נעלבתי נורא מאבא..

נעלבתי נורא מאבא..

שבוע שעבר דיברנו שהוא יהיה איתי בערב העצמאות וגם פעם דיברנו שבימי שבת נהיה ביחד כי אנחנו לא מבלים ביחד כמעט.. והוא הסכים..אפילו אמרתי לו שיכול להביא את חברה שלו,שגם ככה אני לא אוהבת אותה.. ואפילו הוא עשה לי פרצופים בגלל שלא רציתי להזמין את חברה שלו ליומולדת אז הסכמתי.. וכל הזמן יש לו תירוצים אחרים.. "אבל בכל מקרה ישנת " או "בכל מקרה עשית ככה וככה.." הוא חושב שאני אחכה לו ולא אעשה כלום.. ובמיוחד לפני היומולדת שלי הוא לא יכול להיות איתי קצת.. וגם ככה אני עוברת תקופה קשה ולא אכפת לו אפילו.. ואחר כך זה נורא מפליא שאני לא אוהבת את חברה שלו..
 

פiצ 15

New member
../images/Emo118.gif מקרה קצת הפוך משלי.

לי אין אבא. שזה היה טרי עוד, בשנה הראשונה נורא פחדתי שיבוא גבר חדש הביתה ו'ינסה לתפוס את המקום של אבא'. עם הזמן התבגרתי ועיכלתי את הנושא, והבנתי שאם לאמא יהיה טוב עם גבר חדש, אז זכותה. כמובן שאין סיכוי שבעולם שמישו ינסה לתפוס את המקום של אבא שלי, כי אין דבר כזה פשוט. אני יכולה להכיר גבר מדהים. במת בנאדם מקסים, ואבא הכי מצויין שיכול להיות. אבל הוא לא אבא -שלי-. אפחד לא במת יוכל להיות אבא שלי. כי ככה זה פשוט. החלל הזה שנוצר בלב בעקבות האובדן, לא יכול להתמלא מחדש לדעתי. עד לא נמות ונפגוש את יקירינו. הצורך שלך בלהיות קרובה לאבא שלך יותר מפעם נורא טבעי. איבדת את אמא שלך, ונותר לך כרגע האבא. מטבעך לנסות לקרב אלייך אותו, כי הוא היחיד שנותר לך. גמלי הייתה מערכת יחסים מרוחקת מאמא ביחס לאבא, אבל שאבא כבר לא פה אז רק היא נותרה. שנתיים וחצי לקח לי לקרב אותה אליי אחרי כל המרדנות והשטויות שעוללתי לה אחרי המוות, ולגרום לה לאמון מלא בי כמו שיש היום שאני עושה תכלס מה שבאלי, ומה שעושה לי טוב, בידיעתה. והיום, אני אפילו שאלתי אותה פעם למה היא לא מנסה להכיר גבר חדש, לנסות להתאהב מחדש והיא פשוט ענתה לי בכנות שהיא מאוהבת באבא שלי ובחיים לא תוכל להכניס גבר חדש לחייה. וזאת זכותה, וגם אם זה היה ההפך, הייתי שמחה בשבילה שיש לה מישו חדש. פשוט הייתי מבהירה לו ולאמא שלי שאין סיכוי שהבנאדם ינסה לחנך אותי, ולהיות ה'אבא החדש' שלי. כי זה פשוט לא יקרה וחבל על כל ההיתקלויות המיותרות שיהיו. ככה אני רואה אתזה בכל אופן. המשך יום נעים. [סליחה על החפירה D:]
 

eshkolit32

New member
לא הבנתי משהו

לא הייתם ביחד בחג בכלל? לא היום ולא אתמול? בכל מקרה ביומולדת שלך תהיו ביחד, לא?
 
לא

אז מה? אני רוצה להיות איתו יותר.. מזל באמת שיש לי יומולדת,אחרת הוא היה שוכח שאני קיימת
 

eshkolit32

New member
אז כן הייתם ביחד בחג

נראה לי שבגלל שקשה לך עם החברה שלו ובכלל בגלל שאמא שלך חסרה לך, לא משנה כמה הוא יהיה איתך, את תמיד תרגישי שזה לא מספיק וזה מובן לגמרי למה את מרגישה ככה. אין מצב שהוא היה שוכח שאת קיימת....את הבת שלו, ותמיד תהיי. תזכרי את הדברים שהוא כן עושה בשבילך, ברור לי שהוא מאד אוהב אותך. זה שהוא מנסה לקיים זוגיות אחרי האובדן לא אומר שהוא אוהב אותך פחות. הוא באמת משתדל להמשיך הלאה גם בשבילו וגם בשבילך. תנסי להבין אותו....
 
