נקודה למחשבה.

[pilpeletbm]

אצל דודים שלו ממש כיף

ואני אוהבת את השבתות איתם (שכוללים שינה) אבל... אם הייתי צריכה לישון שבת שלמה אצל חמותי זה אחרת לא כי היא אמא שלו אלא, כי יש לה בעיה בפרטיות ובטאקט והדבר הכי קדוש לי זה הפרטיות שלנו.

 

[פרצלה]

להתארח שישי שבת

וגם לרצות פרטיות,זה לא תמיד עובד.

 

[pilpeletbm]

נכון בגלל זה

יש דברים שאני לא אעשה כשאני מתארחת אאצל אחרים אבל כשאנחנו שנינו ביחד בחדר לפתוח לא דלת בפתאומיות זה המינימום של הפרטיות שאפשר לבקש ( לעניות דעתי) כשמתארחים. כשאני מארחת שבתות אני בחיים לא אכנס לחדר שהאורחים נמצאים בו בלי לדפוק בדלת. לכן, אנחנו בוחרים להתארח היכן שיהיה לנו נח דוגמא : שאני אוכל להתלבש בלי שמישהו יפתח לי את הדלת פתאום לזה התכוונתי בפרטיות אגב, פרצלה. גם האיש שלי לא מוכן לישון אצל אימו מאותה סיבה שציינתי.

 

[פרצלה]

הכי נוח זה לישון בבית

על בסיס קבוע של פעם בשבוע או שבועיים לא הייתי מסכימה להתארח בשום מקום בעבר עשינו את זה,אבל מאז שאנחנו משפחה עם ילדים אנחנו מחפשים את הנוחות שלנו ואותה מוצאים בבית.

 

[pilpeletbm]

../images/Emo45.gifמסכימה איתך

במאה אחוז.

 

[איתמר770]

ועל זה נאמר "אשרי יושבי ביתך"

גם אני ואשתי כאלו. הכי טוב זה בבית. ולעתים ללכת להתארח.

 

[טרום כלה]

המשפחה שלי

גרים רחוק ולכן כשנוסעים אליהם זה תמיד מיום שישי עד מוצאי שבת. עם המשפחה של בן זוגי זה היה כך שהיינו הולכים אליהם כל שבת שניה, ביום שבת היינו גוועים ברעב ולא היו מציעים כלום. בנוסף , אח שלו היה שואל תמיד למה אתם ישנים כאן ? אתם גרים מרחק של 10 דקות. כשהפסקנו לישון אצלם והתחלנו לבוא רק לארוחת ערב - פתאום התחילו כל הטענות - למה לא ישנים ? המשפחה שלה יותר חשובה ? אצל המשפחה שלה אתם נשארים עד מוצאי שבת !

 

[פרצלה]

השאר לישו אצל מישהו שגר 10

דקות מהבית שלך? למה בכלל?

 

[טרום כלה]

כי הם מקנאים שאנחנו ישנים אצל

המשפחה שלי שגרים מרחק של שעה נסיעה ורואים אותם פעם בשלושה שבועות - חודש. זה למה. אבל לא ישנים שם יותר - זה באמת נמאס ויצא מכללללללל החורים. אני באותה דיעה כמוך גם לי זה נראה נשמע ומרגיש דבילי.

 

[אם הבנים]

30 שעות?

גם על פחות מזה אני מתכוונת להתעקש השנה. בכל שנה חוגגים אצלנו במשפחה את שני ימי החג. השנה החלטתי שאני לא הולכת להיות סביב השולחן בחג הזה. בערב החג אלך למשפחה, ולמחרת, אקום לי בנחת, אלך לי לשיעור ספינינג, אחזור הביתה ואכין משהו קל לאכול. לא רוצה להתחיל את הבוקר שלי אצל אמי (ב-11 כדי לעזור בעריכת השולחן) ולסיים את היום בשעה 17.00 (אחרי הפיצוחים, הקינוחים, הרכילויות וכו'). בגילי כבר מותר לי לעשות מה שבא לי, לא?

 

[אמא לבוגרים]

../images/Emo45.gif

נהדר.מי אמר שאין יתרונות לגיל ?

אצלנו אין מסמרות. קמים בבוקר אוכלים ארוחת בוקר של חג (כל מיני של פסח ) והולכים לים, חדר כושר וכל אחד מה שבא לו. כשחוזרים כולם יחד עורכים, אוכלים והולכים לנוח. חוץ מזה מה שלומך ?

 

[אם הבנים]

אכן יש יתרונות לגיל...

מי היה מאמין שאני אכתוב את זה?? אני מרגישה טוב, תודה. סתם כאב ראש חולף.

 

[אם הבנים]

האמת היא שאני החלטתי

חכו נראה איך זה יעבור.. לא פשוט אצלנו במשפחה לשנות סדרי עולם.

 

[איתמר770]

באף משפחה זה לא פשוט.

כדתי, לא נראה לי הסדר יום הזה. השאלה היא איך במשפחה שלך תופסים את החג. האם כיום כיף - ואז צריך לעשות כיף. או כיום מסורת- ואז יש "חובה" לסעודה גם ביום. הכי חשוב, לדעתי, לנצל את היום לפעילות משפחתית. לאו דווקא עם ההורים שלו/ך. אלא עם הבעל/בן זוג/ איש וכד' והילדים. כי ביום אחר- זה קצת יותר קשה. לא ככה ?

 

[אם הבנים]

אני באה מבית מסורתי

אבל כולנו שומרים עוד פחות. בבית הורי שמרו שבת וחגים כהלכתם. אנחנו מקיימים את החגים, מקדשים בשישבת, לא מבשלים בשבת, וזהו. אבי התפלל מדי יום וכמובן מדי שבת. אבל הוא נפטר, ואני מרגישה היום פחות מחוייבת לסדר יום שלא מתאים לי. אמי מעקמת פרצוף, אבל אני מתעלמת. אני מאד מבינה על מה אתה מדבר, על סדר היום המסורתי/דתי שאותו חווייתי עד לפני כמה שנים.

 

[איתמר770]

אז תחזרי בתשובה....../images/Emo8.gif

רק שלא יסקלו אותי בגלל הנושא של ההודעה....

 

[אוסה]

אני אישית לא מסוגלת

להיות מארחת 24 שעות ביממה . לא אוהבת שישנים אצלנו - לא נותנת לבנות לישון מחוץ לבית (רק אם זה הכרחי). אולי כי מעולם לא הייתי אמורה לישון שישי שבת או חג אצל מישהו מסכימה שאם כבר ישנים ואת מארחת אז עושים זאת בחיוך , אהבה ובלתת הרגשה טובה לאורחים