נפרדנו...

GalGula

New member
נפרדנו... ../images/Emo14.gif

לכל מי שתהה לאן נעלמתי בימים האחרונים, אז כן, הכותרת אמיתית. אני וחברי היקר נפרדנו. למרות האהבה שיש בינינו, ואנחנו מאד אוהבים - הגיע היום שבו הסתכלנו למציאות בעינים, וגילינו שכדאי לסיים את זה עכשיו. זה בא אחרי תקופה שבה כל אחד מאיתנו חשב על זה והתחבט בתוך עצמו עם השאלות, בלי להגיד את זה לאחר, אם כי שנינו הרגשנו שמשהו לא בסדר... היה לנו מאד קשה לשים את הדברים על השולחן בסופו של דבר - כי אנחנו עוד אוהבים... היו לנו קשיים שנובעים מהמרחק, ומהזמן הארוך בו המתנו כדי להתחיל לחיות חיים נורמליים יחד, הזמן הארוך מדי יש לציין. היו לנו קשיים שנובעים מהשוני העצום בינינו (לא התרבותי או הדתי אגב), שלמרות שעד עכשיו דוקא היווה יתרון - לשנינו ברור שמתישהו זה יהפוך לחסרון ענקי. היו לנו עוד כמה קשיים בדרך, קשיים שגם זוגות אחרים, "נורמליים", מתמודדים איתם מדי פעם. עכשיו מאד קשה לי, אבל אני מרגישה שיצאתי מהלולאה האינסופית שנקלעתי אליה. אז עכשיו הכל תלוי בי. יש לי הרבה עבודה קשה עכשיו - להתחיל לחשוב על העתיד, לבנות את עצמי בנפרד. הרי עד עכשיו הכל סבב סביב העובדה שאני עוזבת בקרוב, ופתאום הכל פתוח... קשה לי גם להגיב להודעות כאן בפורום כרגע, כפי שבטח שמתם לב. ראיתי שנכנסו מס´ חברים חדשים, אז ברוכים הבאים ומקוה שתמצאו פה בית, כפי שהיה המקום עבורי עד עכשיו, ובעצם עדין... לסיום חשוב לי לכתוב שאני יודעת, והוא יודע, שעשינו את הדבר הנכון, למרות האהבה. זה מאד מקל עלי את הפרידה, למרות שעדין מאד מאד קשה לי. בעצם לשנינו (כן, יצא לנו לדבר מאז הפרידה מס´ פעמים). זהו בינתיים... גל
 

adsn33

New member
גל, כולנו איתך

אני מצטערת לשמוע. אני מבינה שאמרת שהכל פתוח לגבייך עכשיו מכיוון שלסיים קשר כזה אומר שהרבה דברים משתנים. ציינת שאת יודעת שעשית את הדבר נכון, אולי זה יכול להקל עלייך קצת ?
 

adsn33

New member
ועוד משהו...

כ"כ עצוב לי לשמוע. אתם ממש בטוחים שלא תוכלו להצליח למרות הקשיים?
 

דנהבננה

New member
גל ../images/Emo24.gif

אני רק יכולה לתאר לעצמי איך את מרגישה. אני מאוד מצטערת
מבינה שאחרי קשר כזה ארוך בשלט רחוק,את בוודאי כבר בקושי זוכרת איך זה להיות "לבד",ללא תוכניות לעתיד שכוללות את בן זוגך. מתארת לעצמי ששניכם הגעתם להחלטה בלב שלם - אבל בכל זאת,אם תרשי לי לעוץ לך עצה קטנה - אל תשרפו גשרים. עכשיו זה הזמן לראות אם אכן מוטב לשניכם להיות בנפרד או שמא בעוד מספר חודשים כשתסיימי את החובות שלך ותהיה "חופשיה",הדברים יראו אחרת. ידיד שגם הוא היה במערכת יחסים בשלט רחוק אמר לי פעם שהוא וחברתו החליטו להפרד במידה ולא יוכלו להתראות על בסיס קבוע. הם נפרדו לאחר כשנה וחצי של קשר. אבל המצב שם היה שונה - לך יש את הנכונות לעבור. את צודקת - הדבר הכי חשוב עכשיו זה לבנות את עצמך מאפס. להשקיע בעצמך ובחיים שלך בארץ. השאלה אם נפרדתם כי הבנתם שאין שום סיכוי שתוכלו לגשר על הפערים והבעיות ביניכם והרמתם ידיים...או שאתם פשוט "מותשים" מהמרחק. והרי המרחק הוא זמני. אני בכל מקרה מבינה את ההחלטה המשותפת,שולחת לך
,תחזיקי מעמד,אני יודעת כמה זה כואב וקשה,אבל עכשיו זה הזמן לזרום עם החיים ולראות מה יקרה. השבועות הראשונים הכי קשים אבל לאחר מכן זה ישתפר. חוץ מזה אל תשכחי - אנחנו פה בשבילך. דנה. נ.ב. מצטערת אם אמרתי משהו לא לעניין...כנראה שאני עקשנית מדי או אולי לא הבנתי נכון את המצב.
 

