נקמה בוערת-Man on Fire
ואו, ראיתי את הסרט לפני כמה שעות ואני עדיין מתלהב ממנו. אולי אחת הסיבות היא הפירסום המוטעה, כשהסרט יצא לפי כול הטרילרים, הביקורות ואפילו הפוסטרים הייתי בטוח שזה סרט פעולה אופייני כמו hostage, ואפילו לא אחד מוצלח... כפי שאני רואה את זה אפשר לחלק את הסרט לשני חלקים ברורים, ה-45 דקות הראשונות שהם דרמה טהורה, חלק שני הוא כול השאר שזה פשוט אקשן. כשאני אומר אקשן אני לא מתכוון לאקשן מהיר, קופצני עם פיצוצים, אפקטים מדהימים, מרדפי מכוניות וקטעי פעולה עוצרי נשימה. לא, זה לא סוג האקשן שתראו פה, בסרט הזה אתם תראו אקשן, אבל אקשן שונה, אקשן מותח יותר, סבלני יותר, אבל לאו דווקא אקשן מרגש פחות, לא ממש לא, הוא מרגש פי 10. הסרט פשוט מעביר סיפור יפיפה (שאגב מבוסס על ספר שמבוסס על מקרה אמיתי), בדרך מדהימה. קשה להאמין שטוני סקוט הזה הוא אותו טוני סקוט של טופ-גאן (שאגב, גם הוא סרט מעולה). לא, פה אתם לא תראו דרמה-אקשן אמריקאית עוברת בצורה הכי סטייליסטית והוליוודית שרק אפשר, פה אתם תראו סיפור שעובר פשוט בצורה טובה. אולי אחד הדברים שעוזר לסיפור להגיע אל הצופה בצורה שכזאת ריתקה אותי הוא המשחק. דקוטה פנינג ודנזל וושינגטון, שניהם שחקנים בעלי עוצמה ודומיננטיות, שלא נדבר על כישרון משחק. קשה לי לראות מישהו יותר מתאים לתפקיד הגבר המופנם, הקשוח, עם העבר האפל והמחוספס מדנזל וושינגטון, עוד יותר קשה לי לראות ילדה אחרת משחקת את תפקיד הילדה החמודה והנבונה לגילה, גם אם יש אחת מתאימה, אני בטוח שהיא לא טובה כמו דקוטה-שהביא כן, ללא ספק את ההופעה הכי טובה שלה (והיא רק בת 10). כריסטופר וולקן משחק נהדר אף-הוא, אף עלפי שהוא משחק דמות משנה הוא משחק דמות שלא אופינית לו והוא משחק אותה לא רע בכלל. בסרטים, בדרך-כלל מספיק דמות מישנית אחת שהמשחק שלה לא טוב במיוחד בשביל לדפוק אשליה של סצנה שלמה, אבל דבר כזה לא תראו בסרט, מבחינת משחק הסרט הזה מעולה. העלילה בקצרה (ללא ספוילרים)- קריסי (דנזל וושינגטון) הוא אדם מבוגר ומופנם שאיבד כיוון ותקווה בחיים שלו בעקבות משהו בעברו. חברו, רייבורן (כריסטופר וולקן), מסדר לו עבודה כשומר ראש במשפחה עשירה במקסיקו. (זהו אני לא מספר יותר כלום, אם לא ראיתם, רוצו לראות). לאלה שכן ראו אני מנסה להבין מה הופך את הסרט למוצלח, אשמח מאוד אם תצטרפו ותעזרו לי, אולי אפילו יתפתח מזה דיון.
לדעתי מה שהופך את הסרט למוצלח, הוא הבימוי-הבנייה היפה של הסרט והעיצוב. הסרט מתחיל באיטיות כשהצופה לא יודע יותר מדי, ולאט לאט מתפתח עד לבום הגדול האחרון בסוף. הסיפור שבו כול-כך יפה שזה פשוט נוגע בך. לדעתי, הסרט בנוי כמו הילוכים במכונית, הסרט מתחיל בניוטרל בשיחה של קריסי ורייבורן ומעביר לראשון כשהוא נוסע לראיון עבודה, שני הקטעים האלה ביחד מרכיבים את החלק הראשון (בערך 45 דקות ראשונות), היותר דרמה של הסרט. ה-45 דקות הראשונות כול-כך טובות, הן נותנות לך להכיר את הדמויות, את העבר שלהן, את האופי שלהן ואת היחסים שמתפתחים בניהן, ובגלל זה הצופה מרגיש מחובר יותר לסרט, וכשפיטה נחטפת הוא פשוט מבין את קריסי, הוא מבין שכואב לו כי לקחו ממנו ילדה שבעצם נתנה לו תקווה לחיים מחדש, הוא אפילו הפסיק לשתות. בהתחלה יש לך ניצוצות של התחלת האקשן עם המכונית שעוקבת אחריהן, אבל הכול מתלקח במהירות בשיעור הפסנתר, שם כול העיניים מתחילים לתקתק ולתפוס תאוצה (עובר להילוך שני), אבל עדיין האקשן איטי יחסית. אבל הבמאי עדיין לא מתחיל באקשן האמיתי, רק אחרי שהצופה מקבל קצת פרטים על מה שקרה ועל דמויות שהולכות להכנס לסיפור בקרוב (העיתונאית, המפקח, והחוטף) מהשיחות של העורך-דין עם ההורים והחוטף, המסיבת עיתונאים והשיחה בבית החולים, רק אז, הסרט מחליף לשלישי ומתחיל באקשן האמיתי (שגם זה נעשה יפה, עם השיחה עם האמא שקריסי מודיע לה