נקודות לחיצה
לאור האיזכורים האחרונים וההתעניינות בנושא חשבתי שזה שווה התייחסות ואולי אפילו שירשורון קצרצר. בעולם המערבי והמזרחי כאחד ישנה מיסטיפיקציה רבה סביב העניין הזה, נכתבו סיפורים ונפלאות על כיצד הושבתו גדולי הלוחמים ע"י רב אמן כזה או אחר בעזרת נקודות לחיצה, המיתוסים הללו נחמדים כמיתוסים מכוננים אבל קצת רחוקים מהמציאות. כמעט בכל אמנות לחימה יש התייחסות לנקודות לחיצה (מעבר לנקודות התורפה הרגילות), מהסיבה הפשוטה כי הפיזיולוגיה בין בני האדם דומה ומכאן שגם התגובות דומות. נח גרוס אמר משפט יפה במפגש הפורום: "היכן שיש בני אדם יהיו סיכסוכים, היכן שיש סיכסוכים יש מכות והיכן שיש מכות, יש אנשים שמתאמנים ומפתחים שיטה לתת מכות בצורה יעילה יותר"- מעין תהליך אבולציוני שנוצר כתוצאה מצורך, ניסוי וטעיה (ותהיה) שהובילו להתפתחות של שיטות מסויימות- להוציא כרגע את שאר המאפיינים של מבנה גוף, טופוגרפיה, תנאי מחיה, תרבות וכיו"ב. למרות כל המיסתורין שמייחסים לנקודות הלחיצה הן לא כאלו הנשגבות מבינתנו, הידע קיים והיידע, ניתן לומר אפילו מצוי לכל דורש, למי שמוכן להעמיק ולחפש במקומות הנכונים כמובן. המורה שלי האן פאנג רווי כאשר לימד אותי את תורת נקודות הלחיצה ומיקומן היה מסיים את כל השיעור בשני משפטים: 1. Yao Zhi Bu Yao Yong ואומר - יש לדעת אך לא להשתמש!!! 2. Yan Jiu ...Yan Jiu ואומר- תחקור...תחקור... גוף הידע הנ"ל הוא גוף ידע שאינו עומד בפני עצמו אלא גוף ידע קטן כחלק מהמכלול הגדול של אמנויות ושיטות הלחימה השונות, בד"כ גוף ידע זה נרכש בשלבים מאוחרים של הלימוד לא בגלל שהוא סודי ומתקדם כביכול, אלא פשוט מהסיבה הפשוטה שיש דברים הרבה יותר חשובים שיש ללמוד לפני שמתחילים להתעסק בנושא הזה. גוף הידע הזה כולל עפ"י רוב בעיקר: 1. מיקומן של הנקודות הללו. 2. השפעתן (ברוב המקרים מטרתן הוא גרימת כאב עצום יותר מאשר לגרום לבנאדם למות כעבור 3 שבועות כפי שמקובל לספר באגדות- כמובן שהכאות מסויימות בהחלט יכולות לגרום לסטגנציות מסויימות). 3. דרכי גישה לאותם נקודות אזורים. 4. לימוד של 2 אסכולות: הראשונה דבקה בהכאה בנקודה המסויימת בצורה מדוייקת והשניה תומכת בגרסא של נתינת מכה איכותית לאזור הנקודה (רק לשם ההבהרה מכה איכותית היא לאו דווקא מכה חזקה!!!). כפי שיובל הזכיר באחת מהודעותיו, המכות לאזורים אלו יוצאות רק אם הם שם.... לא מחפשים אותם או מנסים להכות שם בכל מחיר (בדומה לפריקות ובריחים). רוב ההדגמות בד"כ נעשות תוך שיתוף פעולה מלא מצד המודגם, רק לצורך הבהרת העקרון ולימוד המיקום של הנקודה. מכל אמני הלחימה המפורסמים שיצאו מטיינג'ין (ויצאו הרבה): גאו אי שאנג, וו מאנג שיה, האן מו שיה, סון לו טאנג ורבים מפורסמים אחרים (טיינג'ין נחשבת ל"אימפריה" בקרב אמנויות הלחימה בסין עקב המורים הרבים שיצאו ממנה) ועוד אמני לחימה שנהגו לפקוד אותה כדרך קבע כמו וואנג שיאנג ג'אי ואחרים, רק על אחד שמעתי שהשתמש בתורה זו והיה מומחה דיו בכדי להשתמש בה בקרב והוא הנזיר הדאואיסטי צו קה ז'אנג שהיה אחד מתלמידיו הבכירים של גאו אי שאנג, מסופר עליו כי אל ניתן היה להתאמן עימו מאחר והוא היה ישר מכה בנקודות אלו (עקב הידע המעמיק שלו בתור רופא דאואיסט), מסופר עליו כי יכולתו במקל גם היתה גבוהה מאוד אך זה נושא לשרשור אחר. לסיכום- נקודות לחיצה הן לא כזה עניין גדול ולא כזה סוד גדול....אבל תמיד כיף ללמוד אותן ואודותיהן. חנן
