נקיפות מצפון...
רציתי לשאול מה דעתכם על הסיטואציה הבאה, שדי מציקה לי מאתמול: אתמול התארחנו לחג אצל דודה שלי מחיפה, ובצהריים הלכנו לגן שעשועים. באיזשהו שלב הגיע לשם ילד בגיל 12-16 עם אמא שלו ואחיו הקטן, והוא טיפס על המגלשה ורצה לקפוץ ממנה או משהו כזה (בשבילו זה לא מסוכן, אבל חס ושלום שהילדים הקטנים לא ילמדו מזה רעיונות שבשבילם הם כן מפחידים!!!), אני נורא נבהלתי מהסיטואציה ולכן ספונטנית בלי לחשוב קראתי לילד מהמגלשה שלא יעשה את זה כי יש פה ילדים קטנים ואסור שהם יקבלו חס ושלום רעיונות כאלו... הבחור ירד מהמגלשה מיד. אחר כך הייתי צריכה ללכת משם, אבל המשיך להציק לי המצפון שאולי הוא או אמא שלו נפגעו (כי דיברתי בסגנון דיבור ישראלי ואולי בגלל שהם עולים חדשים אולי הם רגישים יותר). אח"כ חזרתי לגינה להתנצל והם כבר לא היו שם. מה דעתכם?
רציתי לשאול מה דעתכם על הסיטואציה הבאה, שדי מציקה לי מאתמול: אתמול התארחנו לחג אצל דודה שלי מחיפה, ובצהריים הלכנו לגן שעשועים. באיזשהו שלב הגיע לשם ילד בגיל 12-16 עם אמא שלו ואחיו הקטן, והוא טיפס על המגלשה ורצה לקפוץ ממנה או משהו כזה (בשבילו זה לא מסוכן, אבל חס ושלום שהילדים הקטנים לא ילמדו מזה רעיונות שבשבילם הם כן מפחידים!!!), אני נורא נבהלתי מהסיטואציה ולכן ספונטנית בלי לחשוב קראתי לילד מהמגלשה שלא יעשה את זה כי יש פה ילדים קטנים ואסור שהם יקבלו חס ושלום רעיונות כאלו... הבחור ירד מהמגלשה מיד. אחר כך הייתי צריכה ללכת משם, אבל המשיך להציק לי המצפון שאולי הוא או אמא שלו נפגעו (כי דיברתי בסגנון דיבור ישראלי ואולי בגלל שהם עולים חדשים אולי הם רגישים יותר). אח"כ חזרתי לגינה להתנצל והם כבר לא היו שם. מה דעתכם?
