נמצאת על הקצה

[מרתה אולוביץ]

תודה 123

 

[מרתה אולוביץ]

נמצאת על הקצה

דווקא כשדברים מתחילים להסתדר ואני מתקדמת קדימה, אני מרגישה שאני על קצה מדרון חלקלק, שכל תנועה לא זהירה תפיל אותי למטה, לזרועות הדיכאון. ככל שאני פעילה יותר, אני מרגישה יותר את שבריריות ההצלחה. כאילו הענף שאותו אני אוחזת כדי להתקדם קדימה, נשבר לאיטו. פוחדת להתקדם. פוחדת להצליח. כל פעילות מלווה בחוסר חשק לעשות אותה. אני מנסה לא לוותר לעצמי. מצליחה לעשות זאת, אבל זה לא קל לי. צריכה כל הזמן להרגיע את עצמי שאני בסדר ואני אהיה בסדר, שאני מתקדמת ולא נסוגה לאחור, שיש לי כוחות. מרגישה מצד אחד שיש לי רצון להגיע ליותר כי אינני ממצה את עצמי, ומהצד האחר מרגישה שמה שאני עושה כעת זה יותר מידי בשבילי.
מתיש.

 

[נעמי טאובר]

תחושות סותרות ומאבק

שלום מרתה יקרה
אני מבינה שלא קל - מה שאת עוברת, בלשון המעטה... תודה שאת משתפת, וטוב שאת מנסחת את תחושותיך, זה יכול לשמש אותך לעבודה בטיפול ובתוכך. אולי הפתרון קשור בזמן? בלקבל שנדרש לך הקצב המתאים לעכשיו? אולי בהדרגה תחווי יותר מיצוי עצמי, וכעת- צעד אחרי צעד..
מאחלת לך הרבה טוב, ומקווה שתוכלי להתרענן ולנוח בין המאמצים.

 

[מרתה אולוביץ]

תודה נעמי

אני מאוד מקווה שזהו עניין של זמן.

 

[שחר חרישי]

תרגישי טוב, מרתה!

אולי מה שיעזור זה באמת להסכים לשחרר את המאבק? להפסיק ללחוץ על עצמך להתקדם ולעשות ולהיות פעילה וכו', ופשוט (שהוא לא פשוט בכלל ..) לקבל את המצב כמו שהו עכדיו, כמו שאת עכשיו, ולהניח לזה להיות?
יד חוק בפיסיקה, שכל כח שמופעל על גוף - גורר הפעלת כח מאותו גוף בעוצמה שווה בכיוון הנגדי (אפשר לראות את זה כשזורקים כדור לקיר, לדוגמה. אם לא היה חוק טבע כזה, הכדור היה שוקע לתוך הקיר ולא נהדף ממנו). כנרטה זה ככה גם בנפש. הפעלת כח גוררת התנגדות... מה את אומרת?

 

[מרתה אולוביץ]

תודה, שחר חרישי

אהבתי את ההקבלה הפיזיקלית.
מזכיר לי שקראתי פעם ספר על דרך הקאיזן - "צעד קטן לשינוי גדול", ובו מדובר שכדי לעשות שינוי אמיתי במה שרוצים לשנות, צריכים לעשות צעדים קטנים וכמעט בלתי מורגשים לכיוון השינוי. אחרת, המוח שלנו יתנגד לשינוי. אני כנראה גם צריכה לפעול בדרך הזו.
מתחבר לי שהמטפלת גם אמרה לי היום שאני רצה מהר מידי קדימה, שאני צריכה לעשות שינויים יותר לאט.