Michal7

New member
גל, אני כל כך מצטערת לשמוע!

אני מבינה לחלוטין איך את מרגישה, מתוקה. אני זוכרת שבשבועיים האחרונים הזכרת שרבתם לא מעט... מי יודע, אולי עם פסק הזמן הזה שניכם תיווכחו שאתם כל כך מתגעגעים זה לזו שתרצו לתת לעצמכם ולאהבה הגדולה שביניכם עוד הזדמנות. בכל מקרה, תדעי שכולנו (ואני בפרט) כאן בשביל לתיוך בל ולתת לך כתף תומכת ואוזן קשבת. (משום מה האמוטיקנים לא עובדים אצלי, אבל אני שולחת לך חיבוק בכל מקרה) מיכל פיניקס, אריזונה
 

oorly

New member
איזה עצוב

גל איזה עצוב לקרא את זה. ואולי באמת (כמו שמשהי כתבה לפני) הפרדה בעצם רק תוכיח לכם שאתם לא יכולים אחד בלי השני...? בכל מקרה אני מקווה שתרגישי טוב ושהכל יהיה בסדר!
 

אניטה007

New member
אוי גל

לא כתבתי בפורום חודשים,אבל מסיבה כלשהי אני תמיד נכנסת לכאן לבדוק מה קורה. ראיתי את הכותרת והרגשתי צורך להגיב. כל כך מבינה - אין לך מושג. ונורא מצטערת שזה יצא ככה ביניכם. אני אגלה לך שהסיבה שבגללה הפסקתי להשתתף כאן היא שנפרדנו. הגענו למצב דומה,הייתי ללא עבודה תקופה ארוכה ופשוט לא יכולתי להרשות לעצמי לטוס ולו היו בעיות להגיע לכאן בגלל הלו"ז. לא ראיתי לזה טעם. נאלצנו לחתוך. מה הטעם לקשר כזה אם אי אפשר להפגש? הייתי מיואשת לגמרי מכל העסק. גם ניסיתי לחיות שם וזה לא עלה יפה. רק רציתי להגיע לך כתף לבכות עליה אם את צריכה,כי עברתי את אותו הדבר בדיוק. וכמובן שהיו בעיות נוספות,ככה זה תמיד אצל זוגות מעורבים. תהיי חזקה - תאמיני לי שאפשר לבנות את עצמך מחדש ולהמשיך הלאה. וזו גם לא בושה להתחרט אם לאחר תקופה תראי שאת עדיין רוצה לנסות לחיות שם. ממני, אניטה.
 

יוסי F

New member
אוף , זה כואב ../images/Emo14.gif

גל שלום , קראתי על הפרידה. כמי שהתנסה בפרידות בחייו אני כמעט יכול לחוש את כאבך. מאז "נקלעתי" לפורום בניהולך והכרותנו הוירטואלית , לא יכולתי שלא להיות מוקסם מקשת התכונות בהן ניחנת, ביניהם , היכולת להרגיש את הזולת ברגעי אושר ושמחה וברגעי בדידות וכאב – לתמוך , למעוד , לחזק ולעודד. היכולות הרגשיות ועוצמתן , ברגעי פרידת אוהבים אהובים , אינן מקילות - נהפוך הוא - היא מתחברת לכאב במלוא עוצמתה , היא כותשת , גורסת , חורטת מדממת. בשעות קשות אלו אני מבקש לשלוח לך זר ענק של תמיכה חוזק ותקווה לימים הרבה יותר טובים. ושיגיע היום - ומבטיח שיגיע – וליבך יהיה פנוי לאהבה , אהבה חדשה תהייה זו אהבה קסומה וברת מימוש, שתדעי רק טוב, מעומק לבי – ללבך השבור יוסי
 

