

 

[רוני של יובל ומאיה]

מצטרפת לחברותיי

ואין לי הרבה מה להוסיף לנדיה (שאגב, אני בטוחה שלא תלמד אף אחד מילדיה לכנות ילד אחר בשמות גנאי) מלבד הזדהות ועצב על משה המסכן והנשוך

. אין דרך לעשות הפרדת כוחות בין השניים בגן? כשבגן של יובל ילדה אחת היתה נושכת הרבה, אחת המטפלות תמיד היתה עם עין עליה כדי למנוע חיכוכים.

 

[נדיה של הארבעה]

מה שמעניין

הוא שעידו הוא ילד מאוד מפותח, לכאורה, שמדבר מקסים!.. לא יודעת מאיפה זה בא לו, האובססיה הזו למשה וההצקות שלו. חוץ מזה הוא ילד שמתנהג בסדר גמור, כך הבנתי. בכולופן, משה ממש מתרחק ממנו 0הוא פוחד ואיני מאשימה אותו), אז אני חושבת שהיום אכן הצליחו קצת להפריד שם. ככה יוסי דיווח, אני הייתי בלימודים והוא דיבר עם המנהלת. הסימן הכחול מפחיד.

אמרנו למשה שאם הוא לא רוצה להיות חבר של עידו הוא לא חייב. משה צעק :"לא חבר עידו! הוא לא חבר שלי!". בזאת החלטנו לנעול את הישיבה.

בשלב הזה ממש לא נראה לי נכון לדבר אל ליבו של משה על אינטרקציה כלשהי עם עידו.

 

[לאה_מ]

רק לגבי הסימן הכחול, נדיה

תבקשו להחזיק בגן משחת "ארניקה" או "טראומיל" ולמרוח, עם קורה משהו דומה (זה טוב, כמובן, גם לפצעים ומכות מנפילות, לאו דוקא נשיכות) - עושה פלאים.