 

[מרתה אולוביץ]

הקצה השני של המשוואה

יש לי רעיון משוגע.
סיפרתי לחברות.
קרקעו אותי.
ואז הבנתי שהרעיון לכשעצמו טוב, אבל בסיטואציה והנסיבות שאני רוצה ליישמו הוא בעל גוון מאני.
עדיין רוצה, אבל יודעת שכרגע זה לא ממש מעשי.
אם כבר לבצע, אז רק בהדרגה ולא בבת אחת כמו שחשבתי לעשות בתחילה.
בינתיים המון רעיונות חדשים ומחודשים מתעוררים.
צריכה להחזיק את עצמי חזק כדי לא להגיע למאניה. (בד"כ זה נשאר בהיפומניה ואחר כך ירידה לדיכאון)
אוף.

 

[שחר חרישי]

אני אף פעם לא חוויתי היפומניה

אבל זה נשמע מבחוץ מצב שכיף להיות בו... (אני נמצאת באופן כרוני בקוטב ההפוך - דיסתימיה)

 

[מרתה אולוביץ]

כן, זה כיף

יש תחושה של ערך עצמי גבוה, תחושה של יכולת, המון מחשבות יצירתיות, לפעמים גם בזבוז כספים על דברים שאני לא ממש צריכה, ועוד.
לא תמיד אני מזהה היפומניה בזמן. לפעמים רק כשאני נופלת לדיכאון שאחר כך, אני מבינה שלא הייתי במצב טוב.
הפעם נראה לי שהצלחתי לזהות, בעזרת חברותי. אני יודעת שאצטרך עכשיו לשמור על עצמי.
וזה מפחיד.
מאוד.

 

[שחר חרישי]

מה זה אומר "לשמור על עצמך"?

את יכולה לשלוט בזה, לרסן את זה? ואם לא תתני לעצמך להיות בהיפומניה, תוכלי למנוע את הנפילה לדיכאון?

 

[מרתה אולוביץ]

לשמור על עצמי

זה בדיוק כמו בגל דכאוני, רק טיפה יותר קל. להזכיר לעצמי שזהו גל וזה חולף, להחליף מחשבות של גדלות, של יכולת, במחשבות יותר מאוזנות, ועוד.
הבעיה היא שקשה לפעמים לזהות את ההיפומניה, דווקא בגלל מצב הרוח הטוב וההרגשה הטובה (לפעמים זה מצב רוח רוגזני, ואת זה כבר למדתי לאבחן את עצמי, אחרי שפעם אחת עשיתי שטות ענקית כלשהי. למזלי בעלי הבין שמשהו קורה ורק הכיל אותי וחיכה שזה יגמר). יש כבר מחשבות מסוימות שאם הן עולות, אני יודעת שאני בכיוון התדרדרות, ומתחילה לנטר את עצמי. שני הצדדים הללו קשורים להודעה הראשית הפותחת את האשכול, ואת שניהם חוויתי בפרק זמן של השבוע האחרון.
&nbsp
כשאני מצליחה לזהות ולשמור על עצמי, יש יותר סיכוי לעבור את הגל במהירות כי אני פשוט לא נותנת לו להתפתח, ואז גם הגל הדיכאוני עובר במהירות ובקלות יחסית.
בכל אופן, מדובר על מדרון חלקלק ומפחיד, כך שלפעמים אני מוכנה להתייחס למצב רוח טוב או רע נורמליים, כאלו שקיימים אצל כל אדם, למצב רוח שצריך לשמור עליו ולנטר אותו.

 

[אופירA]

לשמור על עצמך - זה לא לפעול על הכוחות שאתה מרגיש

הבן אדם מרגיש כוחות ויכולות - לדעת שזה הרגשה לא נכונה, ולא להתנהג לפיה.
להתנהג לפי הכוחות הרגילים שיש לו. לא להתחיל פרויקטים לפי ההרגשות החזקות המיוחדות, לא לשנות דברים בחיים, לא לערוך קניות מעבר לסדר הרגיל, להתעקש לנוח למרות שרוצים לעשות פעילות מוגברת, וכד'.

 

[מרתה אולוביץ]

תודה על החידוד וההדגשה של הדברים.

 

[שחר חרישי]

הבנתי, כמו בדיכאון רק הפוך.

תודה על ההסבר!