נשא הדגל,ונשאון......!!!

[יריבון האחד]

נשא הדגל,ונשאון......!!!

תודה על התמיכה שלכם!!! טוב לדעת שיש אנשים שאכפת להם.....

האמת שכל המחלות האלו לא מטרידות,כמו הנטל שבלשמור את הסוד הגדול הזה לבד..!! מה שהתכוונתי בכותרת הקודמת (מארון לארון) זה שעד שהשתחררתי מהארון של ההומסקסואליות,ניכנסתי לארון הרבה יותר נורא ,ארון של הHIV....!!! פתאום הכל נראה אחרת,כבר שנה אני נשא,אני בן 30 (חגגתי 30 בבה"ח..) וכל יום שאני צריך לקחת את הקוקטייל אני נזכר,כמה אני לבד בתוך העולם,הנורא הזה....!!! לא יודע עוד כמה זמן,אני אצטרך לחיות ככה...... בנתיים אני חי בהדחקה,מזל שאני כל כך טוב בהדחקות.....!!!

 

[נשא הדגל]

יריבון יקר...

חבר טוב שלי שלף סלוגן עם קריצה הומוריסטית לחיים שלנו... (שהרבה עצב מאחוריה) הוא אמר ש"ההדחקה משחררת". אתה אמרת שאתה ממש טוב בהדחקות. האם באמת? האם ההדחקה משחררת אותך או שהיא רק מכבידה ומהווה משקל נוסף? האם הארון שבו בחרת לשכן את עצמך, אינו אלא כלוב? וכן, יש הרבה אנשים שאכפת להם... החכמה היא לדעת להתחבר לאנשים הטובים האלו וגם לדעת לבחור במי לסמוך ואז לשחרר... יש הרבה מסגרות בהן ניתן להכיר נשאים נוספים בכדי להתחבר, ללמוד ביחד עם המצב ועל דרכי התמודדות שונות. חוץ מזה להגיד שאתה זקוק לעזרה, אינה חולשה, זה הדרך להתקדמות וליציאה ממשבר. דע להשתמש באפשרויות הטיפוליות דרך הוועד ודרך מרכז האיידס בו אתה מטופל. (פסיכולוגים, קבוצות תמיכה, עובדות סוציאליות ועוד) ההדחקה "משחררת" אבל מה שבאמת משחרר זה לחיות חיים פתוחים וחופשיים בהם הנשאות אינה מגדירה אותנו אלא רק מהווה חלק מאותם דברים איתם אנחנו מתמודדים... עוד חיבוק גדול ובהצלחה נשא הדגל

 

[goblinnn]

החיים רק התחילו!

חבר יקר, אני כ''כ מבין את מה שאתה עובר עכשיו. כנודע לי שאני נשא היתי בן 20 וכל החיים היו בפני. היתי בטוח שאין טעם לחיות יותר, היתי בטוח שאסור לספר לאף אחד כי ישנאו אותי ויפחדו ממני. במשך כמה שנים חיתי בפחד וחרדה עד שהגעתי למצב ממש חמור. היום אני נשא כבר 6 שנים ולפני שבוע סגרתי את הפרק האחרון של ה"יציאה מהארון" הזאת, סיפרתי לאמא. דווקא לי היה הרבה יותר קשה לספר לאמא, היא האחרונה שסיפרתי, אחרי שכל החברים כבר ידעו. נאי שמח בשבילך שהאמא שלך יודעת כי אין כמו אמא

והחיים לא נגמרו ואני מאמין שאחיה עוד הרבה שנים ויהיה בסדר. ואני מאוד ממליץ לך ללכת לועד למלחמה באידס אם עוד לא הית שם. אנשים מאוד נחמדים ודסקרטים שם אין לך מה לדעוג. לי זה מאוד עזר. כשפגשתי נשאים אחרים ודברתי איתם וגם השתתפתי בקבוצה, גיליתי שאני לא לבד בעולם ויש אנשים שעוברים את אותם הדברים שאני עובר. אני מאמין, כשיעבור הכאב, אתה תתעורר יום אחד בנאדם מאושר ושמח. כי מחלות שלנו זה לא מה שישבור אותנו. בברכה, goblinnn