GalGula

New member
תודה רבה לכולכם

על התמיכה והעידוד
. יש כמה דברים שחשוב לי להגיד. קודם כל, אני אישית לא מאמינה בפסקי-זמן בקשרים זוגיים. כשמגיעים לפרידה, זה בגלל שמנסים כל מה שיכולים ועדין לא הולך... כי הרי כשמגיעים לפרידה, או פסק-זמן, זה בגלל שהיו קשיים שהיה בלתי אפשרי להתמודד איתם, ואם בוחרים באופציה הקלה של לקום וללכת במקום להתמודד עם הבעיות - למעשה לא פותרים אותן, ואם חוזרים לקשר - הבעיות נשארות כפי שהיו... וזאת הסיבה שמעולם לא חזרתי אחורה... אנחנו לא שרפנו שום גשר - נפרדנו כידידים ולא כאויבים, ואם כי כרגע אני מעדיפה שלא להתקשר אליו כי זה עוד טרי וכואב - ברור לי שעוד נדבר, אבל באותה המידה ברור לי שאין לי שום כוונה לחזור על הגשר בכיוון ההפוך... אני מאד שלמה עם הפרידה הזאת. אני גם משתדלת שלא לשקוע ברחמים עצמיים, אחרי יומיים של בכי ועצב וכאב גדול, התחלתי לחזור לחיים. אני יוצאת, פוגשת חברים וחברות, בדיוק הבוקר שתי חברות טובות חזרו הביתה אחרי שישנו אצלי הלילה. אני באמת לא שוקעת, לא נותנת לעצמי. אני ממשיכה הלאה בחיים, לא רוצה לחשוב על להסתכל אחורה. כן - זה קשה, אבל זה הדבר הנכון לעשות. אניטה, אני מצטערת לשמוע שגם לכם לא הלך... היתה לי תחושה למען האמת, כי נעלמת לנו... אני חושבת שבאמת היו לשתינו קשיים מאד דומים. אני עוד זוכרת חלק מההודעות שכתבת אחרי אחד הביקורים שלך אצלו, בשוויץ. ממתי אתם לא יחד? ומה איתך עכשיו? מקוה שאת כבר אחרי ההתמודדות הראשונית עם ה"לבד". אשמח אם תצרי קשר. יוסי - תודה על המחמאות. ריגשת אותי. ולכל השאר - שוב, תודה על התמיכה. אתם פשוט מקסימים ואני אוהבת אתכם.
 

ברורי

New member
לגל לבי איתך../images/Emo23.gifוגם שולחת../images/Emo25.gif

גל מתוקה מצטערת וגם מוכנה לתת את כתפי.אני יודעת שאת מהאמיצות ויודעת תמיד לעמוד על רגליך. שלך תמיד ברוריה.
 

bisty

New member
גל../images/Emo24.gif

רק עכשיו נכנסתי לפורום וראיתי את ההודעה. עצוב לי. אני מבינה מה את מרגישה במיוחד משום שגם אני הייתי על סף פרידה לא פעם ולא פעמיים. לנו יותר קל כי אנחנו יחד אך ההבדלים והפערים נותנים בנו אותותיהם וכנראה שתמיד יתנו. אני יודעת שקשה,שאת צריכה עכשיו ממש למצוא את עצמך מהתחלה וזו הרגשה גם של חוסר אונים וגם של רייקנות. אני רוצה להגיד הרבה דברים שכבר נאמרו פה,מקווה שתרגישי טוב יותר בזמן הקרוב למרות שברור שזה עוד יקח זמן. תדעי שכולנו פה בשבילך תמיד כדי לתת כתף ואוזן וירטואלית (וגם אמיתית) בשמי ובשם כולם תודה על כל מה שעשית פה. אני מקווה שתמשיכי להיות פה למרות ובגלל הכל... תהי חזקה. ואם את חושבת שעשית את ההחלטה הנכונה אז זה טוב שאת שלמה עם זה ולא בהתלבטות,אני מניחה שאולי זה יקל על ההתמודדות. נמשיך להיות כאן בשבילך. מיכל
 

