נצא לגור באוהל?

[siviva]

נצא לגור באוהל?

הכלכלה בהגדרה שואפת להשיג רווח גדול ככל שניתן = להמשיך ולצמוח לעד. כפי שזה נראה כרגע באילת – צמיחה כלכלית באה על חשבון הסביבה. מסתדר לכם ביחד כלכלה צומחת עם שמירה על הסביבה?

 

[עמית מהשרון]

לא מדוייק

ניצול יתר של משאבים, יביא לקריסתם, ובעקבות כך גם לקריסה כלכלית. לכן, החוכמה היא לא דווקא למקסם רווח מיידי (על חשבון רווחים בעתיד), אלא למקסם אותו לטווח ארוך ככל האפשר - וזאת ניתן לעשות רק תוך כדי שמירה על הסביבה.

 

[siviva]

לא שוכנעתי..

1. "ניצול יתר של משאבים יביא לקריסה כלכלית" -האם צמיחה כלכלית בהכרח אומרת ניצול יתר של משאבים? 2. אם הבנתי נכון מדבריך- לפי איך שאתה רואה את הדברים - יש סכום מסויים של רווח שניתן להרוויח אותו. אם נרוויח הכל עכשיו - לא ישאר לאח"כ, אבל אם ננסה לפרוס את הרווח על פני זמן יותר ארוך בעזרת שמירה על הסביבה נוכל להחזיק מעמד ליותר זמן לפני שהכלכלה תקרוס. הבנתי נכון? זה חזון די אפוקליפטי, לא?

 

[Park Caffe Bar]

כמה פלצף.....

ראשית סיויוה זה גברת לא אדון... שנית... במקום כל המילים הגבוהות האלה שאני כמו בטח עוד הרבה מה"מאזינים" כאן לא הבנתי.... ואולי טוב שכך... תבואו לראות איך צומח לא פארק בשושו בלי שום ניצול יתר של משאבים... בשישי הפתיחה...

 

[siviva]

זה מסובך?

ניסיתי להשאר כמה שיותר מובנת - כלומר כמה שפחות מסבכת... לא הצליח? למה זה קשה? אתה יכול לפתוח "פארק בשושו" להרוויח כסף ועדיין לשמור על הפארק נקי ושמור? סביר להניח שכן עד לאיזה כמות אנשים תוכל להמשיך כך? 1000 איש עד שהפארק יהיה בבעייה?, 3000? יש הגבלה בכלל? אולי היום - לאחר הפתיחה תוכל לענות על שאלות אלו... מקווה שיבואו כ"כ הרבה אנשים שתצטרך להדוף!!. בהצלחה

 

[עמית מהשרון]

לא הבנת נכון

בגלל שחלק מהמשאבים מתחדשים (אם נותנים להם), נוכל לשמר אותם - צמחייה, בעלי חיים. במידה וננצל משאבים אלו יותר מהסביר, צפוייה קריסה ממנה לא יהיה שיקום. היונה הנודדת היתה פעם העוף הנפוץ בעולם, עם כמיליארד פרטים לפני כ- 150 שנים בצפון אמריקה. ציד מאסיבי השמיד לחלוטין את היונים האלו, והן נכחדו מהעולם לפני כמאה שנים. זו דוגמא לניצול יתר שתוצאותיו פטאליות. ומכאן לחקלאות הימית, במפרץ אילת זו מעמיסה יותר מדי חומר אורגני על השונית שמצבה גם כך גרוע. לעומת זאת, בים פתוח ועשיר בחומר אורגני, חוות הדגים יכולות להקל על בעיות הדיג המסחרי, שבהעדר ריבונות על האוקיינוסים, אין עליו די פיקוח ועלול להביא לקריסה כוללת של המערכת האקולוגית בים. יש משאבים שאינם מתחדשים, ועלינו לעשות כל מאמץ למצוא להם תחליף, למשל להחליף את הנפט (יתכלה בתוך עשרות שנים) והפחם (מאתיים-שלוש מאות שנה), באנרגיה סולרית, הידרו חשמלית וייתכן גם גרעינית במקומות מתאימים.

 

[siviva]

אפשר הבהרה?

הי עמית, זו תשובה קצת יותר מפורטת... אך אני רוצה לכוון שוב לשאלה המקורית - האם תתכן, לדעתך, גדילה כלכלית עם שמירה על הסביבה? לפי דבריך ושוב אם הבנתי נכון - אם נדע להמנע משימוש במשאבים שאינם מתחדשים- כמו דלקים מאובנים, ביחד עם הפחתת עומס השימוש במשאבים מתחדשים נוכל להמשיך להתפתח כלכלית ללא פגיעה נוספת בסביבה? נושא שני שהעלת נוגע לחוק הבינ"ל של ריבונות על אוקיינוסים ותוצאות של דיג לא מפוקח מחוץ לשטחים הטריטוריאליים של מדינות (ואף בתוך השטחים הטריטוריאליים). למיטב ידיעתי - מדובר בבעייה שטרם נפתרה בחוק הבינ"ל. מישהו יודע אחרת? דעתי האישית תגיע בצורה מפורטת בהמשך..... תודה על הדיון

 

[עמית מהשרון]

ברמה התיאורטית - כן

החישובים הכלכליים הנעשים היום, הם ברובם צרים ולא מתייחסים למחיר הכלכלי כתוצאה מנזק לסביבה (לדוגמא, בחישוב הכדאיות של כביש חדש, יש להכניס את מספר ההרוגים בתאונות דרכים, את מספר בעלי החיים שיידרסו כתוצאה מהכביש, הגידול בזיהום האוויר ועוד). כפועל יוצא מכך, חלק מכריע בצמיחה הכלכלית של היום, הוא מדומה, ומהווה צמיחה לטווח הקצר, על חשבון הצמיחה לטווח הארוך. אם וכאשר נתחיל לחשב את הדברים בראייה כוללת (המסתכלת לפחות 100 שנים קדימה מבחינת ההשפעה על המשאבים וכדור הארץ), נוכל למצוא גם את הכיוונים בהם הצמיחה הכלכלית מלווה במינימום נזקים - ובכך נשפר את המצב בהרבה בהשוואה להיום. יש לציין שהדבר עשוי להיות כרוך בשינוי מוסכמות חברתיות, ולכן השינוי לא יהיה פשוט כלל ועיקר (למשל, תכנון משפחה, החלפת התחבורה הפרטית במערך יעיל של תחבורה ציבורית, ועוד). לדעתי, השינוי הזה אכן יגיע, אבל רק לאחר שייגרם מספיק נזק שלא יהיה ניתן להתעלם ממנו... והשאלה, כמה מאותו נזק ניתן יהיה לתקן אח"כ.

 

[siviva]

ובפרקטיקה

אני מסכימה לחלוטין לנושא הנזק - סביר להניח שרק כשיגרם נזק בסדר גודל עצום החברה תעבור תהליך שינוי שיכלול מוסכמות חברתיות. אגב, לדעתי הנזק העצום כבר ארע והשינוי הולך וקורה.. יחד עם זאת - אתה עדיין מדבר על קטסטרופה סביבתית שתביא לשינוי מאולץ של הכלכלה ותכלול את עלות הנזק שבכל מקרה יקרה. לדעתי - יתכן תרחיש קצת פחות עגום - והוא שינוי של הכלכלה לצמיחה שלא מגדילה את הלחץ על הסביבה. כלכלה שגם צומחת וגם צורכת פחות משאבים סביבתיים - זה מקובל על דעתי