נפגעות תקיפה מינית ואומנויות לחימה.

[orii]

אני אמשיך לעודד

לצערי אין את הקשרים המתאימים.

 

[p o l i]

נראה לי קצת מוגזם

לתת לילדים קטנים ואפילו כולל גיל תיכון להב קטן וחד

 

[יובל נחמקין]

מה מותר לנוער מגיל 16 ומעלה ?

להוציא רשיון נהיגה על טרקטור,אופנוע 50 סמ"ק, רובה אויר, להחזיק נשק חם במסגרת המשמר האזרחי, להוציא תעודת זהות ומגיל 17 מותר אפילו להתחתן. מדוע אינך סבורה שנוער אחראי שכגון, יכל לשאת אולר להגנה עצמית ?

 

[דוד כפרי]

"נוער אחראי"?

זה לא מונח שסותר את עצמו? לא בציניות - כמה בני-נוער עושים שטויות, עם נשק בצבא ועם האוטו (של אבא) באזרחות, ועם סכינים ב"עמק האלכוהול"? ואם בגיל 16, למה לא בגיל 15? או 14? לא שיש לי הצעה יותר טובה להגנה עצמית - אני פשוט לא בטוח שסכין בידי נער זה environmentally freindly...

 

[יובל נחמקין]

לא יודע מה איתך - אני הייתי אחראי

 

[דלית - delete]

שאלה סטטיסטית, כרגיל

איזה אחוז מבני הנוער ה"אחראיים" באמת יחזיקו עליהם סכין, לעומת בני הנוער ה"אחראיים פחות"? או במילים אחרות - כמה בני נוער שלא היה מפריע לך לראות בידיים שלהם רובה אוויר אכן מוציאים לכך רשיון, לעומת הדאווניסטים שהיית מעדיף שיתרחקו מנשק גם בצבא? לא יודע מה אתך, אבל בשכבה שלי היחידים שהחזיקו עליהם אולרים/סכינים כדרך קבע היו אלו שהייתי מעדיף שלא יהיו כלל בשכונה בה אני גר, בלי קשר להיותם מצוידים או לא.

 

[יובל נחמקין]

מהפרט אל הכלל, או להיפך ...

אני אחראי עלי ואני אחראי על מי שאני מסכים ללמד. לפיכך: אני מרשה לעצמי לסנן האמן לי: אני מסנן... האדם כפרט - ניתן לאיבחון, לחינוך ולהתייחסות אישית. החברה ככלל, היא עדר ואני לא רועה... אני יכל לעומת זאת, להשפיע על התמהיל האנושי של הכיתה שלי... אני יכול להחליט שלא לקבל תלמיד. אני יכל להחליט שלא לעשות סמינר לקהל לקוחות הגורם לי לאי נוחות אבל זה הכל. כל השאר הוא הצתדקות... כל אחד יכל לטווח בסכין. בשביל זה לא צריכים מורה לארניס, אבל לא כל אחד יודע לכוון את הסכין להגן בחיתוכים מחושבים ומבוקרים. כאן אנחנו באים.

 

[דלית - delete]

לא התכוונתי ללימודים אצלך אישית

התייחסותי הייתה כללית יותר לנושא נוער מזויין. את הסינון אתה מבצע (אני מניח) לגופו של אדם, בלי תלות בגילו. אם הובנתי אחרת, אני מתנצל.

 

[יובל נחמקין]

חלילה לא עלבת בי. שאלת לעיניין.

ותשובתי הפשוטה היא שפשוט אין טעם ברמתנו להתייחס למאקרו...

 

[soulbird]

אממ

אני דווקה חושבת שעשית נכון שברחת .

 

[deep ocean]

עשית נכון שברחת

החוכמה באומנות לחימה זה לא להיקלע למצב עימות, ואם כבר נקלעים לתוכו אז רצוי לרוץ מהמקום. מה זה ....כאילו קטע של אגו? ("הוא לא היה יוצא בקלות"...). תשאירי את האגו בבית, ותבחרי בדרך הנכונה => לצאת ממצב של עימות במקום להוכיח שאת חזקה. היו פה גם סיפורים של בנים שהרגישו שהם לא יצאו גברים כי הם ברחו, ובפעם הבאה הם היו עושים משהו. אז המסר הוא לכולם: אל תתנו לאגו להשתלט עליכם.

 

[p o l i]

.....

לא אמרתי שזה לא בסדר שברחתי וההיפך הייתי גאה בעצמי מאוד באותו הרגעה שלא "נתקעתי" במקום וזה ש"הוא לא היה יוצא בקלות" לדעתי צריך לסרס אנשים כאלו ולא משנה מי יעשה את זה, בכלל לא קטע של אגו פשוט... תראה אם משהו היה בא עליך לא משנה איפה ומאיים עליך לא משנה מה תעשה באותו רגע אבל אני מאמינה שכולם (אחר כך) היו רוצים להכאיב לאותו הבן אדם כמה שיותר

 

[deep ocean]

המממממ

קודם כל אני בחורה. דבר שני, אין לי שום עניין להכאיב לאף אדם, כמו שאין לי עניין שיכאיבו לי.

