ההבדל הוא בשיטת הטיפול
ציטוט מתוך המאמר שכתבתי על שיטות טיפול הנוגע לטיפול בcti ולטיפול אצל קלינאי תקשורת אחרים: תוכנית הדיבור הזורם במכון CTI בהנהלת קלינאית התקשורת ברברה דם: ברברה התחילה לטפל בתוכנית לעיצוב שטף דיבור באותה שנה כמו הדסה1988(בלי שום שיתוף פעולה בניהם).לטענתה הגיעה למסקנה לאחר מספר שנים שהתוכנית מאד בעיתית ולכן פיתחה תוכנית טיפולית משלה. לטענתה תוכנית עיצוב שטף הדיבור דורשת מהמטופל לשלוט בתנועות של אברי ההיגוי שלו(כל האיברים שסביב הפה-שפתיים שיניים לשון...)האברים האלה עושים כ17 תנועות בשניה.גם אם מצליח המטופל לשלוט בהם לאחר תירגול מפרך,זה הופך למיטרד עבורו ובגלל זה כל כך הרבה זונחים את הטכניקה בשלב זה או אחר וחוזרים לגמגם.מה גם שהטכניקה לא מיצגת דיבור נורמלי של אדם לא מגמגם שבו המוח שולט אוטומטי בתנועת אברי ההיגוי ולא המדבר בצורה מודעת. מה אומרת שיטת הדיבור הזורם: לאדם שאינו מגמגם רצים כל הזמן משפטים בראש גם אם הוא לא משמיע אותם.ברגע מסוים מחליט האדם להשמיע את המילים והמשפטים האלה.נשלחת פקודה מהמוח למיתרי הקול להתחיל לרטוט ולאברי ההיגוי לנוע אוטומטית על פי ההברות שמושמעות הברה אחר הברה. זה מה שברברה מנסה ללמד את מטופליה לעשות בטיפול שלה. הטיפול מתחיל ב3 שבועות בהם מגיע המטופל 3 פעמים בשבוע 5 שעות כל פעם.מתוך החמש שעות,שעתיים הטיפול לשני אנשים עם קלינאי תקשורת ו3 שעות בקבוצה של כ6 מטופלים.הטיפול כולל טכניקה+שיפור בטחון עצמי וקבלה עצמית.לאחר שלושת השבועות מתקיימים מיפגשים קבוצתים בתדירות הולכת ופוחתת עד שישה חודשים. הערה כוללת לטיפול בהדסה ובcti וגם קלינאי תקשורת אחרים הטוענים שהם מטפלים בנושא הבטחון העצמי והקבלה עצמית.כידוע לי קלינאי תקשורת לא מקבל הכשרה למתן טיפולים כאלה בלימודיו.זה תחום שצריך להיות מטופל ע"י פסיכולוג עובד סוציאלי או מטפל התנהגותי.לא ברור לי על סמך מה מבוצע החלק הזה בטיפול. יתרונות cti על הדסה: הדיבור נשמע הרבה יותר טבעי נידרש פחות תרגול יזום לאחר הטיפול חסרונות: השיטה מעט ערטילאית ומעורפלת ונתקלתי בהרבה מטופלים שלא הבינו אותה נכון.אין את הביו פידבק המיידי שמקבל המטופל מהתוכנה של פלואנסי. מספר שעות הטיפול שמקבל המטופל נמוך משמעותית מזה של הדסה ולמרות זאת המחיר גבוה יותר משל הדסה. טיפולים לא אינטנסיביים: ישנם מאות אם לא אלפי קלינאי תקשורת בישראל.בתהליך הכשרתו באוניברסיטה לומד קלינאי התקשורת(הרוב הגדול הם נשים),את כל סוגי ההפרעות בתקשורת.בעיות שמיעה היגוי צרידות בליעה,התפתחות שפה אצל ילדים ועוד כמה שאינני יודע.הגימגום הוא רק אחד מהם.מעט מהקלינאים בוחרים לעסוק בגימגום ולהמשיך את תהליך הכשרתם בנושא טיפול בגימגום.הבעיה קשה לטיפול התוצאות של הטיפול לא טובות בדרך כלל,בקיצור כאב ראש שרוב קלינאי התקשורת בוחרים להמנע ממנו.למרות זאת אין חוק שמונע מקלינאי תקשורת שעסק 20 שנה בהתאמת מכשירי שמיעה לקבל לטיפול מגמגם למרות שלא עבר הכשרה מאז לימודיו וגם את מה שלמד שכח. ישנה אגודת קלינאי התקשורת שמפרסמת באתר שלה בכתובת: http://www.ishla.org.il/ קלינאי תקשורת החברים בה לפי התחומים בהם הם מטפלים.