../images/Emo140.gifפנית כמעט באמצע הלילה,ועכשיו
הבוקר שלמחרת..לכל הדעות,מרחק זמן סביר והגיוני,אם תביאי בחשבון שאני עושה עוד כמה דברים,ולא ממתין כל הזמן בשקט,מצפה לפניות כדי שאוכל להגיב. הבחירה שלי למי להגיב, אינה דווקא לפי תור כלשוא,כפי אולי שאת רגילה בקופת חולים..אלא לפי חשיבות הפנייה מאידך,והיכולת שלי להתמקד ולהגיב אליה מאידך גיסא.יש פניות שהתשובה לשאלה פשוטה יחסית,אבל יש פניות המחייבות הרבה יותר הקדשת זמן למחשבה, וכתיבת התשובה..חוסר ההתייחסות שלי לכן אינו מיידי, אלא עניני,ואם אמנם הבנת את הדרך שבה אני מגיב,מניח שתביני שאין מקום להעלב,או להרגיש שאת מקופחת..כך למשל, מה שקרה הוא שבמקום לנצל את הזמן שברשותי כדי להגיב לפנייתך,באיזה שהוא מקום, הקדשתי אותו להסבר,כדי לפייס את דעתך.ולכן, אוכל להגיב לפנייה ההיא רק אחה"צ או בערב.
