נר ריחני

נר ריחני

בחוץ השמיים כועסים, רוצים להיכנס, דופקים בחלון, מקנאים באור הדק של הנר. חשוך בחוץ, קר בחוץ, השמיים לא רוצים להיות בחוץ. גם הם רוצים להיות קרובים לנר. והוא דולק לו, הנר, כמו תקווה בלב מיואש. בוער לו הפתיל, הלהבה רוקדת, נושמת את החדר, ובנשיפותיה פולטת ריח יסמין. קטן הוא הנר, אך יהיר, מנסה בתעוזתו להשכיח מאיתנו את מקומנו, מנסה לרמות את חושנו, שמא אולי איננו בחדר, לבד, מחובקים מתחת לפוך, נושמים אהבה. מנסה הנר לקחת אותנו לשדה הפתוח, להושיב אותנו על הפרחים, הכותרות נחות עלינו במגע של תינוק, היופי עוטף אותנו בחיבוק אמהי. מקנאים הם השמיים, רוצים אף הם לזכות בסגולותיו של הנר, אך הנר הגאה בשלו, בוער במלוא התשוקה, בוער - עד שכבה. והנה איננו עוד הנר. אבל אנחנו עדיין פה.
 
למעלה