bcnbcn

New member
גל אני מקווה שתתאוששי מהר ../images/Emo24.gif

שלום גל וכולם, מזמן לא נכנסתי לפורום וממש לא אלו ההודעות שציפיתי לקרוא, אבל, מה לעשות אלה החיים. גל, אני מאחלת לך רק טוב ושתתאוששי מהר והעיקר שתהיי שלמה עם מה שאת עושה. גם אצלי היה שינוי ולפני שבוע חזרתי לארץ לחיות פה. מחכים לי חודשיים די קשים מכיוון שזה הזמן (המינימלי) שיידרש ממני כדי להילחם במשרד הפנים שיואיל בטובו להרשות לי להביא את בעלי היקר לארצנו ולהקים את ביתנו כאן. העניין הוא שברגע שאני מגישה את הבקשה עליי להיות בארץ מבלי לצאת (והוא שם....) כי אחרת הם יפסיקו לטפל בבקשה. אני מקווה שהכל יעבור בשלום. אני כבר אעדכן אתכם במה שקורה (הבעייה שאין לי כ"כ גישה למחשב אבל אני אשתדל). ברוכים הבאים לכל המצטרפים ואני ממליצה בכ"ז לא להתייאש מן המרחק ובעיקר לא מן השוני, כי האהבה יכולה לגבור על הרבה קשיים. אולי נקודת מבטי קצת שונה כי אני קצת יותר מבוגרת ולכל מערכת יחסים אפשר להתייחס אחרת לפי מיקומה בחיים שלנו, אבל אולי זה גם עניין של אופי. בכל מקרה, לדעתי חשוב להיות שלמים עם מה שעושים ולהשתדל לעשות מה שהכי טוב לנו!
 

זנזיבר

New member
גל

לבי איתך. אני הייתי שם ואת עשית את הצעד הנכון, אי אפשר למשוך את זה יותר, אלא אם כן את נוסעת אליו. לדעתי אי אפשר לנהל מערכת יחסים שאת פה והוא שם כל כך הרבה זמן. קחי זמן לעצמך, בני את עצמך וזה יהיה טוב בשבילך. נשיקות
 

GalGula

New member
לאחר העדרות קלה מהפורום

אני חוזרת, ורוצה להודות על דברי התמיכה של כולם כאן. האמת היא שאני כרגע מאד מבולבלת. נכון - נפרדנו, ושנינו ידענו שזה הדבר הנכון לעשות, למרות האהבה... אני ניסיתי להשלים עם זה שאני פתאום לבד, בלעדיו. ולמרות שהיה לי קשה, ובגלל הידיעה שזה הדבר הנכון לעשות, ניסיתי להתאושש מהר ולהתחיל לבנות שוב את עצמי מחדש. אבל... אנחנו לא מסוגלים להתנתק. אני החלטתי שלא להתקשר אליו יותר בזמן הקרוב, כי זה רק יותר כואב ולא בריא. הוא לעומת זאת דוקא כן התקשר. כנראה שהוא פתאום הבין מה אנחנו עושים ולא היה שלם עם זה, עם הידיעה שלא נתראה יותר... ואני? בכל טלפון שלו אני נשברת מחדש... ופתאום אנחנו שוב מדברים, כאילו כלום לא קרה. ובעצם זה לא ממש נכון כי הרבה קרה, כי כבר חשפנו את הקשיים ואת מה שהפריע לנו, כבר דיברנו על הפערים בינינו... וכבר קשה לחזור אחורה... והבעיות הרי לא יפתרו מעצמן... אבל האהבה, מה איתה? בקיצור אני מאד מבולבלת ולא יודעת מה לעשות. התחושה היא כרגע שזה נתון בידים שלי. אני צריכה לעשות את הבחירה - האם ללכת על זה, למרות הכל? האם לתת צ´אנס לאהבה הזאת? או שאולי זה רק יקשה על שנינו יותר? האם ממילא ניפרד, או שאולי ברגע שנחיה יחד - הדברים יתסדרו?... מאד קשה לי ואני מתלבטת... אשמח לשמוע את דעתכם.
 

