נשוי דתי? - תופעה מוכרת......

[yairi10]

נשוי דתי? - תופעה מוכרת......

שלום רב לחברי הפורום, זהו החלטתי לכתוב לכם. לשתף ולשמוע דעות נוספות
אני בוגר ישיבת הסדר, נשוי שנים רבות, חוויות משיכה מינית לגברים מאז היותי בתיכון עם משחקי בגרות עם כמה חב'רה. בשנות הישיבה והנישואין בגיל צעיר הדחיקו את הענין רחוק מן העין ורחוק מהלב.
לא יודע מה בדיוק החזיר אותי ל"עניינים" במהלך שנות נישואי, כנראה מאכזבות בחיי הנישואין ועוד (שלא כאן המקום לפרטן) התחלתי ל"השקיע" (מלשון לשקוע) בשעות ולילות רבים מול המחשב, צאטים שנמשכו שעות רבות, ולאחר שגם אטרף עלה לאויר העולם ביליתי שם שעות על שעות. בטח מוכר לרובכם....
שימו רגע את ענין הנישואין בצד, ותחשבו על הקריעה בין העולם הדתי שגדלתי בתוכו: ישיבה תיכונית, תנועת נוער דתית, ישיבת הסדר ולכאורה אני נחשב (כמו רבים וטובים אחרים) מהבנים המובחרים של הציונות הדתית. שומר על מצוות קלה כבחמורה, מיוסר, כמו כל נוער דתי, מהוצאת שכבת זרע לבטלה (העירוני: כל בית הכנסת תמיד מלא בתפילה זכה בליל יו"כ, כנראה שאני לא לבד בענין

).
שורה תחתונה: מרגיש שבגלל "מעשי" "מחשבותי" עם ועל גברים - הקב"ה מעניש אותי בכל מיני דברים: כל מיני "ניסים" לא חיוביים תמיד קורים לי.
ניסיתי תקופות ארוכות להמנע מכל מגע עם העולם הפיסי והוירטואלי של גברים ואז לא תמיד היה טוב הרבה יותר.
אז מה? אנו חייבים בשכר ועונש? האם אין מדיד לכל מעשי הטובים וכל החסד, ועוד ועוד ועוד שטוב בי?
כמובן שאפשר להעריך - אז זה ייגע אותכם.... אשמח לשמוע:
[email protected]

 

[חול פירמידות]

היי יאיר

אני חושב שעליך לעשות הפרדה חשובה מאוד: יש הבדל עצום בין מחשבות ומשיכות לבין מעשים. אין המחשבות (או הנטייה עצמה ברמה המנטלית-רגשית) נאסרו, וחבל שאתה מתייסר עליהם. לגבי שז"ל, אני חושב שאתה לא נותן לעצמך קרדיט, שאני בטוח שרבש"ע בוודאי ובוודאי נותן לך. האיסור המוחלט הוא על משכב זכור, כל עוד אתה לא שם- מצבך כבר טוב שכך שאינך עובר על איסור דאורייתא מפורש. אי אפשר להדחיק יצר מיני לאורך שנים, וזה הזוי ומגוחך (וגם לא אנושי ולא יהודי) לצפות שלא יהיה לו ביטוי כלל. צריך לתת לו ביטוי, אבל מוגבל ותחום.

מעבר לכך, נראה שאתה נוטה להדגיש הרבה פנים חברתיים בחייך: "ישיבה תיכונית", "תנועת נוער", "ישיבת הסדר", "נחשב לבנים המובחרים של", "כמו כל נוער דתי"...טוב אם תשים את כל ההגדרות החברתיות והנראות החיצונית הזאת בצד. מה שחשוב בעניינים האלו הוא הקשר עם רבש"ע שנמצא בכל מקום ורואה הכל, גם כשאתה מסתתר בשעת לילה מאוחרת בחדר העבודה מול המחשב. הוא מעריך את המלחמה, מכיר את הקושי ויודע גם שעדיף שאדם יפול בקלות ולא בחמורות. אחרת קל מאוד לשקוע יותר ויותר לשערי חטא, כיוון שאנחנו משכנעים את עצמנו "נו- אנחנו כבר הגענו עד הלום- אז מה זה משנה עוד קצת?". צריך להיזהר מזה כיוון שזה מדרון חלקלק.

והכי חשוב: תהיה אמיתי עם עצמך לפחות. הכי אמיתי שאפשר. אל תתפתה להאמין שאתה מה שאתה משדר לסביבה. זה בהחלט יכול לגשר על הפער.

