וונדנדיינז!
תמסרי לשאולי ד"ש, דריה. וים אהבת חינם!
 
למה לדריה יש אפלי... לא משנה... בחורה הזויה. באמת לא מפתיע.
 
אגב, מזל טוב, רוגל! יום הולדת שלך היום! סליחה שירדתי עליך אתמול באליפים. אתה צודק, די לשטינקרים. מעניין, אגב, למה אורי משתף איתם פעולה. זה לא סתם. נכון?
 
בשנות ה-80 היו... נכון? כן, נכון. רוני, תעופי מהאדום לבן. רגע, אז זה קורה במקביל לכדברא או שנה אחרי כדברא? עידו, לך ותעשה את הצעד המטומטם שלך להפוך מקום מכובד למועדון ריקודים. שימו לב שהוא לא הכחיש.
 
רוגל מתגעגע לגנות. ולשמוליק. נכון? נכון, אורי. למה הוא "האיש" של לי-אור? לפי מה היא בחרה אותו? אוי, תמצאו לעצמכם חדר כבר.
 
אולי כדאי ששירה תסתום קצת. ושכרמלה תבדוק לעצמה את מי היא שוכרת לבית הספר, לעזאזל! האקס של שירה לא מכיר את יום האהבה. TMI, כרמלה. ותסבירי כבר מה את מסתירה. מה הסוד המסתורי שכרמלה יודעת עליו... סיקי לא קיימת ולכן כרמלה תאכל את השוקולד בעצמה.
 
אני חושד בלילי. אולי היא יודעת משהו. אולי היא המקור! או שרה. אחת מהן. כן, אמה, רעיון נהדר.
 
אמה ממזרתה מאוד גדולה. זאת לילי, נכון? ירון מת להעתיק ממני, נכון? אבל סימון מיקום למה? ביאליק מדבר כמו מקימי היישוב.
 
נכון, אלון. אמרתי מזמן. אוי, תמר. למה? למה? רגע, ביאליק לא ראה את זה?
 
אבל לפחות אתם זוג שעושה דברים ביחד! תמר, תחזרי הביתה! או שהיא עושה משהו.
 
גם לדריה יש סיוטים. לא, נגה, זה אבא שלך. מה עם פצצות צבע? היי, עוד מתנה מאבא! או שלא. רגע, איזו ילדה ומה נגה יודעת?
 
מצטט ביאליק. בין העצים, בין העצים. זה בסדר, נו, היא רק רצתה... אה, אלון עבד עליהם.
 
נכון. אבל את עדיין חמודה. ומתוקה. וחלק מהחבורה.
 
אז הוא לא המקור או שהוא מסתיר? הוא מכיר את לי-אור ואת רוני, זה בטוח.
 
זה אומר משהו. היא חייבת שהמוזיקה תהיה חזקה. אבל למה?! לא הגיוני שכל כך הרבה זמן היא דורשת להגביר. זה מוזר. אבל תמר... ריקוד... תמר...
 
חבל, דריה. כתוב שם פיצה. זאת הפיצה של סבא, נו. אבל מגיע לך, דריה!
 
מתי נגמר ריקוד הפתיחה? כן, יש את הקטע הזה שאתם ביחד. קטע קטן, לא משמעותי. לא, הוא לא נראה לי בסדר. מה את מסתירה, גברת? מה את מסתירה?
 
נו, דריה, הוא לובש חולצת משבצות! תסלחי לו! בדיוק! מה את מסתירה, שירה? ריקודים זה לתמר גולן!
 
מוזר שכולם רוקדים ואין מוזיקה. אפילו לא "מישהו כמוני". וונדנדיינז שמח! זה עובד, כי אחרי ראש השנה בא יום האהבה, כפי שאמרו בכפולה. ואחר כך פורים, כנראה. מירה!