נשבר לי הלב ../images/Emo14.gif
היום הבת שלי (שנתיים+8 כמעט) פשוט שיגעה אותי מהשנייה שנכנסה הביתה ועד הרגע שעצמה עיניים, לא הייתה לי שנייה של שקט למעט 15 דקות של אמבטיה, וגם אז מן הסתם הייתי איתה, זה לא בדיוק שהרמתי רגליים... היא נהייתה כזאת שובבה, בדקה היא שוברת צעצוע, צורחת, מתחצפת ועל הדרך מעיפה כאפה לאחותה בת ה-7 חודשים
כל היום אני מוצאת את עצמי צורחת כי איומים כמו "את רוצה שאני אזרוק לך את הצעצוע לפח" נענים ב"כן", ו"לכי לחדר שלך" נענים ב"לא רוצה" או שהיא סתם הולכת וזה נשכח. אפילו שיצאנו החוצה להביא משלוח ממסעדה קרובה היא שיגעה אותי, גם כשעושים משהו שהיא מתלהבת ממנו היא מוציאה את המיץ בורחת כשצריך להתלבש או לא נותנת לעשות קוקו. השיא היה כשבאתי להשכיב אותה לישון (צריך לשכב לידה עד שהיא נרדמת) היא לא נתנה לי לשים לה טיטול (ביום היא גמולה ושמים רק בלילה), עד שהצלחתי אחרי איומים שאני אתן לה לישון לבד והיא נבהלה מהרעיון - גרמתי לה להתנצל ולתת לי חיבוק ונשיקה, איך שהטיטול עליה היא התחילה לקפוץ ולהשתולל ואני מנסה לומר לה יפה לשכב שאני אכסה אותה והיא צורחת וצוחקת והקטנה ישנה
פה כבר התעצבנתי ולא היה לי כח, אמרתי לה "עכשיו את ישנה לבד, לא רוצה לישון איתך" הלכתי וסגרתי את הדלת והחדר חשוך, הייתי בטוחה שהיא תצא אחרי דקה לבקש סליחה (היא תמיד מתחנפת
) בשביל שאני אבוא לישון איתה כי היא לא אוהבת לישון לבד. אבל לא. דממה. אני נכנסת אחרי כמה דקות והיא נרדמה
כולי אכולה עכשיו מבפנים שנתתי לה לישון בהרגשה ח#א
סליחה על המגילה אבל גם לי מותר לפעמים נכון?
היום הבת שלי (שנתיים+8 כמעט) פשוט שיגעה אותי מהשנייה שנכנסה הביתה ועד הרגע שעצמה עיניים, לא הייתה לי שנייה של שקט למעט 15 דקות של אמבטיה, וגם אז מן הסתם הייתי איתה, זה לא בדיוק שהרמתי רגליים... היא נהייתה כזאת שובבה, בדקה היא שוברת צעצוע, צורחת, מתחצפת ועל הדרך מעיפה כאפה לאחותה בת ה-7 חודשים
