נשבר לי הלב...

[אמא של אביתר]

נשבר לי הלב...

צריכה עידוד והרבה! אני חוזרת לעבודה ביום ראשון הקרוב (אאאאאאווווווווףףףףףףף!!!!!!!!) מצאתי את המטפלת הכי טובה שאפשר. בגלל שהיא "משתחררת" רק ביום שבו אני חוזרת לעבודה בעלי לקח שבוע חופש כדי שהאביתרון יתרגל. היום היא הגיעה לחצי שעה בשביל שאני אראה לה כל מיני דברים ובשביל לסגור פרטים אחרונים. היא לקחה את אביתר אליה ובאותה שניה הוא בכה בלי להפסיק. ממש בכי קורע לב. לקחתי אותו אליי ובשניה הוא נרגע. שלוש פעמים היא ניסתה לקחת אותו ושלוש פעמים הוא צרח בלי להפסיק. לא נראה לי שיש משהו בה שמפחיד אותו משום שהוא בוכה מכל אחד (חרדת זרים בשלב מתקדם...) אבל היה לי כ"כ עצוב לראות אותו ככה.בכיתי בשקט בלי ששניהם ישימו לב וכמעט החלטתי שאני לא חוזרת לעבודה. עכשיו הוא התעורר בבכי נוראי ואחרי שראה אותי נרגע קצת. יצא לי קצת מבולבל כי גם אני מבולבלת ובעיקר עצובה.... נכון שאחרי שבוע עם בעלי והמטפלת הוא יתרגל אליה???

 

[Aimeeeee]

../images/Emo24.gif כל-כך מבינה אותך ../images/Emo10.gif

אני עצמי חזרתי לעבודה לפני חודש, ובימים הראשונים חשבתי שאני יוצאת מדעתי! כל כך התגעגעתי לאהוב ליבי הקטנטן! לבן היה קשה מאד להתרגל, ובימים הראשונים (בדיוק כשהיה לי קורס מאד חשוב), יצאתי מהעבודה כמה פעמים, כי בן, שאכל בלא כל בעיה מבקבוק כמה וכמה פעמים במשך חופשת הלידה, סרב לאכול מבקבוק (חלב שאוב) כשחזרתי לעבודה, ופרץ בבכי קורע לב כשהמטפלת נסתה להציע לו את הבקבוק - לכן חשוב להתחיל לשלוח למטפלת לפני שחוזרים לעבודה במשרה מלאה. טוב שהבעלול יהיה בבית! את מניקה? עד כאן החדשות הרעות - והחדשות הטובות הן - שעכשיו בן נהנה מאד אצל המטפלת. הוא אוכל מבקבוק בלי בעיה. הוא רגוע ומרוצה, וכשאני מגיעה מהעבודה לקחת אותו - הוא צוחק כל הדרך הביתה! כל כך כיף לי לראות שכיף לו והוא שמח. מדובר בשבוע התחלתי קשה, אבל אחר-כך סביר להניח שהכל יסתדר. בהצלחה!

 

[osnatyD]

../images/Emo24.gif נשבר לי הלב רק מלשמוע

גם נועה לא מוכנה ללכת לאף אחד חוץ מאמא שלה. אצלי הבעיה הרבה יותר גדולה כי היא לא מוכנה בדרך כלל אפילו אבא ( הוא מגיע מאוד מאוחר בערב ) אני רק יכולה לעודד שכנראה מתרגלים להכל כי ביום שבת בערב אחרי שאבא איתה שישי שבת היא כבר שמחה שהוא בא. כנראה שחזרה לעבודה היא הרבה דמעות ( נראה לי ששלנו יותר ) אני לא יודעת איך נועה תסתדר, אבל אני בטוחה שהיא תסתדר יותר טוב ממני. ככה אני מאמינה שגם אביתר בסוף יסתדר ויהיה טוב לכולם. אז

גם לך וגם לאביתר. אסנת

 

[גלשני]

יקירתי ../images/Emo24.gif

בבוקר התחלתי לבכות מהשיר שכתבת לילד היפה שלך, ועכשו שוב אני מרגישה את אותה תחושה... אני עדיין עם מתן בבית וגם אני אפרד ממנו כשיהיה בן חצי שנה בערך, כך שאני יכולה לתאר לעצמי באופן עקרוני מה את מרגישה... אני בטוחה שהכל יסתדר עם הזמן, תני לו שבוע והם כבר יהיו החברים הכי טובים. עם כל הקושי חשוב שתשדרי לאביתר וגם למטפלת שאת סומכת על היכולת שלהם להסתדר זה עם זו, ותראי שבסוף כך גם יהיה. מקווה שזה קצת עזר...

 

[אמא של אביתר]

תודה לכן ואני באמת מקוה

שתוך שבוע הוא יאהב אותה ויקל עליי את החזרה לעבודה שגם ככה קשה

 

[anatd]

../images/Emo24.gifאוף, אני כל כך מבינה אותך

החזרה לעבודה היא כל כך קשה, והניתוק כל כך מלאכותי וכואב. גם היום קשה לי שאני עובדת משרה מלאה ואני עדיין חולמת על להוריד אחוזי משרה, אבל הפרידה נעשית הרבה יותר קלה. היום יובלי מאושר, וכשאני הולכת לעבודה הוא מנופנף לי בשמחה לשלום. אני מקווה שילך בקלות, ובטוחה שתוך זמן קצר כבר תהיה שם אהבה.

 

[dafgol]

יקירתי....זה ישמע אולי קלישאה

אבל ....כל ההתחלות קשות , אבל אח"כ קל יותר. אני בטוחה שזה קשה לכולכם. אביתר רגיל לאמא ואבא , זה יקח לו זמן להתרגל למטפלת חדשה. אבל צריך להיות מציאותיים , את חייבת לחזור לעבודה וגם בעלך. אביתר יתרגל למטפלת ובסופו של דבר תוך כמה ימים ישכח את ההלם הראשוני... ובסופו של דבר .....לא תמיד תוכלי להיות איתו , הזמן יעשה את שלו לכל הצדדים. סליחה שאני כזאת תכלסית....אבל אני חושבת שזה ככה באמת.... שולחת לך ים של

ומלא עידודים , תראי שתוך כמה ימים הכל ילך " חלק".

 

[אור100]

יהיה בסדר! את תראי

הוא בהדרגה יתרגל למטפלת. אם היא טובה אז הוא אפילו יאהב אותה. ולך שיהיה בהצלחה בעבודה.