פרק יט' פסוק כ': בְּעוֹרִי וּבִבְשָׂרִי, דָּבְקָה עַצְמִי; וָאֶתְמַלְּטָה, בְּעוֹר שִׁנָּי. מסתבר שלא מאנגלית - מה לעשות. איפה מוגג כשצריך אותו? בכולופן לא באמת מדובר על שיניים מצופות עור אלא על כמה 'קרוב' היה לאופציה לא להמלט...
אכן המקור באיוב. איוב מכיל הרבה ביטויים יחידתיים (יחידאים וחידתיים), לכנותרק לנחש את משמעותם. כאן יכולהיות שהכוונהיא כי הדובר (איוב) איבד את כל אשר לו ואפילו שיניו נשרו וכך נותרק "עור שיניו" - החניכיים.
השערה: מכיוון שהשיניים בעלות משטח נוקשה וחסר תחושה בניגוד לעור יכול העניין להעלות את נס ההמלטות כ"דבר שטרם נראה עד כה" ... כמו להגיד בעגת המתנחלים : "אם מוחמד יבוא אל ההר, ימנעו בני ישראל מלעשות בו על האש בסבבה ?" או בעגת ישיבות ניו יורקיות: "החכם שהחטיף מכות רצח לכנופיית קראק חמושה מהארלם" או בעדת הגזענים ערלי הלב: "המדען הכורדי המהולל"... או בעגת האופים: "התמפח יותר מהבצק שמוטט את גג המאפיה"... או בעגת הפורום הזה : "ערל לב ?!" הושער.
הגזמה כמובן... הגזמה לצורך האדרת האבסורד. כמו זוחל כצב (צב לא זוחל) או ערום כנחש (נחש לא ערום) מהיר כברק (ברק אכן מהיר אבל לא כמו שירות הדואר הגוואטאמלי) מצטער אם נסחפתי עם הדוגמאות המורה. -> נזוף בפינה.