נפילת מתח זמנית

נפילת מתח זמנית

מסתובבת מזה מס´ ימים, עם בכי על סף, שלא נפרק, לא מוצה, ולא יצא. קרן האור היתה המפגש, ריחפתי, עופפתי, אהבתי ונאהבתי, ולא רציתי לנחות. כמו כל דבר טוב, הגיעה היקיצה, השגרה, [המציאות] סוף השבוע שעבורי הוא קשה לרוב. איך מתחילים לבכות? איך חוזרים לצחוק? איך שבים לחיוך? איך מפנימים שאחרי שקיעה בים יש אור בירושלים? איך? כותבת הודעה זו מס´ פעמים, חלק בראש, חלק בלב, חלק במחשב, ומוחקת. מנסה שוב. ושוב. ושוב. עד מתי? די!!! שולחת כמו שזה. ונראה...
 

galgalit

New member
את יודעת את התשובה... נכון?

רק את מסוגלת להעניק אושר לעצמך
ואת לא חייבת לחייך ולצחוק ולהעמיד פנים, ולא מפנימים שום דבר אם לא ממש רוצים. חיים כל יום בנפרד ואוזרים אומץ
 
חיפושית מתוקה

קחי כתף!!!!! תבכי תבכי ותבכי, תוציאי הכל, אל תשאירי כלום בפנים. ואני/ו אשמע ואשתוק, אנגב לך את הדמעות בשקט בשקט, ואח"כ זכה ונקיה, נצא לדרך חדשה.
 
עצם העובדה שאת כותבת "זמנית"

זה כבר טוב! כמובן שזה תלוי רק בך. האושר האישי תלוי רק בבן אדם. השאלה היא אילו מכשולים הוא צריך לעבור בדרך כדי לזכות באותו אושר נכסף... בכלל מהו האושר ? לפעמים גם לי קורה ש"נופלים עלי השמיים". זה קורה לי לפעמים גם בלי סיבה מיוחדת. פתאום הכל קורס. אז אני משתדלת נורא לא לתת לעצמי לשקוע בזה. עושה משהו שאני אוהבת אבל! מחוץ לבית. לא במסגרת שבה זה קרה. בד"כ אני יוצאת עם חברות לפאב... זה תמיד עובד :) אז יקירתי, תאספי את עצמך ולכי לך לא משנה לאן העיקר שתגיעי למקום שבו תרגישי נינוחה והכבדות הזו תיפול מעל כתפייך לאדמה. זה פתרון זמני. כמו אקמול אח"כ ? כשנגיע לאח"כ נטפל בו. אוהבת.
 
כשמך כן את.../images/Emo24.gif

אני די מבינה (אולי בראות קצת שונה) איך את מרגישה. את כשמך כן את - תערכי מסע חיפוש עצמי. תביני את היעדים שלך בחיים, תעשי 1 + 1 ורק כשאת ממש בטוחה, תחליטי את ההחלטות ושיהיו ההחלטות שלך בלבד, אל תתני למישהו אחר להתערב לך בהן. באהבה, ממני
 

מייקי69

New member
הכל עניין של לבוש

בואי הנה את. תביאי חיבוקי-בוק ותגידי לי את האמת... חולצת פלנל גדולה לא תועיל פה? גם חולצת טריקו גדולה לבנה יכולה לעשות טוב (ביום חם שכזה). תסתכלי סביב, מתוקה. תסתכלי איך כל הפורום בקטע של איזה אנטי-קליימקס היסטרי. נפילות מתח, עצב, התפכחות, דאון, דיאטה.... בואי נתחבק יחד, נעביר אנרגיות חיוביות, זה החצ´קון לפני ההתנקות. ותהיה התנקות. ואנחנו נלווה פה אחד אחד. עוד תראי כמה כוח תקבלי וכמה אהבה יש פה שמורה לך במיוחד !
 