לא אביע את דעתי לגבי הומואים דתיים נושאים, שלרוב כולם מסיימים באותו מקום עגום ותקוע לדאבוני. בינתיים מבקש לחזק ולעודד

 

[יש עם מי לדבר]

יש תקווה

שלום יאירי10,

ההתמודדות של דתי בעל הנטיה יכולה להיות מאוד לא פשוטה. במיוחד לאור הנישואים והחינוך, גם הרצון לשמור על הזהות היהדות והמצוות. ברור שיש הרבה דברים על לבך. כמו כולנו, לא בחרת את הנטייה, אין בך שום דבר פסול/לא ראוי, ואי אפשר להאשים אותך בשום דבר. יכול להיות שיש קשר בין הנטייה לבין הקשיים שאתה חווה בחיים, לא כי זה עונש, אלא כי באמת קשה לתפקד , להיות מאושר ולעשות את מיטבך כשיש לך כזה סוד - ובמיוחד אם אתה מאשים את עצמך, כאמור שלא בצדק, ופוחד לגבי העתיד שלך ושל משפחתך.
מבחינה הלכתית חשוב להדגיש שהאיסור דאורייתא הוא על משכב זכור, שעל פי רש"י והרמב"ם מדובר בחדירה בלבד; כלומר, אין איסור על עצם הנטייה, על הדיבור באינטרנט, אין גם איסור מפורש על אהבה בין גברים, או על זוגיות, או על מגע בין גברים שאינו כולל חדירה. רבנים כמו הרב שרלו, ראש ישיבת אורות שאול, עוזרים לבעלי הנטיה ומחנכים את הציבור הדתי להיות יותר סובלני ולהתייחס אליהם בכבוד ובאהבה. הרב רון יוסף, רב אורתודוסקי הוא ראש קהילה שהוא הומוסקסואל מוצהר בעצמו. הוא הקים את ארגון הו"ד. ארגון הו"ד מקיים מפגשים חברתיים ונותן גם תמיכה הלכתית , כשהוא מחפש איך לשלב חיים על פי ההלכה ביחד עם הנטייה. ארגון נוסף של הומואים דתיים הוא חברותא. זהו ארגון חברתי שמקיים מפגשים ודיונים ומסייע לרבים. כתובת האינטרנט של חברותא היא havruta.org.il, ניתן להתקשר אליהם ל 054-6315101 (דניאל) או דרך הכתובת [email protected] .
לא כתבת האם יש אנשים בסביבתך שיודעים עליך, שיכולים להבין, להקשיב ולתמוך. עצם הפנייה שלך מראה לי על אומץ, ועל כך שאתה רוצה למצוא את דרכך ולחפש אושר רב יותר, היכן שתוכל להיות עצמך ולמצוא את מה שנכון לך בלי פחד ובלי בושה. אם תרצה עוד לדבר ולהתייעץ, אנחנו ב"יש עם מי לדבר" נשמח לשמוע אותך. אנחנו פעילים בימי א'-ה' (לא בחגים כעת) בין השעות 19:30-22:30 בטלפון 03-6205591 .
הרבה מאוד אנשים דתיים ויראי שמיים הם בעלי נטיות כמוך. זה לוקח זמן, והפתרונות הם שונים – לא לכל אחד מתאים אותו פתרון. תצטרך להחליט איך להתנהל מול משפחתך. חלק מוצאים אפילו זוגיות עם גבר אחר וממשיכים לחיות חיים דתיים – אבל רק אתה תדע אם זה מתאים לך, או פתרון אחר. אני מאמין שתוכל למצוא דרך שתתן לך הקלה ואושר,
בהצלחה,
עמיר
"יש עם מי לדבר"
קו הקשב והמידע של הקהילה הגאה

 

[גיי40 גברי]

אתה אחד מיני גברים רבים שהדחיקו,וחזרו לעצמם

אתה מחפש סיבות לכך שעניינך בגברים "חזר" - בגלל האינטרנט, בגלל אכזבות בחיי הנישואין. אבל לפי דעתי אילו אינן סיבות, אלא סימפטומים. העניין לא "חזר", אלא היה שם כל הזמן ועכשיו הוא תובע את שלו. ישנו הסבר פשוט שאינו קשור לגורמים חיצוניים אלא למהותך: אתה כנראה היית הומוסקסואל ולכן נשארת הומוסקסואל. ואחרי שנות הדחקה, חזרת לעצמך.
הקונפליקט שלי בין הדת וההומוסקסאליות מבוטא היטב במכתב ששלחתי לרב השכונה שלי. הנה המכתב פה.

 

[datibalev]

התמודדות מתפרצת

עד עכשיו אתה אומר שהדחקת, אז אין פלא שזה מתפרץ עכשיו.

אבל זה לא אומר שצריך להתפוצץ לכיוון השני ולהתפרק.

יש התמודדות ומורכבות, והגיע הזמן לא להתעלם מהבעיה.

אני מניח שאם היית מפרק את הפצצה קודם זה לא היה קורה.

צריך לטפל בעדינות במצב, וכמובן שהכי טוב זה לשתף קודם כל.

אמנם אני חדש בפורום, אבל אני כאן מסיבות דומות.

אם אתה רוצה לדבר על משהו לשפוך, וגם להקשיב ולקבל, אתה מוזמן בהחלט.