נקודת השבירה

[לולי פפסמיר]

נקודת השבירה

לכל אחת פה נקודת השבירה שלה. שלי היתה לאחרונה, אצל האחות,טרם המבחנה. לפני ההרדמה,כמקובל,האחות שאלה על המשקל. בעלי,לצערי הרב באותו רגע,הוא בעל תומך ואוהב ולכן כמובן שהיה איתי שם. עכשיו,הכל,אבל הכל,אני מוכנה שיראו לי שם:חצוצרות חסומות,שחלות פוליציסטיות,ביציות מזדקנות,אבל לא את המשקל! כי אני,למי שלא יודעת,אני האשליה האופטית במלוא הדרה וגובהה. איש לא ניחש מעולם את משקלי הרב נכונה. גם לא האיש הקטן והאהוב שלי. נכנסתי ללחץ אך לא היתה לי ברירה. נקבתי במספר האיום והנורא. האחות כמובן לא האמינה לי. "לא יכול להיות",נזפה בי, "מה את עושה לי פה צחוק? את לא מבינה שמרדימים עם כמות ביחס ישיר למשקל?" "אבל אמרתי אמת",השבתי נבוכה. "אם כך",נזפה בי,"את לא מתביישת?מה קרה?את לא יכולה קצת לשמור ולהתעמל?" זהו! זה כבר היה יותר מדי בשבילי. אני פה מגלה את הסוד של חיי, מסכנת את חיי נישואי והיא בשלה. פניתי לעבר בעלי. עם המדחום בפה,מד לחץ הדם על הזרוע והדמעות בעיינים חיפשתי קצת אהבה. אבל הוא כבר לא היה. יצאתי נרעשת.חיפשתי אותו בכל המחלקה. לקח לו חצי שעה לחזור ולהרגע. "אם הייתי יודע"אמר "מה מישקלך,לא הייתי כל השנים צריך לבלף בנוגע לגובהי...."

 

[אולה *]

לצערינו, אי אפשר לבחור

גם את הרופא המטפל, גם את המרדים, גם את הסניטר וגם את האחות. ולא כל האנשים חכמים. אין מה לעשות. במהלך הטיפולים אנחנו נתקלים בהמון תגובות לא רצויות, בהרבה אנשים שלא בא לנו להתקל בהם שנית. לפני השאיבה אנחנו שבירות ורגישות מאוד. ולמרות היותי תקיפה למדי במצבים דומים, בסיטואציה שלך בטח הייתי פורצת בבכי. אני מקווה שהזוגיות שלכם תנצח את הבורות. ואני מאחלת לכם הצלחה בטיפול הקרוב.

 

[לינלין1]

אריזה נאה ../images/Emo77.gif

לולי, קודם כל, אני מאוד מבינה אותך. לא מספיק כל מה שאנחנו עוברות, ערוותנו הפכה לנחלת הכלל ואשתו, וזה הפך למעשה שגרה עד שמראה גבר לבוש בירוק יוצר אצלי תגובה אוטומטית של התפשטות מהירה וצוקהרה לאחור תוך כדי פליק פלק מהיר ומפושק על הכסא הקרוב (טוב, זאת בטח רק אני

) אז עכשיו גם במשקל נוגעים? פוי. לאחות כזאת מתחשק לענות "מותק, אצלי רק השכל שוקל לפחות 20 קילו, ככה זה אצל חכמות, אבל *את* בטח לא מכירה את הבעיה הזאת, הא?" מקווה שאת מרגישה יותר טוב עכשיו, ואל תשכחי שמה שהכי חשוב זו האריזה- עדיף לשקול יותר ולהיראות פחות, מאשר להיפך! (אולי תגלי לי את הסוד? אצלי תמיד חושבים שאני שוקלת יותר ממה שאני, ככה שאת בטח עושה משהו יותר נכון ממני

והכי חשוב- בהצלחה בטיפול!

 

[קייצית]

הרגת אותי מצחוק עם הצוקהרה ! ../images/Emo6.gif

 

[נועם@בת]

../images/Emo6.gif מענייןש אותי לא שאלו

הפעם, ומהשקל שלי שונה בעשרה אחוז לפחות מהמשקל בפעם האחרונה. אולי בגלל זה היה לי כזה טריפ אדיר הפעם. באמצע הבדיחה שסיפרתי לאחיות הרגשתי אתה ריחוף, אמרתי סליחה- אני בטיסה נמוכה עכשיו. אחחח... הסודות הקטנים של החיים. בעצם, כשאני חושבת על זה- מעולם לא שאלתי את האיש מה הגובה שלו

נועם

 

[לינלין1]

לי יש שמנמוך בבית ../images/Emo6.gif

היתרונות: תמיד, אבל ת-מ-י-ד אני אהיה יותר רזה, ויותר גבוהה

 

[שמחה על התמיכה]

אף פעם לא ידעתי שגם שאלה כזאת..

צריכים לשאול.... וממש חוצפה מהאחות שככה ענתה לך למשמע משקלך... טוב שלא שואלים מה גודל ה... ואני שבעלי נמוך ממני (כן, גם עם נעלי צבא כשאני יחפה) אני גם יותר מלאה ממנו, ופשוט מה שאני אומרת לו שאני שומרת עליו... אבל לולי, תתנחמי לפחות שאת מצליחה להסתיר ולא מרגישים... והכי חשוב זה את... האופי שלך חשוב מהכל.... ובעלך צריך לאהוב אותך כפי שאת... ומה בעלי אומר לי, שהוא אוהב אותי יותר, כי אצלי יש יותר לאהוב, הרבה כלפי מעלה ומעט לצדדים וזה מה שהכי חשוב!

 

[נוג]

../images/Emo93.gif [ לפעמים יש אנשים ש ../images/Emo46.gif

לולי, לכל אחת מאיתנו יש את הסודות הקטנים, אבל חוסר רגישות כזה עוד לא ראיתי פשוט אנשים "טובים" באמצע הדרך. מקווה שהדברים עם בעלך ישקעו וזה לא יהיה עננה שתעיב יותר מדי ומחר כבר ה

תחזור להעיר.

נוג

 

[מ ו ח]

../images/Emo88.gifיש אנשים בלי שכל וטקט

 

[עמית@]

נורא מכוער מצידה.

נקודה- זה זמן כל כך מפחיד וכל כך מלחיץ גם בלי שיתחילו להעיר לך וללחוץ לך על נקודות כואבות

אבל לפחות הבעל שיחק אותה

 

[מיליקי]

תודה לולי שגרמת לי לצחוק קצת!!!|פרח

 

[רוצה עוד 1]

לולי פפסמיר - תודה על שאת מצליחה

להאיר לנו את הרגעים הקשים באור כל כך משעשע. חוש ההומור וכושר הביטוי המופלאים שלך מספקים לנו כאן פינה מקסימה של צחוק באמצע הדמע. אני מאוד שמחה שאת כאן וחולקת איתנו את הרגעים העצובים-מצחיקים שלך.