האלי

New member
כל העולם כולו

גשר צר מאד... והעיקר והעיקר לא לפחד לא לפחד כלל... [X3] לא לפחד לגעת בכאב. לזכור תמיד שאת חזקה יותר ממנו. לאורך כל השנים, אף אחד לא הצליח להכניע אותך. גם כאב הזכרונות לא יכריע אותך. לפעמים נדמה שמשא הזכרונות כבד עלינו... שעוד צעד אחד ונקרוס ונתמוטט. היו רגעים שחשבתי כך. אבל גיליתי שגם את המשא הכבד הזה. אפשר להרים. ואפשר לוותר על הכאב ואפשר ללכת הלאה. מחבק אותך מאד והולך איתך, צעד צעד... שלך, האלי.
 

piter pan

New member
חיפושיתי ../images/Emo24.gif

אל תמחקי... תשאירי את זה ככה. תבכי כשבא לך ואח"כ יוקל קצת. אח"כ בכי עוד וככה ...עד שייגמר לך. ואללה כמה שאני בכיתי בשנה האחרונה. לקחתי מדלית זהב בבכייניאדה. אני מתמחה בזה... נופלים וקמים וזה כנראה שם המשחק , נופלים וקמים. ואיך תחזרי לצחוק שוב ? הצחקת אותי חחח.... בטח שתצחקי קחי גפרור או מצית , שיכבי על הגב (כדאי כמה שעות קודם לאכול חמין) הדליקי האש קרבי אותה את יודעת לאן ולחצי בכל הכח. תאמיני לי , את תצחקי
סתם סתם סתם (אותי זה מצחיק)
 
מכיר.

לפני כמה חודשים. באמצע החורף. הייה לנו בעיירה נפילת מתח. היה הכל חושך. אפילו נגמרה הסוללה של תאורת החרום. מבין אותך. לא סובל את חברת חשמל. דניאל מבין עניין מייד ותומך בך!
 
לך, חומד,...

שאמרת שלא מכיר את השיר... זה שיר של יזהר אשדות אבל נראה לי שנכתב עלי... כל מילה... ביחוד עכשיו... לא unpluged אבל לבד... לפעמים צוחקת ככה סתם היא פשוט כזאת נועה של הים. גם כשהיא ביחד היא תמיד לבד נועה של עצמה ושל אף אחד. בואי הנה נועה נשב על החול הצדפים ורודים והים גדול מסביב שמיים ועולם ובאמצע נועה של הים. נעלמה יומיים מי ראה איפה היא צודקת ומתי טועה. היא בקצה המזח אין מה לעשות כשעד כלות האופק לא רואים ספינות. השיער שלה מתנופף ברוח יש לה בשקית ספר ותפוח. יש לה נטיה בלי סיבה לסבול נועה של שמיים נועה בכחול. ועננים כתומים, סגולים ועננים כתומים, סגולים והשקיעה כל כך כחולה אפשר לטבוע ולא לשמוע שיר על נועה. לפעמים צוחקת ככה סתם היא פשוט כזאת נועה של הים... כבר ציינתי שנועה זו אני? אז שוב.
 
לא למתוח את המתח

מה אפשר להגיד לחברה שלא מכירים ושרוצים לעזור לה?? כולנו בחיפוש עצמי - כנראה כל החיים - ואין תשובות ( או שאני על כל פנים - לא מכיר אותן) ואולי עדיף ככה - כל התשובות חלקיות. בני אדם לא מסוגלים לשאול שאלות שלמות - אפילו ( ואולי בעיקר ) לא לעצמם. איך אפשר לצפות לתשובות שלימות.... כולנו מוצאים בדרך זו או אחרת פתרונות למצוקות שלנו - משהו שעוזר לנו להמשיך ו"לסחוב" את החבילה.... אין לי ספק שגם לך יש פתרונות כאלה. כל שאוכל לומר הוא - שבחיפושייך תנסי להעצים את נקודות האושר ולהבליט אותן - את החיוך, את הטוב, את הנעים - כל זה בתוכך. גם העצב, הרע, והמתסכל בתוכך - את אלה תנסי לשמור על להבה נמוכה. אין שחור - לבן בחיים - רק גוונים שונים של אפור נסי להלבין את האפור ככל האפשר קבלי חיבוק וחיזוק ממי שלא מכיר אותך אך מתחיל להכיר את נפשך - והיא נפלאה.
 
למעלה