נס גדול היה בלוד
עשרות תרנגולות ניצלו מגורל אכזר: ביום חמישי התקבל דיווח במשרדי "תנו לחיות לחיות" מד"ר אור רז, וטרינרית עיריית לוד, לפיה משאית מלאה בעופות שהיו בדרכם להישחט באופן לא חוקי נעצרה והוחרמה. ד"ר אור ופקחיה נסעו למקום בו הוחרמה המשאית ולעיניהם נתגלו הכלובים בהם היו דחוסות תרנגולות, כתריסר בכל כלוב. חלקן כבר פרפרו על הרצפה כשגרונן משוסף. ד"ר אור ופקחיה העמיסו את הכלובים על רכביהם והביאו אותם למחלקה צביקה תמוז מ"ממוקד חי" נשלח על ידי מוקד העמותה אל המחלקה הוטרינרית. "ראיתי את הכלובים המלוכלכים, שבתוכם היו דחוסות תרנגולות לבנות צעירות בצפיפות איומה. העמסתי אותם על הרכב ומיד יצאתי לדרכי, משתוקק לשחררן. כשהגעתי לחווה שלי הכנסתי את הכלובים לאחת החצרות המוגנות והתחלתי להוציאן. המחזה היה מרגש מאוד. "החצר התמלאה בתרנגולות שחלצו את כנפיהן ומיד החלו לנקר סביב בחדווה, חלקן התחילו לעשות אמבטיות חול וחלקן אמבטיות שמש, מביטות סביב כלא מאמינות שיצאו בחיים מהמסע הקשה, מהצפיפות האיומה ומאימת הסכין שעוד רגע שספה את גרונן. חג החנוכה בפתח ואני, שראיתי את התרנגולות שיצאו מהכלובים החשוכים וצבעו בלבן את החצר באורם, נזכרתי במילות השיר 'באנו חושך לגרש', ואכן זהו נס חנוכה של התרנגולות". "שחיטה שחורה" (ללא רישיון או פיקוח) היא תופעה רווחת מאוד בישראל, כפי שגילה דו"ח מבקר המדינה לשנת 2003. תפיסת העבריינים בשעת מעשה והחרמת העופות היא אירוע חריג. לדברי תמוז, אזור השחיטה הוא מקום מסוכן, "שהמשטרה לא נכנסת אליו". לתמוז יש חווה, שמשמשת כמקלט לחיות פגועות – בעיקר חמורים וסוסים, ומדי פעם חיה אחרת כגון פרה וברווז. התרנגולים שנותרו בחיים, כ-70 במספר, הם קבוצת החיות הגדולה ביותר שאימץ תמוז עד כה. על פי עמותת אנונימוס, בתמונות שצילם תמוז ניתן לזהות כמה תופעות שגרתיות בתעשיית הבשר: הכלובים הם כלובי הובלה סטנדרטיים לעופות, וכך גם הצפיפות שבה הם מוחזקים בפנים, דחוסים זה בצמוד לזה ולעתים זה על גבי זה. מרגע הכליאה בכלוב ועד לשחיטה, עלולות לעבור שעות רבות. התמונות מספרות עוד שהשחרור בחווה אינו מביא לסיום את מסע הייסורים. התרנגולים הצעירים, שעדיין לא פיתחו ניצוי מלא, הם בעלי פרופורציות גוף מעוותות – ניתן להבחין היטב שהגוף שמן באופן מוזר, עם חזה מנופח וללא זכר למבנה האתלטי של עוף היער האדום – מין הבר שממנו נבררו תרנגולי הבית. הם אינם יוצאים מהכלובים בכוחות עצמם, ובין אמבטיית שמש לאמבטיית חול הם נותרים על גחונם. תרנגולים מזן זה מתקשים לעמוד וללכת, הם משמינים מאוד בקלות ומתים בגיל צעיר. "אני מאושרת שנפלה בחלקנו הזכות להציל את התרנגולות ולאפשר להן לחיות חיים טבעיים במקום להישחט ולהפוך לשניצלים, "אומרת דוברת תנו לחיות לחיות, אתי אלטמן, "אני יודעת שזו טיפה בים אבל גם המעט הזה נותן לי כוח להמשיך ולפעול להצלת כל בעלי החיים בישראל".