יואו

מאיפה הסקת שהוא היה איתי,אני אומרת שהוא לא היה איתי!!! זוגיות זוגיות,יש הבדל בין להיות בזוגיות לבין להיות איתה כל הזמן ולשכוח מהבת שלך שרע לה וצריכה אותך
 

eshkolit32

New member
טוב לא צריך לכעוס

לא הבנתי אותך, קורה. אם המצב הוא באמת כמו שאת מתארת כאילו הוא כל הזמן איתה ושוכח ממך אז את צריכה לדבר איתו שיחה רצינית ולא סתם לזרוק מילים אלא ממש לשבת ולהגיד לו איך את רוצה בדיוק אבל בדיוק שדברים ייראו מעכשיו. חוץ מזה אני באמת חושבת שאולי אם היו לך עוד אנשים בחיים - הדבר הזה היה מציק לך קצת פחות כי היית יכולה לבלות ולדבר עם עוד אנשים. אל תכעסי עלי, אני לא שופטת/מבקרת אותך - אני מבינה שיש לך בעיה עם זה. אבל נראה לי שזה בלתי אפשרי שאבא שלך יהיה אתך כל הזמן. אני כן מסכימה אתך שהוא צריך להקדיש לך זמן ועל זה לדעתי כדאי לכם לדבר אבל בצורה מאד ברורה כי חבל שאת כל פעם מתעצבנת ומתאכזבת. בינתיים קבלי
....
 
לא כועסת עליך

סתם קצת עצבנית.. אני יודעת את מה שאמרת לי ,ותאמיני לי שאם היתי יכולה היתי ישר עושה משהו אבל בינתים אני לא ממש מצליחה וזה לא בשליטתי כל כך ככה שציפיתי שיתמול בי יותר ובמקום זה הוא הולך איתה כל הזמן וכשאני צריכה חיבוק הוא מתעצבן ואומר שאני לא צריכה כל הזמן להדבק אליו. אז מה אם אני גדולה מבחינת הגיל? אבל יש לי חורים בלב ואני מרגישה שעוד מעט הוא יתפורר
 

eshkolit32

New member
אני מצטערת לשמוע

שככה את מרגישה, זה נשמע שמאד כואב לך. מבאס גם שזה מה שאבא שלך אומר לך. זה טוב שאת רוצה לעשות משהו בענין החברתי, ואת כרגע עושה ניסיונות (אם הבנתי נכון) אבל זה לא פשוט בכלל בשבילך. לאט-לאט, אף פעם לא מאוחר מדי, את יודעת. אני מאמינה שאם את באמת רוצה ותעשי מאמצים זה יקרה ואז החיים שלך יראו אחרת. החלטת אם את מתכוונת להמשיך עם הפסיכולוגית בינתיים? אולי תבואי עם אבא שלך פעם אם זה יתאים לכולכם? לפעמים מהמפגשים האלה יכול לצאת הרבה.
 

yaeli20

New member
היי מור'קה

לפעמים אנשים צריכים שיזכירו להם דברים, וכמו שאשכולית אמרה אם את מרגישה שהוא כל הזמן עם החברה שלו ולא מקדיש לך את הזמן שאת צריכה תבקשי ממנו לשבת ולדבר, אבל אם את עושה את זה את חייבת להיות בוגרת ולעשות שיחה רצינית בין שני אנשים בוגורים לא מתוך כעס אלא מתוך רצון לסדר את העניינים בינכם. לגבי זה שהוא אמר שיצאת או שישנת יקירתי הוא דיי צודק, אם לא היית בבית או שישנת אין טעם שהוא ישב ויחכה... מצד שני נסי אם ככה לקבוע איתו דברים ברורים, אני אתן לך דוגמא אחותי היא האדם הכי קרוב אלי אבל בנוסף לזה שהיא אחותי יש לה גם חיים משלה (חוצפנית
)כשאני צריכה ממנה תשומת לב אני פשוט קובעת איתה דברים לדוגמא היום קבענו ללכת ביחד ביום חמישי לתקן את המשקפיים שלה ולקנות מתנה לקרוב משפחה שלי שמתגייס, באותה מידה יכולתי לשלוח אותה לבד, אבל אני רוצה את הזמן שלי איתה אז אני מצטרפת אליה לסידורים... מה דעתך? נסי לדוגמא ללכת עם אבא שלך לסופר כשאתם צריכים לקנות אוכל הביתה... את תתפלאי לגלות שאפילו דברים מפגרים כאלה יכולים להפוך לחוויה ולזמן איכות.
 
אני יודעת

ודיברתי איתו,אבל הוא אומר לי תירוצים כל הזמן..או שהיום הוא אומר את יכולה לבוא איתי אם את רוצה.. ומה אני אלך למסיבה של חברים שלו..נו באמת,יש גבול.. כולה רציתי קצת זמן איתו..
 
למעלה