נסיון אחרון..
שלום לכולכם.. רציתי להתייעץ בפורום הזה איתכם על מצבי כיום. אני נשואה 10 שנים יש לנו 2 בנים בגילאים 8,6. ילדים מקסימים כמובן. ב10 שנים הללו אנו כל הזמן מנסים בכל הכוח להמשיך. כל הזמן פיצוצים של מריבות קשות ואח"כ נסיון לחזרה לשגרה וסוג של פיוס. עברנו בשנים האחרונות המון קשיים גם כלכליים גם מחלות של הילדים ועם הכל אנו מתמודדים לבד. לפני שנה פרצה אצל בנינו הבכור מחלת סכרת, עוד משבר שצריך להתמודד איתו. בכל הקשיים שעברנו אני שוב ושוב מתאכזבת מהתגובות של בעלי , מתנהג בצורה כ"כ לא שמחזקת אלא ההפך. אני כן מנסה לחזק אבל לא יכולה כשאין לי את הצד השני. מאוד קשה לי איתו , בנוסף אני התחתנתי מאוד צעירה בת21 הוא היה הראשון שלי.. התחתנו בגלל שההורים לחצו :" אם הוא לא רציני את לא ממשיכה לצאת איתו".. כך הם אמרו גם פחדתי להשאר רווקה זקנה הרי כל חברותיי היו נשואות כבר או מאורסות ... הייתי לחוצת חתונה והתחתנו לא מתוך אהבה גדולה - בכל מקרה ממה שאני הרגשתי.. היום זה מאוד בא לידי ביטוי אין לי במה להיזכר שייתןלי את הכח להמשיך איתו , לא אין לי את הניצוץ הזה שיזכיר לי שפעם היו לי פרפרים בבטן ממנו לא היו לי אף פעם .. היום אחרי שאיימתי עליו שאם הוא לא בא איתי לייעוץ נישואיו אנו מתגרשים , הוא הסכים אחרי שנה של נסיונות לשכנע אותו שיבוא. אני לא יודעת אם זה ישנה הרבה ואם זה יגרום לו להשתנות וגם לי . אני מאוד מפחדת מהתהליך הזה של גרושים והנזק לילדים פניתי יום אחד לנומרולוג הוא אמר שיש לי בעיה בזוגיות ויכולה להיפטר ע"י גרושים כלומר אם הייתי מתייעצת איתו לפני הנישואין האם להתחתן איתו הוא היה מייעץ לי לא לעשות זאת. פניתי כשכבר חוויתי את הכישלון הוא ממש לא חידש לי אבל הותיר ותי מאוד מבולבלת. אני מנסה לא לפרק מיד את החבילה אני כן משתדלת שזה כן יעבוד אבל ממש לא טוב לי איתו. אני עוד צעירה אני רוצה להיות מאושרת להיות אוהבת , מה שלא חשתי ולא הרגשתי מעולם.. אשמח על העצות.
שלום לכולכם.. רציתי להתייעץ בפורום הזה איתכם על מצבי כיום. אני נשואה 10 שנים יש לנו 2 בנים בגילאים 8,6. ילדים מקסימים כמובן. ב10 שנים הללו אנו כל הזמן מנסים בכל הכוח להמשיך. כל הזמן פיצוצים של מריבות קשות ואח"כ נסיון לחזרה לשגרה וסוג של פיוס. עברנו בשנים האחרונות המון קשיים גם כלכליים גם מחלות של הילדים ועם הכל אנו מתמודדים לבד. לפני שנה פרצה אצל בנינו הבכור מחלת סכרת, עוד משבר שצריך להתמודד איתו. בכל הקשיים שעברנו אני שוב ושוב מתאכזבת מהתגובות של בעלי , מתנהג בצורה כ"כ לא שמחזקת אלא ההפך. אני כן מנסה לחזק אבל לא יכולה כשאין לי את הצד השני. מאוד קשה לי איתו , בנוסף אני התחתנתי מאוד צעירה בת21 הוא היה הראשון שלי.. התחתנו בגלל שההורים לחצו :" אם הוא לא רציני את לא ממשיכה לצאת איתו".. כך הם אמרו גם פחדתי להשאר רווקה זקנה הרי כל חברותיי היו נשואות כבר או מאורסות ... הייתי לחוצת חתונה והתחתנו לא מתוך אהבה גדולה - בכל מקרה ממה שאני הרגשתי.. היום זה מאוד בא לידי ביטוי אין לי במה להיזכר שייתןלי את הכח להמשיך איתו , לא אין לי את הניצוץ הזה שיזכיר לי שפעם היו לי פרפרים בבטן ממנו לא היו לי אף פעם .. היום אחרי שאיימתי עליו שאם הוא לא בא איתי לייעוץ נישואיו אנו מתגרשים , הוא הסכים אחרי שנה של נסיונות לשכנע אותו שיבוא. אני לא יודעת אם זה ישנה הרבה ואם זה יגרום לו להשתנות וגם לי . אני מאוד מפחדת מהתהליך הזה של גרושים והנזק לילדים פניתי יום אחד לנומרולוג הוא אמר שיש לי בעיה בזוגיות ויכולה להיפטר ע"י גרושים כלומר אם הייתי מתייעצת איתו לפני הנישואין האם להתחתן איתו הוא היה מייעץ לי לא לעשות זאת. פניתי כשכבר חוויתי את הכישלון הוא ממש לא חידש לי אבל הותיר ותי מאוד מבולבלת. אני מנסה לא לפרק מיד את החבילה אני כן משתדלת שזה כן יעבוד אבל ממש לא טוב לי איתו. אני עוד צעירה אני רוצה להיות מאושרת להיות אוהבת , מה שלא חשתי ולא הרגשתי מעולם.. אשמח על העצות.