נמאס לי
לפני חודשיים וחצי הצעתי למישהי לצאת איתי והיא הסכימה. היא אמרה "סבבה, אחרי הלימודים" ושנדבר על זה כשנתראה מתישהו בכיכר. אני כמו אידיוט לא ביקשתי את מס' הטלפון שלה ובאמת חיכיתי. כעבור 3 שבועות עלה בדעתי להתקשר (ביררתי בספר טלפונים) ואז שאלתי אותה בטלפון והיא הסכימה, אבל באותו יום היא יצאה עם חברות שלה. בסדר, ניסיתי כל השבוע אחרי זה להתקשר אליה אבל לא הייתה תשובה וגם מסתבר שטעיתי במס' הסלולרי שלה בספרה האחרונה. כעבור שבוע וחצי (מהיום שהתקשרתי אליה) פגשתי אותה שוב בכיכר ושאלתי אותה אם היא פנויה באותו שבוע. היא אמרה שהיה לה חבר, הם נפרדו, אבל אחרי זה הם חזרו. מסתבר ש-3 ימים אחרי שהתקשרתי אליה והזמנתי אותה לצאת איתי היא חזרה אל הטמבל הזה. אחרי זה עדיין חשבתי שיש לי סיכוי איתה, אבל אז במסיבת הסיום ראיתי אותה מתנשקת עם החבר שלה וזה הרס אותי. גם ביום הולדת שלי היייתי מדוכא בגלל זה. חשבתי שאני אראה אותה עוד פעם בכיכר (גם לי וגם לה יש כלבים אז ככה התפתח הקשר), אבל לא. מסתבר שכמה זמן אחרי זה היא נסעה לרוסיה. בסדר. התקשרתי מתישהו בערך יום אחרי שהיא חזרה ושאלתי אותה אם היא מוכנה לצאת איתי. היא אמרה בסדר ושהיא תתקשר אלי, אבל הפעם גם אמרתי שאני אתקשר אליה. יום למחרת אני מתקשר אליה, היא עונה אבל לא אומרת כלום ואני כמו טמבל צועק "הלו!" ונאלץ לנתק. אחרי זה היא שולחת לי SMS מחורבן ובו היא אומרת שהיא מצטערת, אבל עדיין יש לה חבר ולא נוכל להיפגש בזמן הקרוב ושיהיה לי בהצלחה עם מישהי אחרת. זה עיצבן אותי. אתמול ראיתי אותה עוד פעם בכיכר ועד שקלטתי שזו היא היא כבר הלכה בלי לומר שלום אפילו, וזה לא שהיא לא שמעה אותי. היא מתגייסת עוד שבועיים וסתם השנה נגמרה לה בתחושה ענקית של פספוס. הקיץ הזה מעצבן אותי, זה הקיץ הגרוע ביותר שהיה לי מזה 3-4 שנים.
לפני חודשיים וחצי הצעתי למישהי לצאת איתי והיא הסכימה. היא אמרה "סבבה, אחרי הלימודים" ושנדבר על זה כשנתראה מתישהו בכיכר. אני כמו אידיוט לא ביקשתי את מס' הטלפון שלה ובאמת חיכיתי. כעבור 3 שבועות עלה בדעתי להתקשר (ביררתי בספר טלפונים) ואז שאלתי אותה בטלפון והיא הסכימה, אבל באותו יום היא יצאה עם חברות שלה. בסדר, ניסיתי כל השבוע אחרי זה להתקשר אליה אבל לא הייתה תשובה וגם מסתבר שטעיתי במס' הסלולרי שלה בספרה האחרונה. כעבור שבוע וחצי (מהיום שהתקשרתי אליה) פגשתי אותה שוב בכיכר ושאלתי אותה אם היא פנויה באותו שבוע. היא אמרה שהיה לה חבר, הם נפרדו, אבל אחרי זה הם חזרו. מסתבר ש-3 ימים אחרי שהתקשרתי אליה והזמנתי אותה לצאת איתי היא חזרה אל הטמבל הזה. אחרי זה עדיין חשבתי שיש לי סיכוי איתה, אבל אז במסיבת הסיום ראיתי אותה מתנשקת עם החבר שלה וזה הרס אותי. גם ביום הולדת שלי היייתי מדוכא בגלל זה. חשבתי שאני אראה אותה עוד פעם בכיכר (גם לי וגם לה יש כלבים אז ככה התפתח הקשר), אבל לא. מסתבר שכמה זמן אחרי זה היא נסעה לרוסיה. בסדר. התקשרתי מתישהו בערך יום אחרי שהיא חזרה ושאלתי אותה אם היא מוכנה לצאת איתי. היא אמרה בסדר ושהיא תתקשר אלי, אבל הפעם גם אמרתי שאני אתקשר אליה. יום למחרת אני מתקשר אליה, היא עונה אבל לא אומרת כלום ואני כמו טמבל צועק "הלו!" ונאלץ לנתק. אחרי זה היא שולחת לי SMS מחורבן ובו היא אומרת שהיא מצטערת, אבל עדיין יש לה חבר ולא נוכל להיפגש בזמן הקרוב ושיהיה לי בהצלחה עם מישהי אחרת. זה עיצבן אותי. אתמול ראיתי אותה עוד פעם בכיכר ועד שקלטתי שזו היא היא כבר הלכה בלי לומר שלום אפילו, וזה לא שהיא לא שמעה אותי. היא מתגייסת עוד שבועיים וסתם השנה נגמרה לה בתחושה ענקית של פספוס. הקיץ הזה מעצבן אותי, זה הקיץ הגרוע ביותר שהיה לי מזה 3-4 שנים.
