ליאור השריף
New member
נקודה למחשבה....
בס"ד שלום חברים! ראיתי במקום אחר משהו שנגע לי ודיבר אליי ולכן הרני מביא אותו לפניכם: "רציתי לפתוח נושא לחשיבה שנגרם עקב אי עשיית מעשה מרגע שחניך מחבריא א´ עוזב את שכבת הגיל הזאת, ועובר לחבריא ב´. יותר נכון, אפשר להגיד, שכל הבעיה מתחילה מרגע שהמדריכים עושים פעולת פרידה, ואין לחניכים למה לבוא יותר לבני עקיבא. ואני לא מדבר על סניפים שבהם יוצאים החניכים שלא נכנסו להדרכה, לגרעין או משהו דומה לזה. וכמובן לא קיימים הרבה סניפים שמוציאים לגרעין או לדבר הדומה. אולם אותם חניכים לא עוזבים לכאורה את הסניף, ובאים לשבת ולדבר שם בערבים ובערבי שישי בעיקר, ונוצר מצב שהסניף הוא מקום מפגש. ולכן אם הסניף הופך למקום מפגש אז למה שאני לא אבוא אם חבר שלי שם? ולמה שהחבר שאני מביא לא יביא חבר אחר? ולמה שהחבר שהוא מביא לא יביא חבר אחר? וככה נוצרת שרשרת של חבר מביא חבר עד ש"הגרוע" מגיע. איזה חבר של חבר של חבר שהבאת יביא איזה ערס (או איך שלא רושמים את זה) ואז, בעצם מה ש/הסניף הופך להיות זה מפגש של ערסים, ולפי דעתי מה שאני רואה זה בעצם מה שקורה בהרבה סניפים. אצלי בסניף גם היה מכות, ואל פעם אחת, בין שני חבורות של ערסים. וכמובן מכות גם לחניכים או לאנשים שאני מכיר שהם לא נכללים בתור הגדרה של ערסים. וכמובן לא נשכח שמסתובבים שם עם סכינים, ומה שקורה שם אתה לא יכול לדעת אם אתה הנדקר הבא או שסתם אתה תחטוף מכות. אחרי זה מה רואים מבחוץ? מה רואים האנשים שעוברים שם לתומם? הם רואים את המכות, את הפריצות ולא חושבים פעמיים, ומשייכים את זה לבני עקיבא. אצלנו זה קרה כאשר רצינו להקים את המחיצה בהקפות שניות ולא רצו לתת לנו בטענות כהנה וכהנה אבל מה שהכי נכנס לי ללב זה המשפט שאמרו לי שם, "מה אתה מקים מחיצה? מה אתה עושה לעצמך הלכה? בעיניים שלי ראיתי שכל הבני עקיבא מתנשקים שם בימי שישי בערב" דבר זה גורם לחילו ה´ אחד גדול. ולכן אני פונה אליכם בבעיה זו, תמצאו פתרון!! מישהו חייב לעצור את זה. תחשבו על זה!" ועכשיו אני אומר לכם: תחשבו על זה ותגיבו... תודה,
בס"ד שלום חברים! ראיתי במקום אחר משהו שנגע לי ודיבר אליי ולכן הרני מביא אותו לפניכם: "רציתי לפתוח נושא לחשיבה שנגרם עקב אי עשיית מעשה מרגע שחניך מחבריא א´ עוזב את שכבת הגיל הזאת, ועובר לחבריא ב´. יותר נכון, אפשר להגיד, שכל הבעיה מתחילה מרגע שהמדריכים עושים פעולת פרידה, ואין לחניכים למה לבוא יותר לבני עקיבא. ואני לא מדבר על סניפים שבהם יוצאים החניכים שלא נכנסו להדרכה, לגרעין או משהו דומה לזה. וכמובן לא קיימים הרבה סניפים שמוציאים לגרעין או לדבר הדומה. אולם אותם חניכים לא עוזבים לכאורה את הסניף, ובאים לשבת ולדבר שם בערבים ובערבי שישי בעיקר, ונוצר מצב שהסניף הוא מקום מפגש. ולכן אם הסניף הופך למקום מפגש אז למה שאני לא אבוא אם חבר שלי שם? ולמה שהחבר שאני מביא לא יביא חבר אחר? ולמה שהחבר שהוא מביא לא יביא חבר אחר? וככה נוצרת שרשרת של חבר מביא חבר עד ש"הגרוע" מגיע. איזה חבר של חבר של חבר שהבאת יביא איזה ערס (או איך שלא רושמים את זה) ואז, בעצם מה ש/הסניף הופך להיות זה מפגש של ערסים, ולפי דעתי מה שאני רואה זה בעצם מה שקורה בהרבה סניפים. אצלי בסניף גם היה מכות, ואל פעם אחת, בין שני חבורות של ערסים. וכמובן מכות גם לחניכים או לאנשים שאני מכיר שהם לא נכללים בתור הגדרה של ערסים. וכמובן לא נשכח שמסתובבים שם עם סכינים, ומה שקורה שם אתה לא יכול לדעת אם אתה הנדקר הבא או שסתם אתה תחטוף מכות. אחרי זה מה רואים מבחוץ? מה רואים האנשים שעוברים שם לתומם? הם רואים את המכות, את הפריצות ולא חושבים פעמיים, ומשייכים את זה לבני עקיבא. אצלנו זה קרה כאשר רצינו להקים את המחיצה בהקפות שניות ולא רצו לתת לנו בטענות כהנה וכהנה אבל מה שהכי נכנס לי ללב זה המשפט שאמרו לי שם, "מה אתה מקים מחיצה? מה אתה עושה לעצמך הלכה? בעיניים שלי ראיתי שכל הבני עקיבא מתנשקים שם בימי שישי בערב" דבר זה גורם לחילו ה´ אחד גדול. ולכן אני פונה אליכם בבעיה זו, תמצאו פתרון!! מישהו חייב לעצור את זה. תחשבו על זה!" ועכשיו אני אומר לכם: תחשבו על זה ותגיבו... תודה,