 

[p o l i]

מצטערת...

מצטערת שטעיתי ובקשר לנושא כשמשהו עוקב אחריך ונכנס לשטח הפרטי שלך בכל המובן של המלה, תאמיני לי שאת תרצי להכאיב לו כמה שיותר במיוחד אחרי כמה שנים טובות שאני מבינה כמה חמור מה שהוא עשה...

 

[עכבר כתום]

דוד שלח אותי (טריגר)

היי דוד כפרי שלח לי ודעה בקשר לדיון, אז באתי לתרום גם את דעתי. אני אחד מהמנהלות של פורום נפגעי/ות תקיפה מינית (למי שרוצה לדעת למה "מהמנהלות" ולא "מהמנהלים" שילך ויחפור בפורום

) אז ככה, דעתי המאוד אישית והמאוד לא מלומדת: תקיפה לא קורה סתם. כמו שכתבו כאן לפני התוקף מתכנן את התקיפה מראש. הוא בוחר את הקורבן. הוא בחור את הזמן והמקום. אבל קחו בחשבון שתוקף לא יתעסק עם מישהו שהוא לא בטוח שיהיה טרף קל. לענייננו, מישהו שלמד אומנויות לחימה הוא לא טרף קל, תמיד יהיה מישהו שלא למד אומנויות לחימה שיהיה טרף קל עוד יותר. או אם לשים את זה בצורה אחרת, לימוד אומנויות לחימה מורידה את הסיכוי להפוך לטרף קל. היא לא מעלימה את הסיכוי, אבל מורידה אותו. עבורי תמצית המסר של מניעת תקיפה מתמצה במשפט "אם לא תספר זה לא יגמר" והאמת שחזרתם על המנטרה הזו כמה פעמים, אבל בכיוון השני. הזכרתם לא מעט את האיום של תוקף על הקורבן "אם לא תעשה מה שאני רוצה אני אספר ש...". אחת המטרות שלי בפעילות שלי במלחמה נגד תקיפה היא להבהיר שהאיום הזה לא פחות מפחיד כשהוא מפונה כלפי התוקף. תוקף פוטנציאלי מאוד לא רוצה שידעו על מה שהוא עשה. לדעתי האיום שבלספר ולהוציא את הדברים החוצה, במקרה שבו התוקף מוכר לקורבן הוא אפקטיבי הרבה יותר מיכולת התגובה הפיזית. לא סתם תוקפים מנסים לשכנע את הקורבן לשתוק. הקורבן מחזיק נשק מאוד מפחיד עבור התוקף והתוקף יעשה לרוב הכל כדי שהקורבן לא יידע איזה נשק מפחיד הקורבן מחזיק בידיו. במקרים אחרים כשהקורבן יודע כמה התוקף מפחד מגילוי "הסוד" התוקף יעשה הכל כולל שימוש באלימות ואיומים ברצח כדי להשאיר את הקורבן בשתיקה שלו. אני חושב שהייתה פה הסכמה בנושא של העזרה שיש לאומניות לחימה אחרי התקיפה. אבל אני חושב שראוי להדגיש את הייתרונות שיש לאומניויות לחימה גם לפני התקיפה. ראשית - הקורבן הוא פחות טרף קל מעצם היכולת שלו להגיב. שנית - הקורבן מעצם ההפנמה של האופציה שלו להגיב, הופך מסוכן יותר לתוקף, במיוחד בצד המילולי. קורבן שמתורגל לא לשתוק הוא קורבן פחות נוח. ותוקפים לא אוהבים קורבנות עם מחשבה עצמאית שעלולים לפתוח את הפה בנסיבות לא נוחות. את אתם שואלים את ההמלצה שלי, אני באמת הייתי שמח אם מדריכים לאומנויות לחימה שמלמדים ילדים, ידגישו את הנושא של התגובה המילולית ככלי בהתמודדות עם אלימות. כשמדובר בילדים, האיום "אני אספר לאמא", "אני אספר למורה", "אני לא אשתוק" יכול להיות ההבדל שבין תקיפה לויתור של התוקף על התוכניות שלו. לפעמים זה יכול להיות ההבדל שבין חיים ומוות. יש נפגעים שמפסיקים לתפקד אחרי פגיעה. יש כאלו שמפסיקים לחיות .. פיזית! עכבר

 

[דוד כפרי]

../images/Emo51.gif../images/Emo70.gif

 

[WhiteBear]

תודה ../images/Emo45.gif

 

[deep ocean]

../images/Emo51.gif

 

[מיתר נדיר]

זה מה שאמרתי מלכתחילה.

וכל מיני אנשים קראו לי טריגר....

 

[דוד כפרי]

ההבדל הוא...

שעכבר כתום קרא לעצמו טריגר (למרות שאחרי שהתרגלת ל"עכבר כתום" (

), "טריגר" כבר לא נשמע כל-כך רע...