לאור האיזכורים האחרונים וההתעניינות בנושא חשבתי שזה שווה התייחסות ואולי אפילו שירשורון קצרצר. בעולם המערבי והמזרחי כאחד ישנה מיסטיפיקציה רבה סביב העניין הזה, נכתבו סיפורים ונפלאות על כיצד הושבתו גדולי הלוחמים ע"י רב אמן כזה או אחר בעזרת נקודות לחיצה, המיתוסים הללו נחמדים כמיתוסים מכוננים אבל קצת רחוקים מהמציאות. כמעט בכל אמנות לחימה יש התייחסות לנקודות לחיצה (מעבר לנקודות התורפה הרגילות), מהסיבה הפשוטה כי הפיזיולוגיה בין בני האדם דומה ומכאן שגם התגובות דומות. נח גרוס אמר משפט יפה במפגש הפורום: "היכן שיש בני אדם יהיו סיכסוכים, היכן שיש סיכסוכים יש מכות והיכן שיש מכות, יש אנשים שמתאמנים ומפתחים שיטה לתת מכות בצורה יעילה יותר"- מעין תהליך אבולציוני שנוצר כתוצאה מצורך, ניסוי וטעיה (ותהיה) שהובילו להתפתחות של שיטות מסויימות- להוציא כרגע את שאר המאפיינים של מבנה גוף, טופוגרפיה, תנאי מחיה, תרבות וכיו"ב. למרות כל המיסתורין שמייחסים לנקודות הלחיצה הן לא כאלו הנשגבות מבינתנו, הידע קיים והיידע, ניתן לומר אפילו מצוי לכל דורש, למי שמוכן להעמיק ולחפש במקומות הנכונים כמובן. המורה שלי האן פאנג רווי כאשר לימד אותי את תורת נקודות הלחיצה ומיקומן היה מסיים את כל השיעור בשני משפטים: 1. Yao Zhi Bu Yao Yong ואומר - יש לדעת אך לא להשתמש!!! 2. Yan Jiu ...Yan Jiu ואומר- תחקור...תחקור... גוף הידע הנ"ל הוא גוף ידע שאינו עומד בפני עצמו אלא גוף ידע קטן כחלק מהמכלול הגדול של אמנויות ושיטות הלחימה השונות, בד"כ גוף ידע זה נרכש בשלבים מאוחרים של הלימוד לא בגלל שהוא סודי ומתקדם כביכול, אלא פשוט מהסיבה הפשוטה שיש דברים הרבה יותר חשובים שיש ללמוד לפני שמתחילים להתעסק בנושא הזה. גוף הידע הזה כולל עפ"י רוב בעיקר: 1. מיקומן של הנקודות הללו. 2. השפעתן (ברוב המקרים מטרתן הוא גרימת כאב עצום יותר מאשר לגרום לבנאדם למות כעבור 3 שבועות כפי שמקובל לספר באגדות- כמובן שהכאות מסויימות בהחלט יכולות לגרום לסטגנציות מסויימות). 3. דרכי גישה לאותם נקודות אזורים. 4. לימוד של 2 אסכולות: הראשונה דבקה בהכאה בנקודה המסויימת בצורה מדוייקת והשניה תומכת בגרסא של נתינת מכה איכותית לאזור הנקודה (רק לשם ההבהרה מכה איכותית היא לאו דווקא מכה חזקה!!!). כפי שיובל הזכיר באחת מהודעותיו, המכות לאזורים אלו יוצאות רק אם הם שם.... לא מחפשים אותם או מנסים להכות שם בכל מחיר (בדומה לפריקות ובריחים). רוב ההדגמות בד"כ נעשות תוך שיתוף פעולה מלא מצד המודגם, רק לצורך הבהרת העקרון ולימוד המיקום של הנקודה. מכל אמני הלחימה המפורסמים שיצאו מטיינג'ין (ויצאו הרבה): גאו אי שאנג, וו מאנג שיה, האן מו שיה, סון לו טאנג ורבים מפורסמים אחרים (טיינג'ין נחשבת ל"אימפריה" בקרב אמנויות הלחימה בסין עקב המורים הרבים שיצאו ממנה) ועוד אמני לחימה שנהגו לפקוד אותה כדרך קבע כמו וואנג שיאנג ג'אי ואחרים, רק על אחד שמעתי שהשתמש בתורה זו והיה מומחה דיו בכדי להשתמש בה בקרב והוא הנזיר הדאואיסטי צו קה ז'אנג שהיה אחד מתלמידיו הבכירים של גאו אי שאנג, מסופר עליו כי אל ניתן היה להתאמן עימו מאחר והוא היה ישר מכה בנקודות אלו (עקב הידע המעמיק שלו בתור רופא דאואיסט), מסופר עליו כי יכולתו במקל גם היתה גבוהה מאוד אך זה נושא לשרשור אחר. לסיכום- נקודות לחיצה הן לא כזה עניין גדול ולא כזה סוד גדול....אבל תמיד כיף ללמוד אותן ואודותיהן. חנן
