כשברחוב הולך אפרים העיניים בשמיים. זו צרה ועסק ביש: הוא אינו מביט לכביש. לפני חודש או חודשיים כך הלך ברחוב אפרים והנה מכה הרגיש כי ירד פתאום לכביש אל תתן לזה לקרות, היה זהיר,תתחיל לראות
שלחתי לך שיר לפני כמה ימים אבל שלחתי דרך המסרים בגלל שלא כל כך רציתי שכולם יקראו את זה... אבל אם זה לא מחשיב את זה בנקודות או משהו אני אפרסם את זה פה (אם שמרתי את זה איפשהו)
מה שנחמד בו זה שלמרות שלסיפור שלך יש סוף טראגי הוא מסופר בקלילות ובחריזה משעשעת, כך שכשקראתי את השיר הייתי די מופתעת מהשורה האחרונה.. הייתי בטוחה שכתבתי לך מסר בחזרה על השיר אבל אולי טעיתי. אז סליחה.