lir42

New member
גל יקרה

מצטערת שנפרדתם ויש קשיים אך לפי דעתי אם יש אהבה ויש רצון אז משתדלים לפי דעתי שבו ותדברו על הבעיות על הקשיים שחשפתם תגיעו להבנות ותובנות יחד ולא לחוד אף זוגיות היא לא קלה במיוחד מעורבת אך אני חושבת שכדאי לנסות ולהלחם בכל אופן אתם זמן רב יחד (שנתיים וחצי לא כך?) אל תותרו יותר קל לסיים מאשר להלחם מוכר לי מאד בכל אופן שיהיה לכם בהצלחה לירי
 

אניטה007

New member
אולי כדאי

שתקפיצי את השרשור למעלה,מאוד קל לפספס את ההודעה האחרונה שלך... את דעתי את כבר יודעת כתבתי לך אי מייל ארוך מקווה שלא נרדמת באמצע
מה שמוזר הוא שכמעט במקביל לכל מה שעובר עליכם ובעיקר בימים האחרונים גם אני שקועה בהתלבטות - התעוררו כל מיני נושאים מאז הפרידה וגם הנסיבות השתנו,אני חוששת שאם זה ימשך ככה,אנחנו נתלבט ביחד בנוגע למערכת יחסים מסובכת ומורכבת שכזו.
 

bisty

New member
מנסיון במה שקורה בחיים שלי

אני חושבת שאם האהבה ביניכם קיימת ואם הקשיים והפערים הם דברים שניתן לטפל בהם או להגיע לפשרה כלשהי... בכל זאת כדאי שתנסו שוב. אחרי שנתיים וחצי,אחרי כל הציפיות להתאחד סופסופ בקרוב...חבל לוותר,במיוחד אם עדיין אוהבים. אני חושבת שתוכלו לדעת בוודאות לכאן או לכאן רק אחרי שתחיו ביחד. את יודעת,חיי יומים שיגרתיים ולא באווירה של חופשה שבטח יש כשנפגשתם עד עכשיו. אני חושבת שאין לכם מה להפסיד ואני בעצם כמעט באותו מצב. חיינו פה ביחד ולא טוב לנו כי לו לא טוב אז יש שתי אופציות: להפרד או לנסות שם,בתקווה שלי יהיה פחות קשה שם מאשר לו קשה פה. אני חושבת שצריך למצות את כל האפשרויות לפני שחותכים ומוותרים על משהו שיש בו כל כך הרבה טוב. למרות הקשיים. אז זהו. זוהי רק דעתי. תעשי מה שנראה לך טוב בשבילך,חשוב שתהיי שלמה עם החלטתך. קחי לך כמה זמן שאת רוצה כדי לחשוב על זה. אולי אפילו תסעי לאנשהו לבדך. רק את עם עצמך בלי אנשים ובלי הפורום ותנסי לחשוב אייך היית רוצה שהחיים שלך יראו ואם היית רוצה שהוא יהיה בהם...סתם רעיון שבדרך כלל עובד אצלי. בכל מקרה בהצלחה... ותדווחי מה קורה.
מיכל
 

GalGula

New member
עושה רושם למען האמת

שדי חזרנו... למרות שלו זה ברור שאני עדין מתלבטת. כבר כמה ימים שאני לא מתקשרת אליו, הוא דוקא כן, וגם דיברנו הרבה ב-msn. הבוקר לשם שינוי דוקא הרגשתי צורך להרים טלפון. הוא קצת חולה בימים האחרונים
. הוא מאד שמח לשמוע את קולי, והתפלא שהתקשרתי סוף סוף... בכל אופן - אני לא יודעת מה יהיה בסוף, אבל עושה רושם שאני אולי הולכת לתת לזה עוד צ´אנס.
 
למעלה