אנחנו באותה סירה ישראל...
ישראל,אני שמח לשמוע,או יותר נכון לקרוא שאתה עושה קורס באוניברסיטת חיפה.אני גם אני עברתי את הקורס הזה(ל.ה.ק שמו כמדומני).אכן הנוף מדהים והשרה עליי שלווה.טרם כניסתי לקורס התחלתי מכינה קדם אקדמית באוניברסיטת חיפה,אך נראה שקצת נלחצתי מהמון האנשים/סטודנטים ומהתחרותיות שקיימת שם,ועזבתי.אני שמחתי לשוב לשם,לקורס אותו אתה עובר שהיה מרתק ונתן לי לראות בעיניים אחרות את האוניברסיטה.לפתע ראיתי אוניברסיטה "אנושית" שפותחת את שעריה גם לבעלי מוגבלויות שונות וכשלנו גם.נהנתי מהקפה שם(קפה דשא)וגם מהסנדביצ'ים.אני יכול לספר לך שגם עברתי קורס חונכים ב"אנוש",אותו הנחתה עתליה דרעי ואני מועסק בחברת כח אדם כחונך לנפגעי נפש.אני יכול לספר לך שאני גם לומד(מדע המדינה)-משלים השכלה(זה הגיע לי מסל השיקום).אני אגב חולה סכיזופרניה,אם לא ציינתי זאת.אני אף זכיתי להכיר בחורה מקסימה(בריאה ונורמטיבית)וכן,היא יודעת וידעתי אותה מלכתחילה שאני נפגע נפש.ישראל,אני חושב שהכל בראש,כי איך נאמר:'סוף מעשה במחשבה תחילה'.זה מאוד יפה שאתה עדיין מאמין בשלום.קראתי על שאתה מרגיש מלך כשאתה בא לאכול במסעדה ערבית.ברור שלא כולם שונאים אותנו,והרי לכולנו אל אחד!אני גם מוצא את עצמי מניח תפילין(אני לא חובש כיפה)ואני בא ממשפחה חילונית,אתה יודע מן רצון להגיש שורשים ועוצמה.אני חושב שהאדם המאמין נמדד בכך שמסוגל לברך על הרעה,כשם שמברך על הטובה.אני לא מאשים את אלוהים,את הוריי,את הצבא במה שארע לי.אני משתדל לחיות בשלום עם עצמי וסביבתי ומכאן האור בחיי.אני מאחל לך שנים יפות וטובות ואמונה ודבקות בחיים בכל מצב. שלך:עמית(-:
