נרות

kevant

New member
נרות

נר שמיני של חנוכה כבר מזמן כבה לו. יחד עמו כבו גם יתר שבעת הנרות והשמש. אין אור בבית. נישאר רק נר התמיד. נר הדולק כל הזמן. בעיקשות ונחישות נאחזת הלהבה בפתיל ובוערת. הזמן קצר, עוד מעט קט יתם הפתיל כמו פתיל חייו של בני. רק מה? את פתיל חייו איני יכול להדליק מחדש. הוא כבה לעולם. רק הנר המתחלף מזכיר לי כל פעם מחדש עם כמה היו חיו קצרים. עד לאותו היום שבה נשבה הרוח בחוזקה וכיבתה את להבת חייו. נישארו רק הזכרונות, המחשבות, התמנות והאהבה לחסר. וריק בנשמה.
 

גריני

New member
../images/Emo42.gif../images/Emo16.gif../images/Emo42.gif../images/Emo16.gif

וזה לך, עצוב וכואב, כדי שלא תשאר גם כאן בחשיכה, בלהט הוויכוח ההוא. מאחלת לך יום טוב יותר מחר. ליל מנוחה
 

גריני

New member
מה יהיה??

בסוף זה יירגע ויהיה טוב... ושקט... ולפעמים עצוב.. ולפעמים עצוב עוד יותר.. ובפעמים אחרות קצת צחוקים! ואם להמשיך את סיפורה הנפלא של דבורה של אורי - רוצים יריות?? תנו עוד יריות... רוצים נשיקות? תנו אותן. אז איפוא ´סתובבת לך?
 
איפה ´סתובבתי?

שאלה טובה.. כמו סביבון. סבתי לפה ואחר כך לשם. יותר מדי דברים בבת אחת..
 
נהיה פה בדיוק מה שצריך...

כדי לשמור על המקום הזה....כדי שאב כואב יהיה לו מקום מתאים להגיד את עצמו ולשתף.....כדי שאם כואבת (כמוני), תוכל לדעת שזה שמקשיב, מקשיב מהלב...וגם לחייך בצוותא ולחבק. ולפעמים יש צורך גם להרחיק את מי שמחבל ומונע ...ואחרי התאפקות גדולה מאד מאד, בא איזה גבול גם אצל אנשים "בגן הילדים", "שמזיינים את השכל"..... אז אולי עכשיו סוף סוף, באמת יהיה המקום ראוי ליעודו הרגיש.
 

kevant

New member
לכולם

תודה על הזכות שנתתים לי לפתוח אשר על ליבי. יותר מכך, על כך שאתם/ן קוראים/ות. תודה.
 
למעלה