תמיד טוב להביע דעה על נושא
אחרי שלומדים אותו. במקרה הזה, גם לאחר שמתנסים בו. אני למדתי והתנסתי, גם אישית על עצמי וגם כמטפל. רואים מיד שאין לך כל מושג בנושא הצום הרפואי. אז לידיעתך, אני מכיר אנשים, שהצום הרפואי הציל את חייהם, חסך להם ניתוחים מסוכנים, סייע לגוף לרפא את עצמו ממחלות כרוניות קשות והחזיר להם את איכות חייהם. מי שמבין בנושא [ואתה לא מבין בו], יודע גם לשאול את הגוף מתי ואיך לצום ומתי לסיים את הצום, וגם להבין את התשובות שהגוף נותן. ותשובות אלה, מאד ברורות ונכונות. צום רפואי אינו טלטלה לגוף, ואינו ניקוי אינסטנט. זה ניקוי אמיתי ויסודי ומהווה סוג של מנוחה עמוקה למערכות השונות, והזדמנות לכל תאי הגוף לטפל בעצמם ולהשיב את יכולת התיפקוד. המלה "לטפל", בה השתמשתי, אומרת לנקות, ולרפא= לבנות מחדש. צום אינו כרוך בסבל ועינוי. אם נעשה נכון, הוא חוויה נעימה. ראיתי אנשים צמים [בהשגחה רפואית] במשיך ימים רבים, עד 50 ימי צום. הם הרגישו כל כך טוב, שלא רצו להפסיק אותו. אבל ישנה, כמובן, מגבלה של יכולות הגוף, והיה צורך לאלצם להפסיקו, כדי למנוע אינניציה [הרעבה-פגיעה ברקמות הגוף כתוצאה מחוסר במזון]. ישנם מקרים שהגוף דורש צום. אדם מאבד את התיאבון ואינו רוצה לאכול. זה יכול להיות קשור למחלה המקננת בגופו, למצב נפשי קשה ועוד. במקרים כאלה יש להקשיב לגוף. אם יש ספק, טוב להתיעץ עם מומחה בתחום. ישנם מקרים שכדאי ליזום צום, כדי לפתור בעיה. במקרים אלה, יש לפנות למומחה בתחום, כדי שידריך איך להכין את הגוף לצום ואיך לצום . המטפל חייב להשגיח על הצם לאורך כל תקופת הצום, ובסופה להדריך אותו איך להפסיקו. הספר של ד"ר הרברט שלטון "הצום עשוי להציל את חייך", מומלץ לקריאה ולימוד ע"י המתעניינים בתחום. שלטון הדריך אלפי צומות בחייו, ויש מה ללמוד ממנו.
