נפלאות התבונה,ייסורי הסכיזופרניה:
נפלאות התבונה, ייסורי הסכיזופרניה - עולם של ידע בסרט זוכה האוסקר, "נפלאות התבונה", משחק ראסל קרואו את ג'ון נאש, מתמטיקאי מבריק, אשר תיאוריה שהגה בתחום תורת המשחקים בצעירותו זיכתה אותו, עשורים אחר כך, בפרס נובל לכלכלה. נאש פיתח בגיל 31 סכיזופרניה וקרס לחלוטין מבחינה נפשית. בשל הזיותיו והתנהגותו המשונה, ניתנות לנאש תרופות פסיכיאטריות. אך בסרט הוא חדל מלקחתן משום שגילה שהן מקהות את חושיו, את רגשותיו ואת הליבידו המיני. במקומן, הוא מנסה להתמודד עם מחלתו בכוח הרצון בלבד. בערך אחוז אחד מהאוכלוסיה יפתח סכיזופרניה במרוצת חייו, ובכל שנה נתונה יסבלו ממנה יותר מ-2 מיליון אמריקנים. מומחים אומרים שרק אחד מחמישה יתאושש לגמרי, וספק אם הדבר ייעשה באמצעות כוח הרצון לבדו. "קרואו עושה עבודה מזהירה בתיאור גינוניו וכמה מהתנהגויותיו של הסכיזופרן – הטובה שראיתי אי פעם על המסך", אומר ד"ר קן דיוויס, ראש המחלקה הפסיכיאטרית בבית הספר לרפואה הר סיני בניו יורק. "מצד שני, הרעיון שכוח רצון לבדו יכול לגבר על סכיזופרניה הוא מגוחך". בניגוד לדימוי הרווח בציבור, אין הסכיזופרניה זהה לתסמונת ריבוי האישיויות, תסמונת נדירה בהרבה. אנשים הלוקים בסכיזופרניה מתקשים להבחין בין האמיתי למדומיין, מסתגרים מפני החברה ומתקשים להביע רגשות. כדי להתמודד עם המחלה לאורך זמן, נזקקים מרביתם לשילוב של תרופות, תרפיה ותמיכה של חברים ושל משפחה. בסרט מסתמך נאש על תרופות פסיכיאטריות במהלך התקופות הקשות של מחלתו, ומחלתו מתפרצת כאשר אינו נוטל אותן, ואז משתפרת מה. "האמת היא שרוב הסכיזופרנים יגיעו לשיקום חלקי בלבד, ורק בסיוע התרופות", אומר רופא, "אך תרופות אינן יעילות כל כך במניעת הבידוד החברתי שסכיזופרנים רבים כל כך חווים". יש רופאים החוששים שסכיזופרנים הצופים בסרט יגיעו למסקנה שהם חכמים דיים כדי להביס את מחלתם ללא תרופות. "לא ראיתי את הסרט, אך רבים ממטופלי ראו אותו", אומרת ד"ר אדלייד רוב מבית החולים לילדים בוושינגטון, "איני חושבת שמטופל צריך לזנוח את התרופות ולהסתמך על כוח רצונו. גם אנשים בעלי אינטליגנציה מעולה אינם יכולים סתם כך לגרש את הסימפטומים הפסיכיאטרים". על אף נטישת נאש את התרופות, יש בסרט עליו מסר חשוב בזכות כוח הרצון. "לפעמים חולי סכיזופרניה סובלים סבל מיותר מהמחשבה על העדר שליטתם במחלה", אומר ד"ר סטיב למברטי, פרופסור חבר לפסיכיאטריה באוניברסיטת רוצ'סטר. "אך אנשים רבים לומדים להתמודד ביעילות עם הסכיזופרניה". בסרט מתמודד נאש עם הסימפטומים על ידי התעלמות מהזיותיו, אך דרך אחרת להפעיל כוח רצון במלחמה בסכיזופרניה היא השתתפות פעילה בטיפול, אומר למברטי. בסרט רואה נאש אנשים בלתי קיימים ומנהל עימם שיחות. זה צובע את הסרט, אך אין זה מה שהסכיזופרן הממוצע חווה. "דמות הסכיזופרניה בסרט, ד"ר נאש המנהל שיחות עם אנשים דמיוניים אך נורמליים לכאורה, אינה דומה לחוויה הסכיזופרנית הנפוצה", מסביר למברטי. בדרך כלל מכותר הסכיזופרן בקולות הבאים יש מאין ולא בחזיונות. גם אלו החוזים חזיונות אינם רואים בהם דמויות אנושיות נורמליות כמו בסרט, אלא חוזים בגופים מעוקמים, כמעט כמו בקריקטורה. האשליות וההזיות הן באמת אופייניות לסכיזופרן. נאש האמין שהוא עסוק בעבודה ממשלתית סודית ביותר, אשר יכולה להציל את ארצות הברית, ושהרוסים עוקבים אחריו. לראשונה יקראו הרופאים הזיית גדלות ולשנייה – הזיה פרנואידית, אומר למברטי. שני הסוגים הם שכיחים. בבית החולים לחולי נפש טופל נאש בתראפיית אינסולין, אשר יוצרת מצב תרדמה למשך זמן מה, ותוצאותיה מחרידות. הטיפול הוכח כלא משתלם ואין משתמשים בו עוד. חסרונותיו הם הקושי שבטיפול, תופעות הלוואי והיעדר יעילותו לטווח ארוך. התרופות הפסיכיאטריות החדשות נמצאו כמועילות יותר. בסרט מופיעות התרופות כבעלות יעילות מוגבלת. אין הן פותרות את קשיי הריכוז, ההסתגרות מפני החברה, והעדר המרץ. גם אין הן מעלימות לחלוטין את ההזיות והאשליות. תיאור זה הוא נכון. התרופות הן חלק חשוב של הטיפול, אך אין הן מבטיחות מזור לכל. בסיוע אשתו התומכת והאוהבת ובנופיה המוכרים של פרינסטון רושם נאש התאוששות מה. "סביבה שהיא צפויה, מובנית ותומכת היא סביבה המועילה לרוב הלוקים בסכיזופרניה. הסרט מראה כמה חשובה תמיכת המשפחה לסכיזופרנים. חשיבות התמיכה המשפחתית הוכרה במהלך עשרים השנה האחרונה, ופותחו דרכים לטיפול ולחינוך המשפחה שמסביב לחולה". * ~ * ~ * המאמר פורסם באתרים עולם של ידע והמדע לפי האינטרנט
