נראה לי שזה קצת אבל

[אבשלוםלאמהבית]

נראה לי שזה קצת ../images/Emo32.gif אבל

גם במסורת האידאינית ישנו חשיבות גדולה להתחברות לחיה ולדברים שהיא יכולה ללמד את האדם באופן כללי ישנם אצלם אבחנה בין החיות השונות ובין החיות האישיות של כל אדם, חיות הטוטם שלו. דרך הבנת החיות הם ניסו להתחבר להבנת האדם

חלק מהעבודה הייתה להתחבר לחיה דרך הבנת הכוח שלה ולקבל את ה"ריפוי" שלה דרך הבנת ה"לקח" שיש לאותה חיה ללמד את האדם על חוסר האיזון שלו ועל הדרך אותה בה הוא יוכל להשיג את האיזון או ה"ריפוי"

 

[בן טל-שחר]

../images/Emo45.gif זה בכלל לא מחוץ לנושא -

להיפך!!! מסורות האינדיאנים מכילות המון על "הלוחם", גם אם לא במובן של קרב מגע בין שני אנשים. אמנות הלחימה, ברמתה הגבוהה, היא לדעתי שלוחה של אמנות הריפוי. אמנות הריפוי העמוקה עוסקת במניעה - לטפל בבעיה לפני שהיא קיימת. אז אם מישהו מגיע אליי עם חץ תקוע לו בגב, לא מספיק להוציא לו את החץ - מישהו עתידי הרי עלול לירות בו שוב ואף לפגוע! אז אני אעזור לו לתקן את החולשה הבסיסית שאפשרה לו "לחלות" ב"חץ תקוע בגב" - וחלק מהפתרון העמוק עשוי לעבור דרך אמנות הלחימה! שלך, בן

 

[אסף2]

ובכן

למיטב ידיעתי ישנה אמנות לחימה אינידיאנית.משהו בשם קאלאריפייט (למרות שאין לי שמץ של מושג לגבי איך היא ניראית) אני מניח שגם שמה צריך להיות דגש על היתפתחות רוחנית בהתאם למסורת התרבותית שממנה היא היתפתחה.