נפגעתי

פורטוגל

New member
נפגעתי

יש לי חברה טובה , מדי פעם אנחנו נפגשות ויוצאות יחד לכל מיני מקומות. אתמול תוך כדי שיחה, על כך ששנינו בנות 29 ובגיל הזה מאוד קשה למצוא בן זוג, אמרתי שאם לא אתחתן עד גיל 39 אז הביא ילד לעולם לבד. להפתעתי החברה החלה להתנפל עלי ולצעוק את סתם מדברת, את כזאת שמרנית ומרובעת אף פעם לא עשית משהו חריג, את צריכה שיביאו לך מישהו עד לפתח הבית את לא מסוגלת למצוא לבד בחור, את לא תעשי את זה בחיים. הייתי בהלם, לא ציפיתי לכזאת תגובה. אני למשל בחיים לא הייתי מתקיפה ככה. נורא נעלבתי, לא חשבתי שככה היא חושבת עליי,ושהיא צבועה, וגם אם היא חושבת ככה יש דרך לומר זאת. נראה לי שאני מנתקת איתה קשר. תגידו אם הייתם במקומי לא הייתם נעלבים? מה דעתכם?
 
אם במקומך לא היינו נעלבים?

או במקומך לא היינו מנתקים את הקשר? יש הבדל בין השניים. זה כלל לא רלוונטי אם כל אחד מאיתנו היה נעלב. כדי להעלב לא צריך הצדקה-זו תגובה ספונטנית וכזו היא צריכה להשאר. (או כמו שמישהי-שיש-לה-ראש-גדול נוהגת לומר (/ לצטט?)- רגש תפקידו הוא להיות.) ואחרי שנעלבנו... לדברייך, את מעוניינת לנתק עימה את הקשר. האם זה באמת מה שאת רוצה? אינך מעוניינת להשאר חברה שלה? בד"כ נעים לך לבלות איתה? צריך לעשות את ההפרדה בין מסרים להחלטות מהסוג הזה. דבר אחד הוא להחליט שכבר לא נעים לך להיות איתה, מסיבה זו אחרת, (/מהסיבה שציינת- היא מתבטאת ומתקשרת איתך בדרך שלא נוחה/ לא נעימה לך.) דבר אחר הוא לרצות בקשר אך לפעול לניתוקו לשם העברת מסר. ראשית מצי את ההעלבות. כל רגש שעולה בך הוא לגיטימי, וצריך קודם כל לחוות אותו, כדי שלא יתקע במקומות לא לו. לאחר מכן, נסי לסווג לעצמך לאיזה סוג שייך הרצון שלך לניתוק הקשר. במידה ותראי לנכון להמשיך את הקשר, דברי איתה על הנושא. לא ממקום מאשים אלא מתוך רצון לשפר את התקשורת בינכן. ואין טעם בכלל לעסוק ב"מי צדק" באותה הסיטואציה, אלא לתאם סף רגישות כדי שזה לא יישנה, או לפחות יישנה בתדירות נמוכה יותר. בהצלחה! [מצטערת על השפה הקרה והתכל'סית. ככה יצא לי עכשיו.]
 

nutmeg

New member
הו הא - מה קרה!?

שיתפת חברה בהרהור שיש לך אודות אמהוּת, ובתגובה היא התחילה להתנפל עליך. נראה לך תגובה במקום (רמז: לא!) נראה לך שהתגובה קשורה אליך (עוד רמז: לא ולא!) משהו בנושא שהעלת דרך לה על מה-זה יבלת! לא שאנחנו יודעים מה יש לה עם אמהות חד הורית, כי את היית יותר עסוקה בלהעלב מאשר לבדוק מה הקפיץ לה את הפיוזים. זו לא את, חביבתי. זו היא והעניינים שיש לה עם הורות. את עדיין רשאית כמובן להמשיך בחייך ולהיות אמא אם מתחשק לך בלי קשר לכל מיני מטיפים מוסריים שנדמה להם שהם מכירים אותך יותר טוב משהם מכירים את עצמם.
 

shellyland

New member
רגע רגע

לפני שאנחנו שוב פוצחים בחגיגות ה"לא לשפוך את הזבל שלה בחצר שלך" אני רוצה להגיד שזה שכל כך נעלבת קשור דוקא בך, ולא בה, וכדאי שתנסי ללמוד על זה משהו על עצמך: למה זה כל כך העליב אותך? באיזה מקום אישי שלך זה פגע? מה זה העלה אצלך? למה כל כך קשה לך להבליג וללכת הלאה? מה אכפת לך אם זה מה שהיא חושבת עליך? אני חושבת שהתגובה הרגשית המאוד חזקה שלך מעידה על זה שיש שם איזושהי נקודה, שכנראה לא ממש מעובדת אצלך או שאת עוד לא לגמרי שלמה איתה, והיא כנראה לחצה עליה. ממליצה לך לנסות לבדוק מהי הנקודה הזאת. זה יעשה לך רק טוב.
 

זיו25

New member
הממ

קודם כל, לא יודע אם הייתי מחכה עד גיל 39. יש פה כמה וכמה אמהות שיכולות לספר לך כמה כיף זה ילדים (אוקי גם כמה ילדות [איפה אחד מיוחד כשצריך אותו? אה, הוא מחתל ת'ילדה] ) לגבי החברה - עברתן הרבה ביחד - תבדקי מאיפה זה הגיע. אולי נגעת בציפור נפשה, ואולי זה משהו שהיא רצתה לומר לך המון זמן. אני מאמין שפגישה נוספת על כוס קפה להבהרת העיניינים תעזור כאן, לפני שאת עוברת הלאה. במקרה הכי גרוע, תמיד תוכלי לשפוך עליה את כוס הקפה. שיהיה לך יום מקסים. בברכה, זיו.
 

dana2909

New member
אני לא רואה קשר

בין מה שאת סיפרת לה וההתנפלות שלה. היא התנפלה על הפסיביות לכאורה שלך, ואת בכלל הרהרת בקול רם. אני מסכימה עם נוטמג. אני חושבת שעצם העובדה שהיא נדלקה ככה צועק לך שזה בכלל לא קשור אליך כל ההתנפלות הזו, אלא בכלל משהו שקשור אליה, אולי בכיוון אמהות, אולי בכיוון הפחד מלהשאר לבד בגיל הזה... בכל מקרה, לפני שאת נעלבת חכי דקה, ותני לה הזדמנות להסביר את עצמה.
 
תהיתי אם להסכים עם דנה

או ללכת על בירה שלטר, שלמרות גילה הצעיר משהו - יש לה מספיק הגיון בשביל כולכם. שלטר ניצחה - העלבות היא לגיטימית, ואין ספק שהחברה הראתה אולי פרצוף שלא הכרת לפני כן. תועלת מול עלות: האם אפשר להמשיך בחברות (אחרי ריקון מחסניות ההיעלבות)? איכשהו נראה לי שכן. בכל מקום, יש מקום לשיחה הגונה לפני הסקת מסקנות חד משמעיות.
 
למעלה