עשרות תרנגולות ניצלו מגורל אכזר: ביום חמישי התקבל דיווח במשרדי "תנו לחיות לחיות" מד"ר אור רז, וטרינרית עיריית לוד, לפיה משאית מלאה בעופות שהיו בדרכם להישחט באופן לא חוקי נעצרה והוחרמה. ד"ר אור ופקחיה נסעו למקום בו הוחרמה המשאית ולעיניהם נתגלו הכלובים בהם היו דחוסות תרנגולות, כתריסר בכל כלוב. חלקן כבר פרפרו על הרצפה כשגרונן משוסף. ד"ר אור ופקחיה העמיסו את הכלובים על רכביהם והביאו אותם למחלקה צביקה תמוז מ"ממוקד חי" נשלח על ידי מוקד העמותה אל המחלקה הוטרינרית. "ראיתי את הכלובים המלוכלכים, שבתוכם היו דחוסות תרנגולות לבנות צעירות בצפיפות איומה. העמסתי אותם על הרכב ומיד יצאתי לדרכי, משתוקק לשחררן. כשהגעתי לחווה שלי הכנסתי את הכלובים לאחת החצרות המוגנות והתחלתי להוציאן. המחזה היה מרגש מאוד. "החצר התמלאה בתרנגולות שחלצו את כנפיהן ומיד החלו לנקר סביב בחדווה, חלקן התחילו לעשות אמבטיות חול וחלקן אמבטיות שמש, מביטות סביב כלא מאמינות שיצאו בחיים מהמסע הקשה, מהצפיפות האיומה ומאימת הסכין שעוד רגע שספה את גרונן. חג החנוכה בפתח ואני, שראיתי את התרנגולות שיצאו מהכלובים החשוכים וצבעו בלבן את החצר באורם, נזכרתי במילות השיר 'באנו חושך לגרש', ואכן זהו נס חנוכה של התרנגולות". "שחיטה שחורה" (ללא רישיון או פיקוח) היא תופעה רווחת מאוד בישראל, כפי שגילה דו"ח מבקר המדינה לשנת 2003. תפיסת העבריינים בשעת מעשה והחרמת העופות היא אירוע חריג. לדברי תמוז, אזור השחיטה הוא מקום מסוכן, "שהמשטרה לא נכנסת אליו". לתמוז יש חווה, שמשמשת כמקלט לחיות פגועות – בעיקר חמורים וסוסים, ומדי פעם חיה אחרת כגון פרה וברווז. התרנגולים שנותרו בחיים, כ-70 במספר, הם קבוצת החיות הגדולה ביותר שאימץ תמוז עד כה. על פי עמותת אנונימוס, בתמונות שצילם תמוז ניתן לזהות כמה תופעות שגרתיות בתעשיית הבשר: הכלובים הם כלובי הובלה סטנדרטיים לעופות, וכך גם הצפיפות שבה הם מוחזקים בפנים, דחוסים זה בצמוד לזה ולעתים זה על גבי זה. מרגע הכליאה בכלוב ועד לשחיטה, עלולות לעבור שעות רבות. התמונות מספרות עוד שהשחרור בחווה אינו מביא לסיום את מסע הייסורים. התרנגולים הצעירים, שעדיין לא פיתחו ניצוי מלא, הם בעלי פרופורציות גוף מעוותות – ניתן להבחין היטב שהגוף שמן באופן מוזר, עם חזה מנופח וללא זכר למבנה האתלטי של עוף היער האדום – מין הבר שממנו נבררו תרנגולי הבית. הם אינם יוצאים מהכלובים בכוחות עצמם, ובין אמבטיית שמש לאמבטיית חול הם נותרים על גחונם. תרנגולים מזן זה מתקשים לעמוד וללכת, הם משמינים מאוד בקלות ומתים בגיל צעיר. "אני מאושרת שנפלה בחלקנו הזכות להציל את התרנגולות ולאפשר להן לחיות חיים טבעיים במקום להישחט ולהפוך לשניצלים, "אומרת דוברת תנו לחיות לחיות, אתי אלטמן, "אני יודעת שזו טיפה בים אבל גם המעט הזה נותן לי כוח להמשיך ולפעול להצלת כל בעלי החיים בישראל".