נעים מאד- חדשה פה

babi12

New member
תודה לכל המגיבים . החשש שלי ,

והוא משתמע מהתגובה שלך , הוא שלא נדבר. שלא יהיה קשר. מעבר לזה, בעלי גם יודע מזה ( ראה אותי בוכה ופגועה נורא, וסיפרתי לו, אלי זו הייתה טעות ), והוא שבא ממשפחה שמאד מאד עוזרת ( עם בעיות אחרות, אבל לא משנה כרגע )מסרב בתוקף לקיים איתם קשר כלשהו בעתיד לאור הסיפור הזה. לא יודעת מה לעשות .......
 

mich78

New member
אני לא חושבת שזה מה שיוביל

לניתוק קיצוני כ"כ, מה גם תחשבי טוב לפני שאת פועלת. לדעתי אם הקשר עד עכשיו היה טוב, שימי את המקרה מאחור תסתכלי קדימה ולהבא תדעי שלא לבקש עזרה... אימי פגעה בי כ"כ הרבה ולא ניתקנו קשר, בשנים האחורנות אפשר לומר שציננתי אותו מאוד, אין עזרה או בקשת עזרה אין התערבות בחיים שלי, ומצידי אני מקיימת את מצוות כיבוד הורים וזהו... באף מקום לא גתוב שעל הורינו לעזור לנו (משום בחינה) מה גם הורינו הם בני אדם, ולעיתים גם הם טועים
 

גלבועא

New member
זה מזכיר לי סיפור עם אבי

כשאבי נכנס לאיזה ניתוח לפני 4 שנים הוא חשש שלא ייצא בחיים ממנו, הוציא סכום כסף גדול מחיסכון ושם אותו בעו"ש [כי אמא שלי כמו הרבה נשים בנות גילה דאז, לא הבינו כלום בבנקים, למרות שהיא ניהלה את החשבון המשפחתי, כמובן, והוא ביצע את ההוראות]. כיוון שיצא בחיים מהניתוח החליט לשמח את לבי במתנה, שהוא החליט שאני זקוק לה. אחרי שהבהרתי לו שאינני זקוק לה, הוא התחיל לצעוק עלי, אפילו קילל אותי קצת [חחח]. נסיתי להסביר לו שאני מציע לו אלטרנטיבה, שיקנה מתנה לנכד שלו, שירהט לו את החדר לקראת גיל 13. או כמה אנרגיה מיותרת, כמה כעסים, כמה טיפשויות ולבסוף היא, אללה ירחמה, הצליחה לשכנע את העקשן.
 

pf26

New member
ברוכה הבאה

קודם כל - לא לבטל את היומולדת. מגיעה לכם ולילדות לחגוג, ואני בטוחה שגם למשפחה המורחבת. לגבי התשלום - כשביתי היתה בת שנה, רציתי להכניס אותה למעון. חמותי התנגדה ואמרה שהיא תעזוב את מקום עבודתה ותשאר עם הילדה. מיד עניתי לה שנוכל לשלם רק את עלות המעון, ואכן כל חודש היא קיבלה מאיתנו שיק, בסכום אותו היינו משלמים למעון. מובן שזה לא דומה, כי אמך לא התפטרה, וכי הנושא לא עלה קודם. לפי איך שאת מתארת את הדברים, נראה כי אימך חששה והתלבטה איך לבקש ממך את התשלום. השיכחה של השיק, מעידה לדעתי על התחושה האמביוולטית שלה בנושא, ולא על בלבול/פיזור וכו'. לא יודעת מה גובה ההכנסה שלך וזה גם לא רלוונטי. שלמי לה ובפעם הבאה שתזדקקי לעזרה, שאלי אותה מראש אם זה מתאים לה גם מבחינה כלכלית. אני מבינה שגם מפריעה לך שאחותך נעזרת בה "בחינם". מדהים כמה טעויות הורים עושים... נסי לראות זאת לא כחוסר אהבה, אלא כבטחון של אימך בך, שאת יכולה להסתדר, ואילו אחותך לא.
 
אני בדעה שעזרה נותנים בלי רצון

לקבל תמורה. לא הכל זה תן וקח בחיים, עוזרים ונותנים אם יכולים מתוך רצון להקל, לתת הרגשה טובה. כואב הלב לראות הורים (וגם ילדים לא חסרים כאלו) שמתחשבנים עם ילדיהם. לגבי היומו לא יודע מה הייתי עושה, לחגוג הייתי חוגג השאלה היא בחברת מי? וקבלי חיזוקים....
 
למעלה