נרות חרס עתיקים

יהודהר1

New member
נרות חרס עתיקים

האם יש בסיס לכך שבנרות עתיקים הפיה (שממנה יוצאת הפתילה) כונתה 'זית'? אולי הפיה היתה מעוטרת בזית?
הרקע לשאלה: בירושלמי שבת ב', ה 'מה בין המציל ממה שבנר מה בין המציל ממה שבזית?'. המפרשים מתקשים להבין. השאלה המתבקשת בהקשר זה, ושניתן למצוא לה תשובה מייד בהמשך הירושלמי, היא: מה ההבדל בין המכבה את הנר כדי לחוס על השמן שפטור (לר' יוסי במשנה שם) לבין החס על הפתילה שחייב. כדי לפרש שזו שאלת הירושלמי, צריך להניח שהפתילה היא 'מה שבזית', וזה אפשרי אם פיית הנר מכונה 'זית' - אם יש בסיס לכך.
תודה לכל מי שיכול לעזור,
יהודה
 

Lakedaimon

New member
לא מכיר את המינוח התלמודי, לצערי

פיית הנר מבחינה טיפולוגית קרויה פשוט "הפיה" בניגוד לטרמינולוגיה תלמודית המשמשת לפריטים אחרים בארכיאולוגיה - בעיקר בתחום בתי הכנסת או תעשיית השמן והיין. לי נראה הגיוני שמדובר על השמן שנמצא על הפתיל, בניגוד למה שנמצא בתוך הנר, ולכן יש להתייחס לפתילה ולא לחור שממנו היא יוצאת, אבל זה הפשט שלי.
 

יהודהר1

New member
לא הבנתי

אתה מציע שהכוונה היא לשמן שבתוך הפתילה. איך 'מה שבזית' מתאר את השמן שבפתילה?
 

Lakedaimon

New member
אני אנסה להבהיר

קראתי את החלק שהבאת ושם מוזכרת בפירוש הפתילה, לכן הצעתי היא מוטעית. אינני יודע למה הכוונה ב"מה שבזית" אך נראה לי בלתי סביר שהכוונה היא לחור הפתילה שבנר.

לפי ההקבלה הספרותית בין המשנה לגמרא שמסבירה אותה, יכול להיות שהכוונה היא לשמן שעדיין בתוך הזית?
הייתי מציע לבדוק גם פה, למרות שאינני חושב שתמצא תשובה קונקרטית...
 
אולי הכוונה לכמות? כזית? כמות קטנה.

צריך לשאול את המומחים. מכירה מומחית אבל אין לה מייל למשלוח מיידי.
 
לפית הנר מכניסים את השמן והעין מיועדת לפתילה

המונחים שאני מכירה הם פייה, אליה מוזגים את השמן והעין בה שמים את הפתילה ומדליקים. שניהם נמצאים מעל אותו חלל של קערית הנר.
מציעה לעיין בספרים ומאמרים של ורדה זוסמן.
 

תמיר1000

New member
לדעתי הפירוש הוא כפשוטו...כמעט..

הנר הוא כל מכלול הכלי בו מדליקים. הפתילה כמשמעותה המקובלת כיום, טבולה בשמן אשר בתוך הנר ומכוח הנימיות, מזינה באופן קבוע את הלהבה עד שכלה השמן מן הנר.
כל הסוגיה אשר הבאת, עוסקת בחילול שבת בהקשר של נרות השבת ושל אדם החס על השמן שבנר. הקושיה הינה באשר להבדל בין סחיטת הפתילה הטבולה בנר מן השמן שבה, לבין סחיטה או עצירה של שמן מזית (הפרי). בשני המקרים מתבצעת מלאכה שבסיומה נותר שמן ביד המשתמש.
בהמשך נאמר : " לא דומה המציל מגופה של פתילה, למציל חוץ מגופה של פתילה..." כלומר (לדעתי כמובן) שאם הצלת/הוצאת/מיצית שמן מתוך הנר מבלי לעשות מלאכה בפתילה, אז אתה פטור, מכיוון ש (עוד קצת בהמשך) " יהא לו צורך בגופה של פתילה ", משמע שהצטרכת לפתילה ולא לשמן, וממילא מעצם כיבוייה ו/או סחיטתה, ביצעת מלאכה כמו שביצעת בזית עצמו.
בקיצור, עם המחירים היום של שמן הזית, אני יכול להבין למה התפלפלו כל כך בעניין.
גילוי נאות: לכותב אין מושג בתלמודים למינהם ויש כמובן לקחת הכל בערבון מוגבל. קרוב לודאי שלא לכך התכוונו חז'ל, אבל היו לי כמה דקות להעביר...
 
למעלה