אבל כשחיפשתי קלינאי תקשורת העוסקים בטיפול בגימגום,אצל כולם חוץ מאחת(ברברה דם)הופיעו תחומי טיפול רבים נוספים כך שהופעתם ברשימה לא בהכרח מחיבת שהם מומחים בטיפול בגימגום.כששאלתי על כך בפורום של האתר קיבלתי את התשובה הבאה: שוקי שלום, שאלתך חשובה מאד, ונוגעת לנושא שאנחנו עצמינו דנים בו לאחרונה -שאלת התמחויות של קלינאי התקשורת בישראל. כל קלינאי התקשורת בארץ הוסמכו והוכשרו לעבוד בכל התחומים. לימודי התואר הראשון והשני כוללים הכשרה, התנסות וניתוח של כלל תחומי העבודה במקצוע, לרבות כמובן גמגום (שדרך-אגב, זהו נושא שנלמד באופן יסודי ביותר במהלך ההכשרה). יחד עם זאת, נכון להיום, אין התמחויות ספציפיות מוכרות מטעם שום מוסד רפואי או אקדמי. תמונת המצב בשטח היא שקלינאים רבים במהלך שנות עבודתם הקלינית התמקדו בתחום זה או אחר ולמעשה התמחו בו. התמקדות זו נובעת מנסיון קליני כמו גם מהכשרה מקצועית בלימודים, השתלמויות, כנסים וכו'. כדי להגיע לקלינאי המתמחה בתחומי הקושי שבהם אתה דורש טיפול כדאי לעשות מספר דברים: 1.ברשימת הקלינאים המופיעה באתר האגודה יש התייחסות לתחומי עיסוק עיקריים, ניתן לחפש בה קלינאי המתעסק בגמגום באופן ספציפי יותר. 2. חשוב מאד לשאול מהי הכשרה האקדמית של אותו קלינאי אליו אתה מגיע. (זוהי צרכנות נבונה שכדאי לאמץ אותה בכל תחום, וקל וחומר בתחום בו אנו עוסקים), כדאי לשאול מהן שנות הניסיון בגמגום, ע"פ איזו גישה טיפולית היא עובדת ועד כמה הקלינאית מרגישה שיש לה ניסיון עשיר דיו לטפל בגמגום. 3.לשאול המלצות מחברים/שכנים/גננות/מורות מאיזור המגורים שלכם. אלו לרוב מיודעים לגבי אנשי המקצוע הטובים באיזור ששמם הולך לפניהם. 4. להיכנס לאתרים בנושא באינטרנט (קיים קישור לאתר אמב"י באתר האגודה), על-מנת לצבור מעט ידע והבנה לגבי המתרחש בתחום בארץ בנושא הגמגום - כך שתוכל לקיים דיאלוג פורה עם הקלינאית וניתוח משותף של התהליך הטיפולי (לא ממקום של בחינה או יוהרה כלפי הקלינאי, אלא באמת ממקום של חשיבה משותפת). 5. וכמובן, אם מופיעות תעודות על הקיר - תן בהן מבט. בהצלחה. במילים פשוטות לבדוק לבדוק לבדוק!!!! בטיפולים האינטנסיביים קיים טיפול אחיד שאותו מדביקים לכל המטופלים.לקלינאי תקשורת המטפל אינדבידואלית יש היתרון שביכולתו למצוא לכל מטופל את השיטה שלו,אבל זה מאמץ שלא כולם עושים וחייבים לבדוק את הנקודה הזאת לפני תחילת הטיפול. מתוך כל קלינאי התקשורת המטפלים בשיטה לא אינטנסיבית בולטים בכל זאת שניים:עופר עמיר ורות עזרתי.שניהם בעלי תואר דוקטור(היחידים בארץ בעלי תואר דוקטור בתחום)שאותו עשו בתחום הגימגום,ושניהם כידוע לי נוקטים בשיטה של התאמת הטיפול למטופל. תקרא ותחליט. תוספת מידע: אצל ברברה אתה יכול גם לקחת טיפולים פרטיים.כשאני לקחתי לפני 4 שנים זה היה 280ש"ח לשעה. לדעתי יש דרך לדעת אם אתה מתאים לטיפול בcti אולא.יש דבר שנקרא הרפיה מודרכת.זה בא גם על קסטות שאומרות לך להרפות כל פעם איבר אחר בגוף ולהרגיש את זה.לדעתי אם אתה מצליח להגיע להרפיה טובה לפי הקסטות האלה אתה תוכל להבין באמת את השיטה של ברברה שמצריכה לשלוט בעזרת המוח על חלקים שונים בגוף.אם לא הצלחת להכנס לעינין של ההרפיה הסיכוי קטן שבאמת תבין את השיטה שלה.
