נפגעת חרדה בספיר

[שירים עד כאן]

נפגעת חרדה בספיר

היום זעקו אתרי החדשות כי רקטת קסאם פגעה במכללת ספיר ויש נפגעת חרדה. כולנו קראנו, רובנו המשכנו לידיעה הבאה... אז אולי הגיע הזמן לתת את הדעת על הנושא. נפגעת חרדה כך נכתב, נפגעת חרדה מלשון אחת. לא נפגעים, שהרי לא היו פצועים בשטח, רק סטודנטית / עובדת אחת שהבום ילווה אותה כל חייה. אז זהו... שלא. כסטודנטית במכללת ספיר אני יכולה להעיד כי אין נפגעת אחת, איננו גיבורים כפי שמכנה אותנו נשיא המכללה וכולנו מפחדים. הסטודנטית שנפגעה היום, היא אותה אחת שהגיבה באופן מיידי לבום, רבות ורבים אחרים יגיבו מאוחר יותר, שעות ואפילו ימים מאוחר יותר. הם יפרפרו בכל פעם שהם ישמעו שוב את אזעקת "צבע אדום" וליבם יחסיר פעימה ברגע שישמעו את הבום, והם שומעים. הם שומעים הרבה יותר "בומים" ממה שמדווח בתקשורת. הם מכירים את ההרגשה שהבניין שלהם רועד ואת הפסקות הלימודים התכופות. הם מכירים עוד הרבה דברים שאחרים לא יוכלו להבין... הם מכירים וכך גם אני, את תחינתם של ילדיי שאפסיק את התואר המיוחל, שלא אסע יותר "לשם", את החרדות של ההורים ושל החברים לשמע החדשות ואת השיתוק בכל הגוף אחרי שנופל קסאם לידך... נפגעת חרדה אחת היא עוד מאות ואלפי ילדים שחיים תחת האש, שחייהם לא בטוחים אפילו לרגע, שאינם יודעים מתי ואיפה תיפול הפצצה הבאה...

 

[מבקרת פנימית]

../images/Emo24.gif

אני לא יודעת אפילו מאיפה להתחיל.... לא מצליחה לדמיין בכלל מצב כזה, של חיים תחת אש. אבל כן יודעת מה זה לדאוג לאנשים אהובים שנמצאים במקום מסוכן. יודעת מה זה לפחד עד שהם חוזרים בשלום. אני יכולה לדמיין, בקושי, את הפחד הזה מכל בום ומכל אזעקה. אבל באמת, כשלא נמצאים שם קל לשכוח ולהאמין לחדשות שיש נפגעת אחת, או לדיווח הקבוע "10 רקטות קסאם נורו היום, אין נפגעים". קל לשכוח שיש אנשים שחיים בחרדה מתמדת, בדאגה, בפחד. שולחת לך מכאן חיבוק וירטואלי גדול

 

[elcuco]

לי זה לקח כמעט שנה

בתור מישהו שחווה את המלחמה בצפון אני יכול להגיד לך, שלי, רק אחרי שנה זה בערך עבר. כל רעש עדיין מקפיץ אותך, אפילו רעש של משאית מאיצה יש לזה תדר דומה לזה של האזעקה. מי שלא נשאר בטראומה או שמשקר או שהוא אידיוק חסר רגשות. את לא לבד, אל תדאגי.