ולצופה שהוא הולך לנקום). כאן הצופה מתלווה אל קריסי שמתחיל במסע הנקמה, הוא עובר מאחד לאחד, שכול אחד מוביל אותו למעורב הבא בפרשה. אני חייב לציין שממש אהבתי את איך שההתקדמות עובדת (כמו דומינו, שכול לבנה מקשרת אותך ללבנה הבאה), והאקשן נהיה מהיר יותר ומותח יותר (הילוך שלישי), האקשן-פשוט חבל"ז... מהקטע שמפרסמים בעיתון את התמונה של "הקול" הסרט מעביר עוד הילוך לרביעי כשהאקשן נשאר באותו הקצב, אבל נהיה מותח הרבה יותר. ההתפוצצות הגדולה היא בגשר, שם זה כבר אקשן הכי איטי, אבל הכי הכי מותח שרק יכול להיות. והסוף... פשוט מושלם, אבל לדעתי יכל להיות מושלם יותר אם היו שומעים את הירייה שהרגה את קריסי, זה היה סוגר מעגל ומהדהד בראש של הצופה. העיצוב של הסרט מדהים, הרבה משחק עם אור וצל, והרבה משחק עם צבעים (אדום וכחול) ועריכה יחודית. הרעיונות והמסרים של הסרט קצת בעיתיים, קריסי לוקח את החוק לידיים והורג המון אנשים, אבל הסרט מצדיק את זה (למעשה הוא קורא לזה פשוטו כמשמעו צדק). לא-יודע זה נושא מורכב מאוד בפני עצמו שמופיע בהרבה סרטים ולא מונע מאיתנו להסכים עם הגיבור (כמו באטמן וספיידרמן), אבל פה זה מורגש ובעייתי יותר בגלל ההרגשה הראליסטית של הסרט והעובדה שמציגים את קריסי כאדם מאוד לא מושלם ולא כמו גיבור הירואי וטהור לחלוטין. לסיום, לדעתי הסרט הזה פשוט מעולה, ואחד הסרטים שלדעתי שהכי פחות מוערכים יחסית לאיך אמורים להיות שראיתי בחיים שלי.
ואו, ראיתי את הסרט לפני כמה שעות ואני עדיין מתלהב ממנו. אולי אחת הסיבות היא הפירסום המוטעה, כשהסרט יצא לפי כול הטרילרים, הביקורות ואפילו הפוסטרים הייתי בטוח שזה סרט פעולה אופייני כמו hostage, ואפילו לא אחד מוצלח... כפי שאני רואה את זה אפשר לחלק את הסרט לשני חלקים ברורים, ה-45 דקות הראשונות שהם דרמה טהורה, חלק שני הוא כול השאר שזה פשוט אקשן. כשאני אומר אקשן אני לא מתכוון לאקשן מהיר, קופצני עם פיצוצים, אפקטים מדהימים, מרדפי מכוניות וקטעי פעולה עוצרי נשימה. לא, זה לא סוג האקשן שתראו פה, בסרט הזה אתם תראו אקשן, אבל אקשן שונה, אקשן מותח יותר, סבלני יותר, אבל לאו דווקא אקשן מרגש פחות, לא ממש לא, הוא מרגש פי 10. הסרט פשוט מעביר סיפור יפיפה (שאגב מבוסס על ספר שמבוסס על מקרה אמיתי), בדרך מדהימה. קשה להאמין שטוני סקוט הזה הוא אותו טוני סקוט של טופ-גאן (שאגב, גם הוא סרט מעולה). לא, פה אתם לא תראו דרמה-אקשן אמריקאית עוברת בצורה הכי סטייליסטית והוליוודית שרק אפשר, פה אתם תראו סיפור שעובר פשוט בצורה טובה. אולי אחד הדברים שעוזר לסיפור להגיע אל הצופה בצורה שכזאת ריתקה אותי הוא המשחק. דקוטה פנינג ודנזל וושינגטון, שניהם שחקנים בעלי עוצמה ודומיננטיות, שלא נדבר על כישרון משחק. קשה לי לראות מישהו יותר מתאים לתפקיד הגבר המופנם, הקשוח, עם העבר האפל והמחוספס מדנזל וושינגטון, עוד יותר קשה לי לראות ילדה אחרת משחקת את תפקיד הילדה החמודה והנבונה לגילה, גם אם יש אחת מתאימה, אני בטוח שהיא לא טובה כמו דקוטה-שהביא כן, ללא ספק את ההופעה הכי טובה שלה (והיא רק בת 10). כריסטופר וולקן משחק נהדר אף-הוא, אף עלפי שהוא משחק דמות משנה הוא משחק דמות שלא אופינית לו והוא משחק אותה לא רע בכלל. בסרטים, בדרך-כלל מספיק דמות מישנית אחת שהמשחק שלה לא טוב במיוחד בשביל לדפוק אשליה של סצנה שלמה, אבל דבר כזה לא תראו בסרט, מבחינת משחק הסרט הזה מעולה. העלילה בקצרה (ללא ספוילרים)- קריסי (דנזל וושינגטון) הוא אדם מבוגר ומופנם שאיבד כיוון ותקווה בחיים שלו בעקבות משהו בעברו. חברו, רייבורן (כריסטופר וולקן), מסדר לו עבודה כשומר ראש במשפחה עשירה במקסיקו. (זהו אני לא מספר יותר כלום, אם לא ראיתם, רוצו לראות). לאלה שכן ראו אני מנסה להבין מה הופך את הסרט למוצלח, אשמח מאוד אם תצטרפו ותעזרו לי, אולי אפילו יתפתח מזה דיון.
