נשואה טרייה

[איילת 2005]

נשואה טרייה

שלום לכולם. התחתנתי לפני כחצי שנה עם חבר שלי שאותו הכרתי שבע שנים. אמנם הכרתי אותו גם לפני החתונה וידעתי שאנחנו שונים לגמרי, וזה לא הפריע לי. אבל עכשיו זה הדבר היחיד שאני חושבת עליו. וזה ממש מפריע לי. זה כל כך מפריע לי עד כדי כך שזה ממש פוגם באהבה. מה לעשות? כדאי ללכת לטיפול זוגי? מישהו מכיר מטפל שהוא יכול להמליץ עליו?

 

[איילת 2005]

הבהרה

אם לא הסברתי את עצמי מספיק טוב, אז התכוונתי להבדלים במנטליות, במצב הסוציו אקונומי שכל אחד בא ממנו, בהשכלה.

 

[seeyou]

"הכרתי את בעלי שבע שנים"

מה את מצפה ממטפל ? לשנות את המצב הסוציו אקונומי שכל אחד בא ממנו, או את ההשכלה שלכם.? פיתגם אומר:Choose your love, love your choice. או לחילופין.... Choose it or leave it, but remember always, it is your responsibility. בהצלחה בכול דרך שתבחרי

 

[איילת 2005]

ברור לי

שאני לא יכולה לשנות את המנטליות או את המצב הסוציו אקונומי שלו. שאלתי אם מישהו יכול להמליץ על מטפל זוגי כדי לשנות את הגישה שלי למצב או שיציע לי דרכים אחרות להתמודדות! הבנת?

 

[boon2]

למטפלים אין מקל קסמים

נראה לי, יקירתי, כל הממבו ג'מבו של הטיפולים לא ישנו דבר במקרה שלך. עשית שגיאה, כל מה שאת צריכה לעשות זה לתקן אותה במקום להתחבט בכל מיני טיפולים שאולי רק יגדילו את רגש האשמה שלך. הפתרון הוא בידך וטוב תעשי אם תפתרי את הבעיה לפני שתחליטו "להגשים את אהבתכם" וגם כמה ילדים יהיו מעורבים בתהליך או תתחילי לחפש אתגר אינטלקטואלי במקומות אחרים (מה שבטח את כבר עושה).

 

[המיתבונן]

הצלחת התבשיל בקדירה

מתשובתך נזכרתי באותה אישה, עתירת ניסיון בתחום הקוליניארי, אשר פעם אחת המליחה את התבשיל בקדירה ובני ביתה לא אכלו אותו, והיא רצה מהר מאוד לעשות "קורס בישול"......... אין שום קשר "לשוני" ולתחושותיך. לטעמי, תחושותיך הן נביעה של "כהות", של שיגרת חיים אשר עתה, מרגע שנישאתם, תחושת הזמניות נעלמה ובמקומה תחושת ה"לנצח" מושלת בהווייתך, ומשום שהשיגרה אינה לטעמך אולי את נוטה לחשוב על השוני. אין שום זוג אשר זהים או דומים, כל אדם הוא יחודי, ועומד בפני עצמו. הפיחי חיים בשגירת החיים, והניעי עצמך בתוך הזוגיות בפעילויות משתנות. נו..... שיהיה לך מעניין....

 

[הרה48]

ברוך השב לגבולו...

ככה לא עוזבים חברים... לא נורא, בחגים סולחים, לא?

 

[הרה48]

הבעיה היא בראש בעיקר

אם את באמת אוהבת אותו אז תחשבי בינך לבינך, איזה דברים מפריעים לך ותלמדי את עצמך לאהוב אותם, כי כשאוהבים באמת, אוהבים הכל ומכל. את פשוט לא מקבלת אותו כפי שהוא מתכלתחילה והתחתנת איתו מסיבות אחרות כנראה וחבל. הכל בראש שלנו, תוצר של חינוך סביבה ותפיסה. ותפיסה אפשר לשנות, אם את באמת רוצה. טיפול אישי עבורך עשוי מאוד לשנות את הגישה שלך אליו ולקבל אותו. בהצלחה

 

[איש המערות]

לכי לטיפול אישי

נראה שהתחתנת מתוך ציפיה לשנות אותו. נסי לבדוק איך את מאפשרת לעצמך לקבל אותו כפי שהוא, אבל באמת.

 

[אתינקה1]

תחזקי את הדברים אותם אהבת

השגרה והשעמום הם האויבים הכי גדולים של חיי הנישואים. יתכן כי אלה שגורמים לך לחשוב על ההבדלים ביניכם כדבר שמפריע. הענין הוא שכל הדברים שהפריעו לך היו קיימים כבר אז כך שבטוח ששגרת הנישואים גורמת לך לחשוב על השוני שבינכם ולהתמקד בכך. חוץ מזה האם זה באמת מה שמפריע לך או שיש אולי דברים אחרים?

 

[אלמוגית 5]

איילת בד'כ כשאומרים אנחנו לא

מסתדרים, אני מפרשת זאת שהוא לא עושה מה שאני רוצה, אני מצפה ממנו לנהוג כמוני, לחשוב כמוני וכו' וכו'. אם תקבלי אותו כמו שהוא או תשני את עצמך ולא תנסי לשנות אותו, תרגישי פחות בהבדל. אבל את יוצאת מתוך הנחה שדרכך היא הנכונה, וכך צריך גם הוא לנהוג. אגב, השכלה אינה מקנה חוכמת חיים. יכול להיות שיש לו יותר חוכמת חיים ממך ואת לא תקבלי זאת כי השכלתו נמוכה משלך. נדמה לי שהבעיה שלך שאת מסתכלת עליו "מלמעלה" כי את בעלת הממון ואת בעלת ההשכלה. אולי התנהגותך פוגעת בו ומחמירה את המצב? האם לא הבנת 7 שנים שיש פערים ביניכם שאולי לא ניתנים לגישור בגלל גישתך המתנשאת. לפני שאת הולכת ליועץ בחני היטב את עצמך ואת דרישותייך ממנו.

 

[SIRI41]

אל תחכי לקבל המלצות של מטפל

תבדקי, תתענייני ותלכיף אל תחכי, ורק תדעי לך שאת הדלקת לי נורה אדומה, כי יש הרבה זוגות מתחתנים מתוך עובדה שהם ביחד וזה מה שצריך לעשות אבל הם בכלל אבל בכלל לא מתאימים. אני מאחלת לך בהצלחה, וטפלתי בבעיה כבר עכשיו [או אתמול כמו שאומרים]