סדר האירועים:
1. להתקשר למפראת העור הקרובה לאיזור מגוריך. 2. לקבוע תור אצל הרופא. 3. להגיע לרופא בדיוק זמן התור. 4. לקרוא עיתון, עד שיקראו לך להכנס, בערך שעה לאחר מכן. 5. להסביר לרופא את הבעיה שלך, ושכל המשחות לא עזרו. הרופא, בתורו, כנראה ימליץ לך מיד על כדורים (כמו שאני מכיר את הרופאים בארץ), יפנה אותך לבדיקת דם, בשביל לבדוק תפקודי כבד ורמות שומנים בדם. 6. להגיד יפה "תודה", לצאת מהחדר ולקבוע תור נוסף (כאן דחסתי כמה שלבים לכדי שלב אחד, בשביל שלא להעמיס על הקורא. תודתכם שמורה עמי לנצח). 7. כשבוע לפני שמגיע זמן התור השני, לגשת לעשות בדיקת-דם. כן, קצת כואב, אבל מה לא עושים בשביל להיות יפים? 8. עם תוצאות הבדיקה, לגשת בצעד קל אל הרופא החביב (רק בזמן שנקבע, כמובן), ולהראות לו את דף התוצאות. כאן הרופא יהנהן בראשו, כאילו הוא מבין מה הוא קורא וייתן לך סוף סוף את המרשם המיוחל לכדורי הרואקוטן, מלווה בדף הסבר שמסיר ממנו כל אחריות לתופעות הלוואי של התרופה, וגם אומר לך שבזמן השימוש כדאי לצמצם את החשיפה לשמש (מה שמביא אותי להמלצה להתחיל את הטיפול רק אחרי הקיץ. פשוט חבל לבזבז את כל השמש הזו). 9. עם המרשם הנ"ל, אתה פונה לבית-המרקחת שעובד עם קופת החולים שלך, וקונה את הכדורים. עכשיו, אם יש לך ביטוח משלים - יופי! תקבל הנחה של כ-80% במעמד הקנייה. אם אין ביטוח שכזה - בעיה קלה. אם אתה ממאן להתגבר על הבושה שבלנהל שיחה עם אמך, כנראה שאתה פשוט צריך למצוא עבודה. או, אולי, לדבר עם אבא. 10. לאחר סיום התהליך המורכב הנ"ל, תתחיל לקחת את הכדורים, במזל-טוב. 11. לזכור תמיד(!) שלא משנה מה - דימוי עצמי מגיע מבפנים. גם אם לא יהיה לך חצקון אחד לרפואה על הפנים, עדיין תמצא משהו אחר שאתה צריך לשפר אצלך, לפני שתראה טוב באמת. ואחרי ש"תטפל" בו, פתאום יצוץ לו פגם אחר, וירים את ראשו המכוער. כך, במעגל שכזה, עד שתבין שאף אחד לא מושלם, וברגע בו תהיה שלם עם עצמך, כולל כל ה"פגמים", פתאום החיים ייראו ורודים, מהנים וקלים יותר. (רק בקשה קטנה - כשאתה מצליח לעשות את זה, תשלח לי בבקשה מסר עם כל הפרטים. אני עדיין מנסה). הרבה
.